לשון קשורה

(1)
לדרג

התופעה של לשון קשורה אצל היילוד מלווה בחששות לגבי משמעותה האסתטית והתפקודית. ללשון קשורה כמה שמות בספרות המקצועית: .Tongue-Tie, Ankyloglossia, Short Frenulum

מאת: יעקב אורקין

הגדרה

לשון קשורה היא חיבור קרומי קצר בין קצה הלשון וחלקה התחתון לרצפת הפה ולחלק האחורי של החניכיים בלסת התחתונה.

אטיולוגיה ופתופיזיולוגיה

לשון קשורה כרוכה בכישלון בהפרדה בין חלקה הקדמי-תחתון של הלשון ובסיס הפה אצל העובר. החיבור עלול להיות מלווה בהגבלה בטווח התנועה של הלשון ולהתבטא בבעיות תפקודיות שלה.

אפידמיולוגיה

כ-5%-4% מהתינוקות נולדים עם לשון קשורה בדרגות חומרה שונות. בדרך כלל לשון קשורה נפוצה יותר בקרב ילדים עם חיך שסוע ובכמה תסמונות, ובהן Van Der Woude- Pierre Robin.

הערכה קלינית

האבחנה של לשון קשורה מתבצעת תוך כדי ביצוע הבדיקה השגרתית של ריריות הפה, הכוללת גם איתור חיך שסוע וחיבור בלתי תקין של שפתיים לחניכיים. על ידי שימוש בלוחץ לשון (שפדל) ניתן לראות את אזור החיבור של הלשון לרצפת הפה ולחניכים. יש להעריך את מידת ההגבלה בתנועות הלשון. ההפרעה הנגרמת עקב לשון קשורה היא בטווח שבין היעדר כל משמעות קלינית (ברוב המקרים) לבין הפרעה בכמה תחומים.

הפרעות אפשריות אצל תינוקות ואצל גדולים יותר, עקב לשון קשורה, כוללות:

  • קושי ביניקה, הנובע מכך שהתינוק אינו מסוגל להכיל כראוי את העטרה והפטמה בפיו. באופן משני עלול התינוק שלא לעלות במשקל כראוי, לבלוע הרבה אוויר, לסבול יותר מכאבי בטן (Colic). אחיזה לא נכונה של השד יכולה לגרום באופן משני לכאב בפטמת האם ולסדקים בה.
  • קושי בהגייה אך לא איחור ברכישת שפה.
  • עששת, דלקת חניכיים וריח רע מהפה, עקב יעילות נמוכה של הלשון בניקוי שאריות מזון מהפה לאחר ארוחה.
  • קושי בביטויים חברתיים הקשורים בהוצאת לשון (ליקוק שפתיים ונישוק) ותחושת ביטחון עצמי ירודה עקב כך.

הפניה לייעוץ

הטיפול הניתוחי ללשון קשורה מתבצע על ידי רופא מומחה לאף אוזן גרון, פלסטיקה או פה ולסת. בהתאם לאופי ההפרעה יש להפנות גם לקלינאית תקשורת, לרופא שיניים ולפסיכולוג. הם יוכלו לסייע בקביעת הצורך בניתוח ובטיפול בהמשך בבעיות נלוות, כגון הפרעה בתפקודי הלשון, עששת ובעיות רגשיות משניות.

טיפול

טיפול בלשון קשורה מתבקש רק כשיש עדות או סבירות גבוהה להפרעה תפקודית. במקרים רבים אין צורך בכל התערבות. צורות ההתערבות הכירורגיות המקובלות הן:

  • Frenotomy הנקרא גם Tongue Clipping, כלומר חיתוך של החלק הקרומי הקדמי. פעולה זו מתבצעת בהרדמה מקומית (לעתים בלעדיה) באמצעות מספריים (בעבר הרחוק הייתה עושה זאת המיילדת בעזרת הציפורן הארוכה של הזרת). הפעולה מלווה באי-נוחות קצרה לתינוק ובדרך כלל ללא סיבוכים כדימום או זיהום.
  • Frenectomy, כלומר הפרדה עמוקה יותר של החיבור עד לבסיס הלשון, המבוצעת בהרדמה כללית והדורשת שליטה טובה על דימום אפשרי ממקום הניתוח. בתקופה המיידית לאחר הניתוח יש לשים לב להפסקת דימום מקומי, לטיפול בכאב ולכך שהתינוק מקבל די נוזלים.

פרוגנוזה

לגבי תינוקות שלגביהם אין התוויה לניתוח ולגבי כאלה שנותחו, תפקודי הלשון צפויים להיות בטווח הנורמה.

תפקידו של צוות טיפת חלב

יש להסביר להורים את משמעות הממצא ולהדריכם כיצד לשים לב להפרעה אפשרית הקשורה בו. יש לבצע מעקב תפקודי לשון ולהפנות לייעוץ בהתאם לצורך.

מבחינת ההיבטים החוקיים, יש להקפיד על תיעוד של הממצא, של ההסבר להורים, של מידת ההפרעה התפקודית ושל המעקב. בנוגע לבעיות עם משמעות אסתטית יש הממליצים לבצע גם תיעוד מצולם.

ד"ר יעקב אורקין, החטיבה לבריאות בקהילה וחטיבת הילדים, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, שירותי בריאות כללית.

בואו לדבר על זה בפורום הנקה - ייעוץ והנקה.

להערכה תזונתית לתינוקות וילדים - לחץ כאן

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום