השתלות דנטליות: יש מה לעשות, גם במצבי קיצון

מדינת ישראל נחשבת מעצמה בתחום השתלים הדנטליים. רופאי השיניים הישראליים, המומחים בתחום ההשתלות הדנטליות, הם מרצים מבוקשים בכל העולם, בזכות הניסיון, החדשנות והתעוזה שהם ידועים בה.

בעבר, מטופלים רבים היו נשלחים הביתה, בטענה שהם לא מועמדים מתאימים להשתלות דנטליות, בשל נסיבות קיצוניות המקשות על ההשתלה הדנטלית והופכות אותה למורכבת מדי, מסובכת מדי, או בלתי אפשרית. לעומת זאת, כיום קיים פתרון כמעט לכל בעיה ולכל מקרה קיצון.

מגוון רחב של שתלים ושיטות השתלה מתקדמות, לצד ניסיון ומיומנות, מאפשרות מציאת פתרון ראוי כמעט בכל מקרה. רק במקרים נדירים, מטופל נותר מול ברירה אחת ויחידה - הסתפקות בשיניים תותבות.

מהווה תחליף לשורש השן החסרה. צילום: שאטרסטוק

מתי יש צורך בהשתלות דנטליות?

השתלות דנטליות מבוצעות במצבי אובדן שיניים. לשתלים הדנטליים יש שני שימושים עיקריים:

השתלה דנטלית במקרה של חסר שן בודדת: אם חסרה שן אחת בלבד, השתל הדנטלי מהווה תחליף לשורש השן החסרה, ועל גביו מורכב כתר כתחליף לשן.

השתלה דנטלית במקרה של מספר שיניים חסרות: אם חסרות מספר שיניים, השתלים משמשים מעין מערך תומך לגשר של שיניים חלופיות. כלומר: לא יושתל שתל עבור כל שורש שן חסרה, אלא מבנה בסיסי של שתלים, עליו תורכב קונסטרוקציה של שיניים.

באילו מצבי קיצון לא ניתן היה בעבר לבצע השתלות דנטליות?

השתלות דנטליות מצריכות החדרה של שתלים אל עצם הלסת, עליהם יורכב הכתר או מערך הכתרים. מקרים מסוימים - בהם ספיגת העצם לאורך השנים הובילה לחוסר קיצוני של עצם; או למצב בו העצם רכה מדי; או כאשר התגלה סיכון עצבי בהחדרת השתלים - נחשבו בעבר מקרי קיצון, בהם ההשתלה עלולה להיות מורכבת או מסובכת מדי לביצוע.

בחלק מאותם מקרים, הומלץ למטופל לעבור סדרת ניתוחים והליכים, שיאפשרו לו לעבור את ההשתלה הדנטלית: השתלת עצם, הרמת סינוס ועוד. המשמעות המעשית של הליכים אלה היתה חודשים ארוכים של טיפול, כאבים והוצאות נוספות. לכן, מטופלים רבים בחרו לוותר על אפשרות זו ולבחור בשיניים תותבות.

במקרים אחרים, נתקלו המטופלים בסירוב של רופאים, שטענו כי מדובר במצב קיצוני במיוחד, וכי אין דרך להגיע למצב שתתאפשר השתלה דנטלית. כך, הברירה היחידה שנותרה, גם עבור מטופלים אלה, היתה השיניים התותבות.

מהם החסרונות של שימוש בשיניים תותבות?

עבור מטופלים רבים, שיניים תותבות מהוות "מוצא אחרון", בעקבות התדמית המבוגרת של השיניים התותבות. מעבר לתדמית, לשימוש בשיניים תותבות אכן יש לא מעט חסרונות, המצדיקים את הרצון העז של מטופלים ושל רופאים למצוא פתרונות מוצלחים יותר.

השיניים התותבות נתמכות ברקמה הרכה של הלסת ומפעילות עליה לחץ. כתוצאה מכך, התותבות גורמות לספיגה ולהרס של העצם, המובילות למראה מחודד של האף והסנטר ויוצרות נזק גדול למראה הפנים. בנוסף, אנשים רבים עם שיניים תותבות חשים חוסר ביטחון בסיטואציות חברתיות או רומנטיות. היכולת שלהם ליהנות מטעמים משתנה לחלוטין, מאחר שהאוכל אינו בא במגע ישיר עם החך, אלא עם התותבת.

אילו פתרונות קיימים כיום להשתלות דנטליות במקרי קיצון?

כאמור, כמעט לכל מצב - קיצוני ככל שיהיה - קיים כיום פתרון, בדמות שתל מסוג מסוים או שיטת השתלה מיוחדת.

שתלים אלכסוניים או שתלים בהטייה - שתלים אלה מאפשרים למקם את השתל באיזור בו עצם הלסת מספקת, ולעקוף מיקומים בעייתיים בלסת התחתונה או העליונה, בהם יש חוסר עצם או סכנה עצבית.

שתלים בזאליים - שתלים המתאימים למקרים בהם יש חוסר עצם קיצוני, בלסת התחתונה או העליונה, וניתן להשתמש רק בעצם הבסיסית, הרחוקה יותר מקו השיניים. בקבוצת שתלים זו, נמצאים שתלים זיגומטיים (שתלים ארוכים במיוחד, המעוגנים לעצם הלחי); שתלים פטריגואידיים (שתלים אחוריים, המוחדרים אל העצם הפטריגואידית, הנמצאת באחורי הלסת העליונה); ושתלים בצורת דיסק, המוחדרים אל העצם מהצד.

לקבוצה זו שייכים גם שתלים קצרים, המוחדרים אל עצם הלסת התחתונה, ולאחר החדרתם ניתן לפתוח אותם ולאפשר להם לקבל אחיזה רוחבית בעצם.

כיצד מתבצעות ההשתלות במקרי קיצון?

בחירת השתלים המתאימים ואופן ההשתלה, נקבעים בכל מקרה לגופו. בדרך כלל, יהיה משך הטיפול ארוך יותר מן המקובל בהשתלות דנטליות רגילות, מכיוון שכאן נדרשת התגברות על מצב קיצוני, בין אם מדובר בעקיפה של מבנה אנטומי כלשהו באמצעות שימוש בשתלים בהטיה; או בהחדרה מדויקת של שתלים בזאליים.

כשהמקרה מורכב במיוחד, מקובל כיום יותר ויותר לערוך את הטיפול תחת הרדמה כללית, המעלה את סיכויי ההצלחה ומאפשרת לצוות הרפואי להשלים את המלאכה ביעילות ובמינימום כאב וקושי למטופל. טיפול תחת הרדמה כללית חייב להתבצע באמצעות רופא שיניים שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.

במקרים קיצוניים, דרושה טכניקה מורכבת ומיומנות גבוהה של הרופא. מכיוון שמדובר במקרה קיצוני, הדיוק של הרופא משמעותי ביותר ואין מקום לטעויות, כך שניכרת חשיבות גבוהה לבחירת רופא מיומן, בעל ביטחון, ידע והבנה בתחום ההשתלות הדנטליות, במיוחד תחת מצבים קיצוניים.

אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. צילום: שאטרסטוק

האם הסיכונים גבוהים יותר בהשתלות דנטליות במקרי קיצון?

בכל הליך כירורגי יש סיכונים, אך עצם ביצוע ההליך הכירורגי במקרה קיצוני של חוסר עצם ובמקרים דומים, אינו מעלה את אחוזי הסיכון. כמובן שבחלק מהשיטות יש סיכונים ספציפיים הקשורים בשיטה עצמה, כמו שימוש בשתל בזאלי, שמעצם הגדרתו קרוב יותר למבנים אנטומיים רגישים, ולכן כרוך בסיכונים כמו פגיעות בעצב, בעין (בשתלי זיגומה) או במבנים אנטומיים אחרים.

סיכונים אלה נדירים ואחוזי ההצלחה של ההשתלות הדנטליות, גם במקרי קיצון, הם אחוזים גבוהים מאוד.

לסיכום: תחום ההשתלות הדנטליות מציע כיום פתרון כמעט לכל מטופל, גם במקרי קיצון בהם יש חוסר משמעותי בעצם, סכנה לפגיעה עצבית ועוד. באמצעות שתלים מיוחדים, כגון שתלים בזאליים מסוגים שונים, או שתלים בהטייה - כמעט כל מטופל יכול לעבור כיום השתלה דנטלית בהצלחה, ללא צורך בהליכים כירורגיים משלימים (כגון: הרמת סינוס או השתלת עצם) ובלי להתפשר על פתרונות לא אידיאליים כמו שימוש בשיניים תותבות.

ד"ר שלמה בירשאן, רופא שיניים, diplomate מטעם הארגון הבינלאומי להשתלות (ICOI) ו Expert in oral implantology מטעם  ה DGZI (הארגון הגרמני להשתלות שיניים), בעל רשיון להיפנוזה וטיפולי שיניים תחת הרדמה כללית מטעם משרד הבריאות. 

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.