נפרדנו כך: כל מה שחשוב לדעת על היפרדות בטנית

(66)
לדרג

היפרדות בטנית (דיאסטזיס) היא תופעה שכיחה ביותר, המתרחשת בעיקר כתוצאה מהריון. במהלכה, שרירי הבטן הקדמיים נפרדים, מה שגורם להיווצרות בליטה בדופן הבטן. על אף שמקובל להתייחס לתופעה כבעיה אסתטית בלבד, לעיתים היא כרוכה בהשלכות בריאותיות ותפקודיות. כיצד מאבחנים ואיך מטפלים? מדריך

מאת: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors

לפני שניגש להבין מהי היפרדות בטנית ומי סובל ממנה, ביקשנו מד"ר טלי פרידמן, כירורגית פלסטית בכירה, להבין מעט יותר על מנגנון שרירי הבטן. ד"ר פרידמן מסבירה: "שרירי הבטן שלנו מתחלקים לשתי קבוצות שריר: ה'ישר בטני', המתחיל באזור החזה ומסתיים בתחתית האגן, ולצידו שלושה שרירים נוספים. כל מערך שרירים מחובר זה לזה בקו האמצע, באמצעות רקמה בשם 'לינאה אלבה'.

במצבים בהם עולה נפח דופן הבטן לזמן ממושך, כפי שקורה למשל במהלך הריון, נוצרים לעיתים קרעים בלינאה אלבה ושרירי הבטן נסוגים הצידה".

לדברי ד"ר פרידמן, מצב זה, שבמהלכו מתרחקים שרירי הבטן זה מזה, עלול להוביל לבליטה קבועה של דופן הבטן, המכונה "היפרדות בטנית" ("דיאסטזיס"). כאשר מדובר בהיפרדות קלה יחסית (עד סנטימטר), לעתים רבות שרירים חזקים יוכלו "לפצות" על כך שהרקמה לא התאחתה, ולהשיב את הבליטה למקומה.

הבעיה העיקרית מתעוררת כאשר שרירי הבטן אינם חזקים מספיק. ד"ר פרידמן מרחיבה: "הדבר עלול לקרות למשל לאחר הריונות הפוגעים בגמישות השרירים, כאשר הסובל מהבעיה אינו פעיל מבחינה ספורטיבית או אפילו מסיבות גנטיות".

גלית ברנר, פיזיותרפיסטית רצפת אגן ומאמנת כושר, מוסיפה כי היפרדות בטנית מוזכרת בדרך כלל בהקשר של הריון ונובעת לרוב משינויים מבניים, משינויים הורמונליים ועקב גדילת רחם. ברנר מציינת כי 60 אחוז מהנשים יסבלו מדיאסטזיס עד 6 שבועות מהלידה, 45 אחוז מהן יחוו את התופעה כ-6 חודשים לאחריה ו-32 אחוז מהן לאחר כשנה מהלידה. "היפרדות כזאת עלולה להופיע גם בקרב נשים בגיל המעבר עקב שינויים הורמונליים, וכן בגברים עם עודף משקל הסובלים מהשמנה בטנית", מוסיפה ברנר.

ד"ר פרידמן מציינת, לאור ניסיונה, כי היפרדות בטנית המופיעה לצד החלשות שרירי בטן עלולה לגרום לבעיות יציבה וכתוצאה מכך גם לכאבי גב.

משמאל - שרירי בטן תקינים, מימין - מצב היפרדות בטנית. איור: שאטרסטוק

מהם הגורמים המשפיעים על הסיכוי לסבול מהתופעה במהלך ההריון?

ברנר מציינת: "אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הסיכוי לסבול מדיאסטזיס, שהוכחו באופן מחקרי, הוא ניתוח קיסרי, ואף יותר מכך ניתוחים קיסריים חוזרים. כמו כן, קיימת השערה לגבי גורמים נוספים, העלולים להשפיע לרעה על העניין, ובהם: השמנה בטנית במהלך ההריון, העלאת הלחץ התוך בטני במהלך ההריון והלידה (למשל: בעת הלחיצות המרובות, המשמשות לצורך הוצאת העובר לעולם), עקב גיל מבוגר ואפילו בגלל מחסור בהרגלי כושר גופני קבועים".

כיצד ניתן לאבחן היפרדות בטנית?

ד"ר פרידמן מסבירה שבעוד ששרירי בטן חזקים תומכים באזור המעיים ואינם מאפשרים לבטן להגיע לממדים גדולים, הרי שמצב של היפרדות בטנית לרוב פוגע בתפקודם, גורם להיחלשותם, וכך משפיע גם על מערכת העיכול. לפיכך, תלונות שכיחות בקרב אנשים שסובלים מהיפרדות בטנית הן, למשל: "הבטן שלי מתנפחת כמו בלון אחרי האוכל", לצד תלונות נוספות בסגנון "כולם חושבים שאני בהריון, אבל כבר ילדתי מזמן".

ברנר מוסיפה כי נשים הסובלות מהיפרדות בטנית לרוב יכולות לזהות מצב זה בעת ביצוע פעולות שמעלות את הלחץ התוך בטני, למשל בעת מעבר משכיבה לישיבה או במהלך כפיפות בטן. בעת פעולות מסוג זה, האשה תוכל לזהות בליטה דמוית קונוס.

מתי כדאי לפנות לאבחון מקצועי?

"לפני הכל, חשוב להבין שיש סיבות רבות למראה בטן הריונית גם לאחר שעבר זמן רב מההריון", ברנר מסבירה ומפרטת: "חולשה שרירית, שומן בטני, תפקוד מערכת העיכול והנשימה ועוד. לכן, הרצון לחזור לבטן שטוחה מיד לאחר הלידה הוא לרוב אינו ראלי ואפילו אינו טבעי. רק לאחר שעברו מעל 8 שבועות מהלידה, בהחלט ניתן לפנות לייעוץ מקצועי".

לדברי ברנר, הבדיקה המהימנה ביותר, המאפשרת לאבחן באופן ודאי את התופעה, היא בדיקת CT. עם זאת, בשל סכנת הקרינה, הבדיקה אינה מקובלת. לכן, לרוב, תופנה המטופלת לבדיקת אולטרסאונד ולבדיקה ידנית, שמטרתה לבחון את רוחב ועומק הרווח שנוצר. "הבדיקה הידנית מבוצעת באמצעות הנחת שתי אצבעות והכנסתן בין שני צידי השריר. כאשר התוצאה המתקבלת היא רווח של מעל 2 סנטימטרים, מדובר במצב פתולוגי, שבו ניתן לשקול התערבות פיזיותרפיסטית או כירורגית", מסבירה ברנר.

 

מהו הטיפול המקובל במצב זה?

"באופן כללי, המלצתי היא לנסות קודם כל לפנות לפיזיותרפיסט המתמחה ברצפת אגן, ולפתור את הבעיה בדרכים שמרניות. רק לאחר מכן, ניתן לשקול אופציה של התערבות כירורגית", מציעה ברנר ומרחיבה: "בסקירה שיטתית, בניגוד לדעה הרווחת, נמצא כי הטיפול הטוב ביותר לצמצום המרווח, הוא כפיפות בטן.

מטרת העבודה הפיזיותרפית היא לייצב את ה'לינאה אלבה' ולשמור על הפונקציונליות שלה. מתח זה נשמר על ידי הפעלת השריר העמוק של הבטן, שעובד בשיתוף פעולה עם רצפת האגן. אי לכך, כדי לשקם דיאסטזיס, חשוב לבדוק את המצב השרירי, מצב הרצועות התומכות וגם את המצב התפקודי של רצפת האגן. לאחר שיקום היכולת השרירית של רצפת האגן, ניתן לשלב תרגילי בטן קונבנציונליים ביחד עם טכניקות נשימה.

כמו כן, לעיתים נשים מסוימות יזדקקו לתמיכה נוספת, כגון: שימוש באגד אלסטי המכונה "קיניזיו טייפ", המשפר ומעודד את יכולת הכיווץ של השריר ומעלה גירוי תחושתי, או סיוע באמצעות טכניקות עיסוי וטיפול מנואלי (ידני), על ידי הפעלת טריגר מותאם כלפי האזור. בנוסף, לעתים תשולב טכניקה הכוללת שימוש בצעיף, המיועדת לקבע את האגן, ומהווה תמיכה שרירית שעשויה להפחית את הכאבים באזור האגן, האופייניים לנשים לאחר לידה. במקביל לאלה, תותאם למטופלת תכנית לשיפור היציבה, שעשויה אף היא לתרום רבות למראה הבטן המתקבל".

 

מה לגבי הסברה הרווחת, כי למי שסובלת מהתופעה אסור לבצע כפיפות בטן?

ד"ר פרידמן מסבירה כי למרות הסברה הרווחת, ברוב המקרים אין מניעה לשמור על חיי כושר פעילים, הכוללים עבודה על שרירי הבטן. למעשה, ההפך הוא הנכון: "חשוב לחזק שרירים אלה, כדי למנוע החמרה במצב ולתקן אותו ככל שניתן".

עם זאת, במקרים מסוימים, דיאסטזיס מלווה גם בבעיה רפואית יותר מורכבת, הקרויה 'בקע טבורי'. זהו מצב שבו הטבור בולט מדופן הבטן. מצב זה עלול להיות מסוכן ולהוביל לכאבים ולמצבים בעיתיים מורכבים יותר. לכן, במקרים אלה בלבד, חשוב להימנע מביצוע תרגילים ישירים המכוונים לאזור הבטן. זיהוי הבעיה יעשה על ידי כירורג פלסטי או כירורג כללי, או בבדיקת אולטרסאונד של דופן הבטן.

לרוב טיפול פזיותרפי יוצר שיפור מדהים. צילום: שאטרסטוק

מתי בכל זאת כדאי לבחור באופציה הכירורגית?

ברנר מסבירה שלרוב, טיפול פיזיותרפי יוצר שיפור אסתטי מדהים, ללא צורך בהתערבות כירורגית. עם זאת, במצבים מסוימים, שבהם לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות טיפול כזה, ניתן לפנות למומחה לכירורגיה פלסטית. טיפול זה יתאים לעתים גם למי שמעדיפה "לקצר תהליכים".

"כאשר מצב כזה מאובחן, ניתן לטפל בו בהתאם לחומרתו", מסבירה ד"ר פרידמן. "כשמדובר בדיאסטזיס משמעותי, הטיפול המקובל הינו באמצעות ניתוח למתיחת בטן. מדובר בניתוח המבוצע בהרדמה מלאה, הכרוך בהתאוששות של מספר שבועות בלבד. לעומת זאת, במקרים של דיאסטזיס מינימלי, יומלץ להתמקד בשיפור תפקוד דופן הבטן, באמצעות חיזוק שרירי בטן, הימנעות ממצבי עצירות ותזונה הכוללת נפח ארוחות קטן".

 

לסיכום: היפרדות בטנית ("דיאסטזיס") היא תופעה המתרחשת בעיקר לאחר לידה. במהלכה, שרירי הבטן הקדמיים מתרחקים זה מזה וגורמים לבליטה אופיינית. במקרים רבים, ניתן לטפל בבעיה באמצעות תרגול פיזיותרפי מסורתי. כאשר מדובר בדיאסטזיס חמור, ניתן לפנות לאופציה כירורגית, הכוללת ניתוח למתיחת בטן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום