נגישות
נגישות

סוכרת ולב: קשר מסוכן

(3)
לדרג

האתגר הגדול בטיפול בסוכרת מתחיל כבר לאחר האבחון. מלבד ההקפדה על ערכי סוכר תקינים, חשוב לטפל בכל גורמי הסיכון שקיימים אצל המטופל, המהווים גורמים מקדמים למחלות לב וכלי דם. על הקשר המסוכן בין סוכרת לבעיות קרדיו-וסקולריות וכיצד טיפול נכון יכול לסייע להפחית את הסיכון למחלות לב

מאת: ד"ר דניאל צליחין

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי בכל רחבי הגלובוס יותר מ-422 מיליון בני אדם חולים בסוכרת. בישראל כחצי מיליון בני אדם סובלים מהמחלה ומספר החולים הוכפל מאז שנות ה-90. ההערכה בקרב הקהילה הרפואית היא כי מספר החולים רק ילך ויגדל בשנים הבאות – בעיקר בגלל מגפת ההשמנה שהיא אחד הגורמים שנקשרים באופן ישיר לתחלואה בסוכרת.

סוכרת עלולה לגרום לסיבוכים ולנזקים בלתי הפיכים: לטרשת עורקים, להפרעה לזרימת הדם למוח ולאירועים מוחיים, לפגיעה ברשתית העין ואף לעיוורון, כמו גם לפגיעה בכליות עד למצב של צורך בטיפול במכשיר דיאליזה. אחד הסיבוכים השכיחים בקרב חולי סוכרת הוא הסיכון לחלות במחלות קרדיו-וסקולריות (מחלות לב וכלי דם).

בשנים האחרונות כמות הסובלים מהשמנת יתר הולכת וגדלה וכך, באופן ישיר, גם מספר חולי הסוכרת עולה בהתמדה. במקביל, מתחזקת כיום התפיסה שלחולים עם סוכרת סוג 2, שהמחלה שלהם מאוזנת ומטופלת, אין פגיעה של ממש בתוחלת ובאיכות החיים. סוכרת, בניגוד למחלות כרוניות פרוגרסיביות אחרות, היא מחלה שניתן לשלוט בה אם מטפלים בה נכון.

 

חשוב שחולי סוכרת יקפידו על משקל תקין, תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון וערכי סוכר מאוזנים. צילום: שאטרסטוק

מדוע חשוב להקפיד על ערכי סוכר תקינים?

לא רבים יודעים, כי אדם הסובל מסוכרת לא מתחיל להיות חולה ברגע שהוא שקיבל את האבחנה מהרופא. על פי רוב, הוא כבר סובל מהמחלה תקופה ארוכה קודם לכן, ערכי הסוכר שלו לא מאוזנים חודשים ואולי שנים, והופיעו אצלו התסמינים של המחלה מבלי שהוא ידע שהוא סוכרתי. חלקים גדולים בציבור אינם מבצעים בדיקות תקופתיות ולכן אינם מגלים בזמן את היותם חולים ואת העובדה שהם נמצאים בסיכון לסיבוכים מהמחלה.

יותר מכך, גם חולים שמאובחנים בזמן - בעת שהמחלה שלהם התפרצה, ואפילו בשלב "טרום סוכרת" (מצב בו רמת הסוכר בדם גבוהה, אך עדיין לא גבוהה מספיק כדי לאבחן את האדם כחולה סוכרת) - חייבים להיות מאוזנים מבחינת ערכי הסוכר, להימנע מעישון, להקפיד על תזונה נכונה, לבצע פעילות גופנית, לערוך בדיקות וליטול תרופות.

סוכרת היא מחלה כרונית. אי הקפדה על ההמלצות הרפואיות וחוסר שליטה במחלה עלול לגרום לסיבוכים בכלל ולהתפתחות של מחלות קרדיו-וסקולארית בפרט.

מחלות קרדיו-וסקולאריות כוללות בין השאר: אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, מפרצות באבי העורקים, פרפור פרוזדורים, מחלת עורקים היקפית וכד'. סוכרת שאינה מטופלת או אינה מטופלת בצורה מיטבית, עלולה לגרום לתחלואה במחלות האלו ובמקרים מסוימים – אפילו למוות.

המדד שעל פיו אנחנו מאבחנים ומטפלים בחולים הוא רמת הסוכר בדם. הערך של רמות הסוכר מהווה תמרור אזהרה לחולה. כך לדוגמה, אנחנו נחליט להתחיל לטפל באדם שערכי הסוכר שלו בדם עומדים על mg/dl 126בצום או mg/dl200 בפרק זמן של שעתיים לאחר האוכל. ערכי הסוכר מאפשרים לנו גם להמליץ ולהתחיל לתת טיפול תרופתי, לעקוב אחרי התפתחות המחלה, לעודד את המטופל לשנות את הרגלי החיים, כמו הימנעות מעישון, ביצוע פעילות גופנית סדירה והקפדה על תזונה נכונה ומבוקרת.

על מה עוד חשוב להקפיד בטיפול במחלת הסוכרת?

התפקיד של הרופאים הוא לטפל בערכי הסוכר הגבוהים, הורדת הגלוקוז ורמות ה-A1C (רמות גלוקוז ממוצעות במשך 3 החודשים האחרונים). אבל זו לא המטרה היחידה של הטיפול בחולה הסוכרתי. הרופאים גם צריכים לדאוג ולטפל בכל גורמי הסיכון שקיימים אצל המטופל, המהווים גורמים מקדמים למחלות לב וכלי דם.

אחת הבעיות במחלת הסוכרת זו האשליה שהיא יוצרת. החולה, וגם בני משפחתו, סבורים שלא ניתן למות מסוכרת. אבל האמת היא, שאותם חולים נמצאים בקבוצת סיכון לתמותה ממחלות אחרות שנגרמות כתוצאה מהסוכרת. חלקם עלולים לסבול מאירועים לבבים או שבץ מוחי. אחרים יכולים לסבול מבעיה כלייתית, שגם מעלה את הסיכון לבעיות קרדיו-וסקולריות.

הסיבה העיקרית לתמותה בקרב החולים בסוכרת היא בכלל מחלת לב. על פי הנתונים הקיימים בספרות הרפואית, תוחלת החיים של אדם בן 60 שסובל מסוכרת ומחלת לב נמוכה ב-12 שנה בממוצע בהשוואה לאדם בריא, ללא סוכרת וללא מחלת לב; ו-6 שנים פחות בממוצע בהשוואה לאדם שחולה בסוכרת ואינו סובל ממחלת לב.

 

האם יש הבדל בטיפול בחולה סוכרתי עם מחלות רקע?

בשנים האחרונות, התפתחה גישה חדשה בקרב הרופאים שמטפלים בסוכרת בכל העולם. ההנחה הרווחת כיום, היא שיש להתייחס באופן שונה לחולה סוכרתי שיש לו מחלות לב וכלי דם או כזה שעבר שבץ מוחי, לעומת חולה סוכרת שאינו סובל ממחלות נלוות.

עד לפני מספר שנים, אף תרופה לסוכרת לא בדקה את ההשפעה על האירועים הלבביים, משום שהחברות שמפתחות את התרופות נדרשו לשם כך לבצע מחקר גדול ומקיף שדרש משאבים גדולים. בשנת 2008 הודיע מנהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, שמעתה ואילך כל תרופה לסוכרת שיוצאת לשוק, מחויבת לעבור מחקר בטיחות, בכדי לוודא שהיא אינה מזיקה ללב ולכלי הדם הגדולים של החולים שנוטלים אותה. ההחלטה התבססה על מאמר שפורסם בכתב עת רפואי מוביל, שהצביע על עלייה במקרי אוטם שריר הלב בקרב מטופלים שלקחו תרופה מסוימת שמעלה את רגישות התאים לאינסולין. תרופה זו הורדה מהמדפים בעקבות הגילוי.

מאז ועד היום כל התרופות החדשות שפותחו לטיפול בסוכרת נמצאו בטוחות ללב. בנוסף, קיימים כיום תכשירים שהוכחו כיעילים להגנה מפני אירועים קרדיו-וסקולרים נוספים – כלומר, הם מגנים על חולים סוכרתיים עם מחלה לבבית מוכחת מפני אירוע נוסף.

ההנחה הרווחת כיום, היא שיש להתייחס באופן שונה לחולה סוכרתי שיש לו מחלות רקע נלוות. צילום: שאטרסטוק

האם טיפול בתכשירים אלו משלב מוקדם של המחלה יסייע בהפחתת הסיכון הלבבי?

מחקר הדיקלייר (Declare) שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכנס איגוד הלב האמריקאי ובמקביל גם בכתב העת המדעי ה'ניו אינגלנד ז'ורנל אוף מדיסין' (NEJM) בחן את השאלה הזו.

על פי המחקר, נמצא כי התרופה שנחקרה - פורסיגה (תכשיר מסוג מעכב SGLT2) - מפחיתה ב-27% אשפוזים על רקע אי ספיקה לבבית ומפחיתה ב-47% התדרדרות בתפקודי כליה ואי ספיקה כלייתית. המחקר, שהיה המחקר הקליני הקרדיו-וסקולרי המקיף ביותר שנעשה על תרופה לסוכרת בקרב חולי סוכרת סוג 2, ביקש לבחון את השפעת הטיפול בתרופה בקרב חולים ללא מחלת לב פעילה (אך בעלי גורמי סיכון משמעותיים) ובקרב חולים עם מחלת לב מוכחת.

מרבית החולים במחקר השתייכו לקבוצה הראשונה - בדומה לאוכלוסיית המחקר האמתית הקיימת. המחקר נערך ב-33 מדינות והוביל אותו פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. לאור העובדה כי גם חולה סוכרתי "חדש" כבר צבר נזק מסוים בתפקוד איברים חשובים אלו (דוגמת אי ספיקה לבבית שקטה), הוכיח המחקר את החשיבות הגדולה בטיפול במחלה באמצעים הטובים ביותר כבר בשלביה המוקדמים, טרם הופעת מחלת לב וכלי דם, ובמניעת הסיבוכים שלה.

בעקבות זאת, תשקול המועצה הלאומית לסוכרת לעדכן את המלצותיה לקווי הטיפול המנחים בחולה הסוכרתי, וייתכן ותמליץ על שימוש במעכבי SGLT2 כבר בשלבים המוקדמים של הטיפול.

מדובר במהפכה של ממש בצורה ובאופן שבו אנחנו מטפלים בחולי הסוכרת. התפקיד של הרופאים הוא לעשות הכול על מנת למנוע מהמטופל שטרם סבל ממחלת לב וכלי דם, להגיע לתחלואה מלכתחילה. ניתן לעשות את זה באמצעות תרופות לסוכרת ובהחלט צריך וחשוב לעשות זאת גם בשינוי של אורחות החיים, כמו הקפדה על משקל תקין, תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והקפדה על ערכי סוכר מאוזנים לאורך זמן על מנת למנוע נזק מצטבר.

 

לסיכום: תפקיד הרופאים המטפלים בחולי סוכרת הינו לשמור על איזון המחלה לצד מניעת תחלואה במחלות נלוות, כאשר יש צורך להתייחס באופן שונה לחולה סוכרתי הסובל ממחלות רקע. כחלק מהטיפול השוטף במחלה יש להקפיד על טיפול מוקדם באמצעות תרופות לסוכרת ולדאוג לשינוי באורח החיים, כולל הקפדה על משקל תקין, תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והקפדה על ערכי סוכר מאוזנים.

 

ד"ר דניאל צליחין, רופא משפחה ומומחה סוכרת, יועץ סוכרת מחוז דרום.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום