גוש בבלוטת התריס? לא להזניח - להיבדק!

(2)
לדרג

גושים בבלוטת התריס נחשבים שכיחים מאוד - וברוב המקרים מדובר בגוש שפיר. מרגישים גוש בקדמת הצוואר? אל תהיו שאננים - מומלץ להיבדק בהקדם! ניתן לטפל גם בגידולים סרטניים

שירותי מומחים רפואיים
09-7909000

בלוטת התריס, או בשמה הנוסף בלוטת המגן, היא הבלוטה האחראית לייצור של שני הורמונים חיוניים תירוקסין ותריודוטירונין - הנקראים גם T4 ו-T3, בהתאמה. ייצור תקין של הורמונים אלה משפיע על תפקוד תקין של מערכות ותהליכים רבים בגוף, כגון: רמת כולסטרול, קצב לב, רמת אנרגיה, משקל וזיכרון. הבלוטה נמצאת בקדמת הצוואר, ממש מתחת לפיקת הגרון.

כיצד ניתן לגלות גוש בבלוטת התריס?

במרבית המקרים, גוש בבלוטת התריס אינו יוצר תסמינים מיוחדים או הפרעה עבור המטופל. גילוי גוש במקרים אלה עשוי לקרות כאשר אדם אחר, בין אם מדובר באדם קרוב או ברופא, מזהה בראייה שינוי כלשהו בצוואר או מצליח להבחין בגדילה ממשית של גוש. במקרים אחרים, עשוי האדם עצמו להרגיש את הגוש.

לעיתים נדירות, יופיעו תסמינים כגון צרידות, קשיי בליעה וכאבים, שיובילו לאחר בדיקה רפואית לגילוי הגוש. קיימים מקרים בהם הגוש יתגלה באקראי, בעקבות בדיקות הדמיה הנערכות מסיבה אחרת.

עצם קיום הגושים מעלה את הסיכון לאבחון סרטן בבלוטה. צילום: שאטרסטוק

מה עלולות להיות ההשלכות של מציאת גוש בבלוטת התריס?

גושים בבלוטת התריס, הנקראים גם קשריות, הם ממצא המתגלה בשכיחות גבוהה. ברוב המקרים, מדובר בגידולים שפירים, שאינם משפיעים על תפקוד הבלוטה ואינם מורגשים. עם זאת, עצם קיומם מעלה את הסיכון לאבחון סרטן בבלוטה. בנוסף, בחלק מהמקרים עשויים גידולים שפירים לפגוע בתפקוד הבלוטה או להפריע - בשל גודלם - לתפקוד איברים אחרים בסביבתם.

אם מדובר בגידול סרטני בבלוטת התריס, הגידול ישתייך לאחת מארבע קבוצות שונות, בהתאם למראה התאים הסרטניים הנצפים במעבדה:

גידול פפילארי - Papillary: הגידול הסרטני השכיח ביותר, קיים ב-80% מהמקרים. לרוב, יתגלה בין גיל 30 ל-40, בעיקר אצל נשים. גידולים מסוג זה מתפתחים באיטיות ובדרך כלל מגיבים היטב לטיפול.

גידול פוליקולארי - Follicular: סוג פחות שכיח, קיים בכ-15% מהמקרים. נפוץ בעיקר בין גיל 40 ל-60.

שני סוגים אלה משויכים לקבוצה אחת, הנקראת סרטן ממוין של בלוטת התריס, Differentiated Thyroid Cancer - DTC, קבוצה שרוב הגידולים המשויכים אליה ניתנים לריפוי.

גידול מדולארי - Medullary: גידול סרטני נדיר, המופיע רק ב-3% מהמקרים. ידוע כי יש לגידול זה גורמים תורשתיים. לכן, אם אובחן גידול מסוג זה, מומלץ לכל בני המשפחה של המטופל לעבור בדיקות וייעוץ גנטי.

גידול אנפלסטי - Anaplastic: סוג נדיר אף יותר, קיים ב-2% מהמקרים, נוטה להתפתח במהירות, נפוץ בעיקר מעל גיל 65.

מהי שכיחות סרטן בלוטת המגן?

בכל שנה, מאובחנים כ-56,000 מקרים חדשים של סרטן בלוטת המגן בארצות הברית בלבד, רובם מסוג Papillary Carcinoma, הנפוץ כאמור בעיקר אצל נשים מעל גיל 30.

קיימות קבוצות נוספות באוכלוסיה, הנמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בגידול בלוטת התריס, כגון: מטופלי קרינה, אנשים ששהו בקרבת פיצוץ גרעיני ומי שבן משפחתו לקה בגידול. באופן כללי, מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר ילדים/ צעירים.

בדיקה גופנית שמבצע הרופא. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצע האבחון של גוש בבלוטת התריס?

השלב הראשון של האבחון הוא בדיקה גופנית שמבצע הרופא. לאחריה, יישלח המטופל לביצוע בדיקות דם ובדיקות הדמיה. לרוב, השלב הבא של הבירור כולל ביופסיית מחט לגוש שהתגלה בבלוטה. ברוב המקרים, אבחון ציטולוגי בניקור (FNA - Fine needle aspiration) תחת סונאר (אולטרסאונד) נותן את האבחנה המדויקת ביותר.

הדמיית אולטרסאונד נעשית על ידי גלי קול ובודקת את אזור בלוטת התריס ואת בלוטות הלימפה הצוואריות, מכיוון שסרטן בבלוטת התריס עלול לעיתים להתפשט גם אליהן. הבדיקה נעשית על ידי רדיולוג מומחה, נמשכת מספר דקות בלבד ואינה כרוכה בכאב.

ניקור של בלוטת התריס תחת אולטרסאונד (FNA) ייעשה על ידי החדרת מחט דקיקה אל הקשרית, לשם שאיבת תאים לבדיקה תחת מיקרוסקופ. אם הקשרית גדולה, ניתן לבצע את הניקור ישירות, אך לרוב יש צורך להיעזר באולטרסאונד, כדי לוודא שהניקור אכן מתבצע מהקשרית החשודה.

הפעולה עצמה קצרה ופשוטה. הכאב הקל של הדקירה אינו דורש הרדמה ולפעולה כלל אין סיבוכים. החומר נשלח למעבדה ציטולוגית, בה יבחן את התאים ציטולוג מומחה. ברוב המקרים, הציטולוג יוכל לתת אבחנה לגבי סוג הקשרית. חשיבות הניקור גבוהה מאוד, מכיוון שהניקור מספק תשובות שמשמעותן קריטית להחלטה האם יש צורך בהתערבות כלשהי ומה יהיה טיב ההתערבות.

מהן התוצאות האפשריות של הבדיקה, לאחר ביצוע הניקור?

לאחר בחינת התאים שנשאבו בניקור, יתקבלו תוצאות הבדיקה, אותן ניתן לחלק למספר קבוצות:

  1. לא אבחנתי - תשובה זו תתקבל בכ-15% מהמקרים.
  2. ממצא שפיר.
  3. תאים אטיפיים - לא סדירים, אינם חד משמעיים; או תאים פוליקולריים שאינם חד משמעיים.
  4. נגע פוליקולרי.
  5. חשד לממאירות.
  6. ממצא ממאיר.

אם התוצאה שהתקבלה שייכת לקבוצה הראשונה, השלישית או הרביעית, מדובר באבחנה שאינה חד משמעית, שבמקרים רבים תוביל לניקור נוסף. כאשר התוצאה שייכת לקבוצות 3 או 4, כלומר פירושה תאים אטיפיים או תאים פוליקולריים, אך אינה חד משמעית, ניתן לבצע בדיקה מולקולרית משלימה, הבודקת ביטוי של מספר גדול של גנים מהתאים שנלקחו בניקור. הבדיקה עשויה, במקרים אלה (הקבוצות שאינן חד משמעיות) להבדיל את המקרים השפירים מהממאירים, ברגישות של מעל 90%. כך, ניתן למנוע ניתוח מיותר.

לאחר קבלת התוצאות ובהתאם לתוצאות, יוחלט על הטיפול המתאים: המשך מעקב או ניתוח. לעיתים, יש צורך בטיפולים לאחר הניתוח.

לסיכום: גילוי גוש בבלוטת התריס נחשב אמנם ממצא מדאיג, אך מאוד שכיח. ברוב המקרים, מדובר בממצא שפיר. לרוב, הממצא יתגלה על ידי מגע או על ידי הבחנה של אדם אחר, במראה שונה באזור הצוואר. כדי לוודא שאכן מדובר בממצא שפיר ולא בגידול סרטני, יש להגיע לאבחון הנעשה בצורה מהירה ופשוטה, על ידי ניקור תחת אולטרסאונד, שאיבת תאים מן הגוש ובדיקתם.

ד"ר מרים ורנר היא מנהלת יחידת האולטרסאונד במרכז הרפואי "מאיר", מומחית ברדיולוגיה ובבלוטת התריס, יועצת במרכז לטיפול בבלוטת התריס, מדיקל השרון כפר- סבא.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום