נגישות
נגישות

הנזק האמיתי (והלא ידוע) של הקנאביס

(16)
לדרג

היה לכם יום קשה בעבודה? יצאתם לנקות את הראש - ומישהו מהחברה הציע לכם ג'וינט? תחשבו פעמיים: שימוש במריחואנה (גראס) עלול לגרום נזקים נפשיים קשים, בפרט בקרב אנשים צעירים

רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה
050-5252552

השיח הציבורי הרחב, המתנהל בשנים האחרונות סביב נושא הלגליזציה של השימוש בסמים קלים, יצר בקרב הציבור (בכלל) ובקרב בני נוער (בפרט) את התחושה השגויה שהשימוש בקנאביס (מוכר גם בכינויים: מריחואנה, ג'וינט, גראס) יפתור את כל הבעיות והמצוקות. זאת, בעוד שבפועל קנאביס גורם נזק (לעיתים בלתי הפיך!) במערכת העצבים.

מהו הקשר בין קנאביס לבין מערכת העצבים?

מערכת העצבים היא מעין אוסף של רשתות, המחברות בין חלקים שונים במוח. לכל רשת יש רצפטור (קולטן) שאחראי על העברת המידע והפקודות, מנקודה לנקודה.

קנאביס הוא סוג של צמח, המכיל חומרים כימיים פעילים, הידועים כבעלי השפעות פסיכו-אקטיביות ופיזיולוגיות שונות. חומרים אלה "מתיישבים" על רצפטורים מסוימים במערכת העצבים ומשבשים, מאטים ו/או מגבילים את פעילותם התקינה. בכך, למעשה, הם מצמצמים את תחום התודעה. זו הסיבה לכך שהשימוש בסם גורם לתחושה טובה ורגועה, המתוארת לא פעם כתחושת "היי" או "סטלה".

 

התקפי חרדה ודכאון. צילום: שאטרסטוק

מהם הנזקים כתוצאה משימוש בקנאביס?

מה שרבים אינם יודעים: השיבוש של הרצפטורים, שנגרם על ידי אותם חומרים כימיים, אינו זמני ואינו מתפוגג לאחר שחלפה השפעת הסם. אותם חומרים פעילים יוצרים שינוי קוגניטיבי של הרצפטורים במוח. בכך, הם משבשים את האיזון העדין של מערכת העצבים המסועפת. למעשה, הם משנים את הפעילות המוחית הקשורה לאותו רצפטור.

הנזקים השכיחים ביותר הנגרמים כתוצאה מהשימוש בסמים קלים:

  • התקפי חרדה: באים לידי ביטוי בתחושות גופניות, כגון: דפיקות לב מהירות, חוסר אוויר, תחושת "זרמים" בידיים, סחרחורות ו/או תחושה כי "הולכים למות/להשתגע". בחלק מהמקרים, הדבר מגיע לכדי התקף פסיכוטי של ממש, הדורש אשפוז; ולעתים אף להתפרצות סכיזופרניה.
  • דיכאון.
  • פגיעה ביכולות הקוגניטיביות - שהולכות ויורדות עם הזמן.
  • חוסר מוטיבציה - לאחר שימוש ממושך, עלול להופיע סינדרום חוסר מוטיבציה, שבא לידי ביטוי בירידת הליבידו של החיים, תחושת עייפות נפשית, רצון לישון; ולעתים, עד כדי שינוי ממשי והדרגתי של האופי.

מה ההבדל בין קנאביס לבין תרופות פסיכיאטריות?

אחת הטענות הרווחות בקרב משתמשי קנאביס היא כי מדובר בחומר צמחי ו/או רפואי. ולכן, לשיטתם, קנאביס דומה לשימוש בתרופות כימיות ואף עדיף על פניהן. עם זאת, אין טעות גדולה מזו: ראשית, גם בתרופות לא משתמשים ללא אינדיקציה רפואית (כגון: אנטיביוטיקה או כימותרפיה); שנית, יש תרופות רבות שהן ממקור צמחי - ובהן גם רעל נחשים המסוכן כשהוא חודר לדם ולא בשתייה או עישון. או חליטה של הרדוף נחלים או חליטת צמח שנקרא דיגיטליס שהם צמחי נוי העלולים לגרום למוות ואלה שתי דוגמאות קטנות של רעלים רבים המצויים ב״טבע״- כאילו זוהי מילת קסם בכדי לומר ״משהו לא מזיק״ דבר שהינו טעות מוחלטת בעליל!

חמור מכך: הבעיה הגדולה ביותר בקנאביס - לעומת תרופות פסיכיאטריות - היא שלא כל ההשפעות שלו ידועות. מדובר בתערובת של חומרים רבים ושונים, שכל אחד עלול לגרום לבעיה אחרת; המיצוי של חלקי הצמח השונים עלול לגרום לריאקציה בלתי ידועה, שתיצור חומרים שבעצמם עלולים לגרום לבעיות. אין שום דרך לבקר את ההשפעות השונות ואת מינון ההשפעות. מעבר לכך, מאחר שלכל אחד יש מבנה מוח שונה, לא ניתן לנבא מראש איזה רצפטורים ייפגעו, מתי תתרחש הפגיעה ועד כמה חמורה הפגיעה תהיה (לעיתים הנזק נגרם לאחר שימוש בודד; ולעיתים רק לאחר שימוש ממושך).

לנסות ולזהות את מקור הבעיה. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול בנזקי הקנאביס?

הטיפול הוא טיפול תרופתי (פסיכיאטרי), שלעיתים משולב בטיפול פסיכולוגי, שמטרתו לנסות ולזהות את מקור הבעיה שגרמה לאותו מטופל להתחיל להשתמש בחומרים שמטשטשים את המציאות וגורמים לתחושה לא אמיתית (כך, למשל: מצוקה, מצב רוח ירוד, ביישנות וכו'). יש לטפל בגורם עצמו - ולהחליף את הצורך בסם בצורך בריא אחר.

למרבה הצער, לא תמיד ניתן לטפל בהצלחה בנזקים שכבר נגרמו כתוצאה מהשימוש בסמים קלים, גם לא באמצעות הטיפול התרופתי הקונבנציונלי, המשמש לטיפול בבעיות פסיכיאטריות שונות. פעמים רבות, מגיעים מטופלים שנפגעו כתוצאה מהשימוש - אך הפתולוגיה שלהם אינה מוכרת; והנזק שנגרם להם הוא נזק חדש, שנובע מהעובדה שלא תמיד ניתן לזהות את החומר המדויק ו/או הנגזרת של מיצוי הצמח שגרם לבעיה.

לסיכום: הניסיון להביא לתחושה טובה או ל"סטלה" הוא למעשה ביצוע של ניסוי עצמי במוח. מדובר בסיכון משמעותי, שחייבים לקחת בחשבון את תוצאותיו. לכן, אין שום סיבה הגיונית לכך שמי שאין לו אינדיקציה רפואית לשימוש בקנאביס - ישתמש בחומר שעלול לפגוע ביכולת שלו להגיע לאן שרצה להגיע, טרם השימוש בחומר. השימוש מתוך הרצון לקבל תחושה טובה, תוך התעלמות מכל הסיבוכים שעלולים להיות - מהווה ירייה ברגל! הדבר נכון לגבי כל אדם, קל וחומר לגבי צעירים ובני נוער, שהמוח שלהם עדיין נמצא בתהליך גדילה. הסיכון אף עולה משמעותית, כאשר מתווסף אלכוהול למשוואה.

ד"ר יעקב חרמון הוא רופא בכיר, מומחה בפסיכיאטריה ומנהל המרפאה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי הרצל בראשל"צ.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

ד"ר יעקב חרמון
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום