השמנת ילדים: הורים, שקלו מילים!

(6)
לדרג

הקשר בין משקל, השמנת יתר ועיסוק בדימוי עצמי נוצר כבר בגילאי הילדות המוקדמת, מתעצם בגיל ההתבגרות ומלווה אותנו במהלך כל חיינו. איך אנחנו, כהורים, יכולים לעזור לילדינו לשמור על בריאותם ועל משקל תקין, מבלי לפגוע בדימוי העצמי שלהם?

מאת: שרית שיר, כתבת zap doctors

דימוי הגוף מתחיל להתהוות אצל התינוק כבר בגיל מוקדם מאד, ונבנה אט אט כשהוא מתבסס על יחסיו של התינוק עם העולם ועל הקשר שלו עם האם והסביבה. הדימוי הגופני שלנו ממשיך ומתעצב במהלך כל חיינו. בתקופות מסוימות, כמו במהלך גיל ההתבגרות, הדימוי הגופני מקבל מקום מרכזי בדימוי העצמי הכולל ובהרגשה הנגזרת ממנו.

עבור ילדים עם נטייה להשמנה, נושא האוכל והדימוי העצמי עשוי לקבל משקל מיוחד.

היכולת להתמודד עם סוגיות אלה, בפן הפסיכולוגי-רגשי והאופן שבו הסוגיות ישפיעו על התפיסה של הילד את עצמו - כל אלה תלויים רבות בהתנהלות ההורים.

מיכל אופיר-ויזל, פסיכולוגית קלינית המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, בקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית, במרכז ד''ר טל, מסבירה כיצד ההורים מעצבים את היחס של הילד לנושא, כבר בגיל הינקות: "בגיל הינקות, אוכל הוא אחד מאמצעי התקשורת עם התינוק, מאחר ששגרת יומו כוללת בעיקר אכילה ושינה. עבור התינוק, ממש כפי שזה עבורנו, אוכל הוא לא רק צורך פיזי. אוכל הוא גם הנחמה והביטחון. פעמים רבות, האוכל מעניק תחושה של מוגנות ואהבה, אבל צורך זה עלול להפוך לבעיה, כשאנו הופכים להיות תלויים באוכל והאכילה הופכת להיות רגשית ובלתי נשלטת".

מדוע יש פעוטות שכבר מגיל רך מפגינים בררנות או סרבנות בקשר לאוכל?

"בדרך כלל סרבנות אוכל בגילאים האלה נוגעת בנושאים של שליטה ומאבקי כוח. הפתרון במקרה הזה הוא להשיב לילד תחושה של שליטה ולשחרר אותו מהצורך במאבקי כוח".

 אם ילדים קולטים שהוריהם מייחסים חשיבות רבה למראה החיצוני, הם יפנימו את הגישה. צילום: שאטרסטוק

מגיפת ההשמנה בילדים: מה המצב בישראל? 

טיפול בהשמנת ילדים: כל המסגרות הקבוצתיות בשראל

איך מעודדים ילדים לבצע פעילות גופנית?

פרויקט מיוחד: הכל על השמנת ילדים

מה קורה בגילאים מאוחרים יותר, כשסוגיות סביב האוכל מתעוררות על רקע המראה החיצוני?

"לילדים יש חיישנים רגישים מאוד. אם הם קולטים שהוריהם מייחסים חשיבות רבה למראה החיצוני, הם יפנימו את הגישה וישאפו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים הללו. לא מדובר רק בשאיפה להיות רזה. גם המשמעות שההורים מייחסים למראה החיצוני בכללותו, לא רק במה שנוגע למשקל, מעבירה לילדים מסרים ומשפיעה על הדרך בה הם מודדים את עצמם".

כיצד יכולים הורים להשפיע על הרגלי התזונה של ילדיהם?

"הדבר המשמעותי ביותר בהתנהלותם של הורים מול ילדיהם הוא הדוגמא האישית. כשמדובר בהקניית הרגלי תזונה נכונה, אם ההורים מיישמים בעצמם הרגלי אכילה נכונים ואורח חיים בריא שכולל גם פעילות גופנית, יהיה בכך מסר חד וברור, הרבה מעבר לאמירות שאין להן ביסוס בשטח".

 

מה ניתן לעשות, כאשר הדימוי העצמי של הילד אינו תואם את המציאות? למשל, כשמשקלו של הילד תקין - אך הוא תופס את עצמו כשמן?

"חשוב לחזק את הילדים ולהעלות את הביטחון העצמי שלהם, אבל יש להתייחס לדברים שאינם קשורים למראה החיצוני שלהם. כדי להעצים אותם, מומלץ להתייחס ליכולות, כישרונות, חוכמה, אופי וכו'. אמירות כמו 'אתה כל כך טוב לב', 'את חכמה ונהדרת' - מדגישות את המקום והחשיבות של הנכסים הפנימיים, אל מול המעטת הערך של גורמים חיצוניים, העלולים להשתנות באופן תדיר".

 

מה תגידי להורים שמאוד חשוב להם המראה החיצוני של הילד, אבל הילד דווקא לגמרי חי בשלום עם העגלגלות שלו?

"גם במקרה כזה, חשוב להעצים ולחזק את הילד, לצד עידוד לתזונה נכונה ועיסוק בפעילות גופנית. חשוב לא להתייחס למראה כאל משתנה חשוב, אלא להדגיש את הפן הבריאותי של תזונה נכונה וספורט".

 

מה עושים כשהילד מסרב לשתף פעולה ואינו מגלה נכונות לאמץ את  ההרגלים הבריאים שהוריו מנסים להקנות לו?

"תזונה נכונה ומשקל תקין הם דברים חשובים, אבל חשוב לא פחות - לא להפוך את האוכל לזירת התגוששות. אני ממליצה לא להיכנס למאבקים עם הילד. צריך לזכור שילדים רואים את העולם בפרספקטיבה צרה יותר. יכולתם לדחות סיפוקים או לוותר על ממתקים אהובים פחותה מזו של מבוגרים (והאמת שגם לנו זה לא קל בכלל...). חשוב לבסס בינינו לבין הילדים יחסי אמון. לא כדאי לדחוף אותם לעשות דברים 'אסורים' או מאכזבים בסתר. לכן, כאשר לא עולה בידינו להשיג שיתוף פעולה - מוטב פשוט לשחרר, להרפות מהנושא, ולסמוך עליהם שיום אחד הם יידעו לקבל את ההחלטות הנכונות".

 

אם כך, כיצד מנהיגים בבית הרגלי אכילה נכונים?

הפסיכולוגית מיכל אופיר-ויזל מציעה להקפיד על העקרונות הבאים, בבואכם להנהיג הרגלי אכילה נכונים:

  • לאכול רק ליד השולחן, לא מול הטלוויזיה או תוך כדי עיסוקים אחרים.
  • לא להרבות בנשנושים בין הארוחות.
  • להחיל את הכללים על כל הילדים - לא רק על הילד בעל הנטייה להשמנה.
  • לזכור שהדבר החשוב הוא להיות קשוב לגוף שלך ולמנגנוני הרעב והשובע. תפריט מאוזן, לא לאכול מול הטלוויזיה או תוך כדי עיסוקים אחרים.
  • לא לוותר על ארוחות מסודרות, באווירה משפחתית נעימה.

עשו ואל תעשו - כיצד לגדל ילדים בריאים בגוף ובנפש

אחרי כל אלה, עולה השאלה: איך מיישמים את הדברים בפועל? כיצד נוהגים בסיטואציות מהחיים? מה יש לעשות במצבים יומיומיים, המעוררים דילמות והתלבטויות? הפסיכולוגית מיכל אופיר-ויזל מסבירה מה רצוי לעשות - ומה פחות רצוי לעשות:

בארוחה משפחתית, הילד מעמיס עוד ועוד אוכל על הצלחת: להגביל או לא להגביל?

"לא להגביל! לא מומלץ להפוך ארוחה משפחתית נעימה לשדה מלחמה. במקום להעביר ביקורת, אפשר להציע לו לקחת תוספת סלט ולוותר על מנת פחמימות, או להמליץ על הפסקה כדי להימנע מכאב בטן. עם זאת, בהחלט לא מומלץ להעיר לו שהוא אכל מספיק ולא יכול לקבל יותר.

חשוב לזכור שהמטרה היא ללמד את הילדים שלנו להקשיב לגוף ולפתח מודעות למנגנוני הרעב והשובע. אם לא נאפשר להם לקחת אחריות על הגוף שלהם ותמיד נקבע במקומם מתי הם רעבים או שבעים - הם לא יוכלו לעולם ללמוד לשים את הגבולות הללו לעצמם".

יצאתם לבילוי משפחתי בגלידריה החדשה שפתחו לידכם. לשני הילדים הקטנים אין בעיית משקל ולכן הם יכולים לקבל מנה רגילה, אבל המתבגר מגלה לאחרונה נטייה לעלייה במשקל. אתם רוצים להגביל אותו למנה קטנה בלבד. האם זה נכון?

"לא. מומלץ לא להנהיג מערכת חוקים נפרדת, עבור ילד שיש לו נטייה להשמנה. הרגלי התזונה המשפחתיים צריכים לחול על כולם במידה שווה. גם אם רק אחד מהילדים נאלץ להתמודד עם מגבלות תזונתיות, החוקים צריכים להיות אחידים עבור כולם. כדי לשמור על דימוי עצמי חיובי, חשוב שהילד לא יחוש מקופח או שונה מאחיו".

אתם מנסים לשכנע את הילדה להצטרף לחוג התעמלות, אך היא אינה מוכנה לשמוע על שום חוג שכרוך בפעילות ספורטיבית. האם לכפות עליה?

"אין טעם ואין גם אפשרות אמיתית לכפות על ילד להיכנס למשטר של פעילות גופנית כאשר הוא אינו מעוניין בכך בעצמו. ילד שלא ירצה בכך, לא יתעמל. האפשרות היחידה היא להמשיך לעודד את הילד למצוא פעילות גופנית שהוא נהנה ממנה, לחשוף אותו לסוגים שונים של ספורט ולהציע פעילויות בהשתתפות כל בני המשפחה, כמו למשל רכיבה על אופניים".

 

כדאי להציע לילדים תחליפים למתוקים, למשל פירות. צילום: שאטרסטוק

הילדה לובשת בגדים שאינם מחמיאה לגזרתה השמנמנה, למשל - חולצות בטן. האם להעיר לה?

"אם היא מחליטה שהיא רוצה ללכת עם החולצה הזו וככה היא מרגישה נוח, אין סיבה להעיר לה. כאשר אנו מתנגדים עקרונית לסוג כזה של לבוש, זה כמובן 'בסדר' להעביר את המסר שלבוש כזה אינו מקובל עלינו, אבל אם ההסתייגות נובעת רק מהמראה החיצוני של הילדה, ואם לאחותה עם המשקל התקין לא היינו מעירים, עדיף לשמור את הדעות שלנו לעצמנו - ולא לומר דבר".

תמיד הקפדתם כמשפחה על ארוחות מסודרות, אוכל בריא ומגוון והימנעות מצריכה מופרזת של מתוקים, אבל הילד הקטן אינו מסוגל לוותר על קינוחים. האם לאפשר לו לאכול כל כך הרבה סוכרים?

"אנחנו, כהורים, מקווים שהנטיות הבריאות שלנו יעברו לילדינו והם יגלו את אותן העדפות. אבל הביולוגיה פועלת לעתים אחרת. לילדים שונים יש העדפות שונות, כולל התשוקה למתוק. מעבר לעובדה שעלינו לכבד גם שוני מסוג זה אצל ילדנו, אנו יכולים לעשות מספר דברים:

  • להציע תחליפים מתוקים אך בריאים יותר, כגון: פירות.
  • לדבר על הנזקים הבריאותיים שעודף סוכרים גורם, מבלי להתייחס כלל לסוגיית המשקל. כך, אפשר להרחיב על הפגיעה בשיניים, הסיכון לסוכרת והעובדה שצריכה מוגברת של מזונות מתוקים עלולה לבוא על חשבון אוכל בריא ומזין.
  • לאפשר כמות מוגבלת ומוסכמת של ממתקים, כדי לא ליצור תחושת מחסור".

 

מהו הדבר החשוב ביותר שההורים יכולים לעשות, כדי לשמור על איזון בין הרצון להקנות הרגלים בריאים, שמירה על משקל תקין וטיפוח דימוי עצמי חיובי?

"הורים צריכים להיות תמיד מודעים לשונות בהעדפות התזונתיות ולזכור שילדיהם עשויים לפתח טעם שונה משלהם, כגון: חיבה למתוק; וצורך תכוף בנשנושים. לצד הרצון הברור להטמיע במשפחה כולה שיגרה של אורח חיים בריא ותזונה נכונה, כדאי לשים לב לסוגיות בלתי פתורות אצלנו, ההורים; ולהקפיד לא להשליך אותן על הילדים שלנו, תוך שאנו משתמשים בכעס, גרימת תחושות אשם, ביקורת או מציבים רף ציפיות שאין לו קשר למציאות.

כדי שהילד שלנו יוכל לטפח דימוי חיובי ביחס לעצמו, עליו לדעת שאנו מקבלים אותו בכל תנאי ולא מנסים להתאים אותו לפנטזיה שלנו על הילד האידאלי".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום