היפו-פאראתירואידיזם: אתגר טיפולי

(0)
לדרג

מחלת תת פעילות בלוטת יותרת התריס (היפו-פאראתירואידיזם) כרוכה בנטילת עשרות כדורים. תכירו את נטפרה: תרופה חדשה, קלה לנטילה - ומסייעת להתמדה בטיפול

רופא אנדוקרינולוג ,מומחה לאנדוקרינולוגיה
077-2311047 (מספר מקשר)

איכות החיים של מטופלים הסובלים מתת פעילות של בלוטת יותרת התריס נפגמת באופן חריף, עקב האתגר הקשה שלהם ושל הרופאים האנדוקרינולוגים המטפלים בהם - לאזן את רמות הסידן בדם. מעקב תכוף, שינויי מינונים, נטילת עשרות כדורים, חשיפה לסיכונים ותחלואה - כל אלה ועוד הם מנת חלקם של החולים במחלה זו.

תרופה חדשה, הנקראת "נטפרה", שמשווקת עתה בישראל מהווה בשורה משמחת לחולים: במקרים קשי איזון ניתן יהיה להשתמש בה - ולהצליח במשימה הקשה של טיפול בחולי תת פעילות של בלוטת יותרת התריס (היפו-פאראתירואידיזם; Hypo-parathyroidism).
ארבע בלוטות יותרת התריס מצויות בצדדיה של בלוטת התריס. צילום: שאטרסטוק

ארבע בלוטות יותרת התריס מצויות בצדדיה של בלוטת התריס. צילום: שאטרסטוק

מהי מחלת היפו-פאראתירואידיזם?

היפו-פאראתירואידיזם היא תת פעילות של בבלוטות יותרת התריס. חשוב לא להתבלבל: רבים שוגים ומתבלבלים בין תת פעילות של בלוטת התריס עצמה (היפותירואידיזם; Hypothyroidism) לבין תת פעילות של בלוטות יותרת התריס (היפו-פאראתירואידיזם). עם זאת, אין מדובר באותן בלוטות - וכמובן שלא מדובר באותה מחלה.

המילה "יותרת", פירושה "לצד": הבלוטות מצויות בצדדיה של בלוטת התריס - ולפיכך מכונות בלוטות יותרת התריס. מדובר בארבע בלוטות שאחראיות על ויסות רמות הסידן בדם. הבלוטות ממוקמות בצוואר וגודלן כמו אפונים קטנים. הן מפרישות הורמון המכונה הורמון PTH (הורמון הפארא תירואיד) - ובעזרתו מבוצעת בקרה על משק הסידן.

כיצד פועלות בלוטות יותרת התריס?

בלוטות אלה פועלות כדי לשמור על רמת סידן תקינה בדם ולמנוע מצבים של חוסר או עודף סידן בדם. לשם כך, כאשר הבלוטות מזהות כי רמות הסידן בגוף יורדות, הן מפרישות את הורמון ה-PTH (הורמון הפארא תירואיד) שגורם לעליית הסידן בדם; וכאשר רמת הסידן גבוהה מדי, פוחת ייצור הורמון ה-PTH.

במקרים מסוימים, שגרת הפעילות של הבלוטות מופרעת ומנגנון ייצור הורמון ה-PTH נפגם.

מהן הפרעות פעילות בלוטות יותרת התריס?

1. יתר פעילות של בלוטות יותרת התריס (מופרשות רמות גבוהות מדי של ההורמון);

2. תת פעילות של בלוטות יותרת התריס (מופרשות רמות נמוכות מדי של ההורמון).

מהן ההשלכות של מחלת היפו-פאראתירואידיזם?

כאמור, המחסור בהורמון PTH בגוף מתבטא בירידה ברמות הסידן בדם - וחוסר הסידן הינו מצב שעשוי להיות מסוכן. במקרים קלים יחסית, המחסור בסידן יגרום להרגשת נימול באצבעות, בקצה האף וסביב הפה; ובנוסף: עייפות, חולשה וקשיי ריכוז.

במקרים קשים יותר, כאשר רמות הסידן נמוכות מאוד, עשויים להופיע גם פרכוסים, הפרעות נשימה וקצב לב - מה שמעמיד את החולה בסכנה.

מהם הגורמים לתת פעילות של בלוטות יותרת התריס?

הסיבה השכיחה ביותר למחלה היא בעיה אוטואימונית, כאשר מערכת החיסון "בוחרת", בשל גורמים מסוימים, לזהות את הבלוטות כאויב - ולפעול נגדן. המחלה האוטואימונית המפתחת על פי רוב בעשור השלישי לחיים.

הסיבה השנייה למחלה היא פגיעה בבלוטות יותר התריס בעקבות טיפול קרינה או בעקבות ניתוח באזור.
תתכן גם פגיעה מולדת ביכולת הגוף לייצר הורמון ה-PTH.

כיצד מאובחנת המחלה?

המחלה מאובחנת באמצעות בדיקות דם. כאשר תוצאות בדיקות המעבדה מראות רמה נמוכה של סידן בדם, רמה גבוהה של זרחן בדם ורמה נמוכה של הורמון ה-PTH - קובעים כי מדובר בתת פעילות של בלוטת יותרת התריס.


 היפו-פאראתירואידיזם מציב אתגרים בפני המטופל והמטפל. צילום: שאטרסטוק

היפו-פאראתירואידיזם מציב אתגרים בפני המטופל והמטפל. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול בתת פעילות של בלוטות יותרת התריס?

מטרת הטיפול היא לאזן את רמות הסידן בדם. ניתן להשיג מטרה זו באמצעות מתן תוספי סידן מסוג מיוחד של ויטמין Dהנקרא אלפא D3. סוג ויטמין D זה עוזר להגברת הספיגה של הסידן בגוף. לעתים גם מומלצת נטילת מגנזיום.

שגרת הטיפול בהיפו-פאראתירואידיזם מציבה אתגרים בפני המטופל והמטפל.

פעמים רבות, נדרשים החולים ליטול כמויות גבוהות מאד של ויטמין D, מגנזיום וסידן. המינונים מגיעים לפעמים אף ל-18-20 טבליות ביום, מה שמקשה מאד על ההיענות לטיפול ועל ההתמדה בטיפול.

כמו כן, קיימת סכנה במינוני יתר של סידן ואלפא D3. נטילה לא מבוקרת של מינונים גבוהים של תוספי סידן ואלפא D3 עלולה לגרום לעליה מסוכנת ברמות הסידן בדם, עם הפרעות בקצב הלב, פגיעה בכליות, והתפתחות הסתיידויות במקומות שונים בגוף.

איך מתמודדים עם האתגרים הללו?

חשוב מאוד להקפיד על מעקב צמוד, אצל רופא מומחה לאנדוקרינולוגיה. רופא מנוסה יוכל לסייע לטיפול במחלה, שמטרתו איזון רמות הסידן בדם, תוך שימוש במינימום תרופות.

בנוסף, יש בשורה משמחת לחולים: לאחרונה קיימת אפשרות לטיפול חליפי, בתרופה חדשה הניתנת בהזרקה יומיומית, הנקראת "נטפרה". נטפרה היא הורמון PTH אנושי המיוצר בהנדסה גנטית. התרופה מיועדת לטיפול בחולים קשיי איזון.

טיפול חליפי זה מאפשר להשיג איזון טוב יותר של רמות הסידן בדם ומאפשר הפחתה במינון תוספי סידן ואלפא 3D. תרופה זאת קיימת עתה גם בארץ - ומספר חולים ראשונים כבר התחילו את הטיפול בה.

לסיכום: מחלת תת פעילות בלוטת יותרת התריס (לא לבלבל עם תת פעילות בלוטת התריס) גורמת לבעיות במשק הסידן בדם, העלולות לגרום (במקרים קשים) לפרכוסים, הפרעות נשימה ובעיות קצב לב. הטיפול "הרגיל" במחלה כרוך במקרים מסוימים בנטילת כמות כדורים גדולה מאוד. במקרים אלו טיפול בתרופה חדשה נטפרה אמור לסייע בהשגת איזון טוב יותר, תוך שימוש במינונים נמוכים יותר של כדורי סידן ואלפא D3.

ד"ר ילנה סיגל היא מומחית לאנדוקרינולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

ד"ר ילנה סיגל
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום