הטיפול בסרטן בלוטת התריס

(1)
לדרג
תוכן מקודם

הטיפול בסרטן בלוטת התריס כרוך בדרך כלל בניתוח המתבצע על ידי מומחה אף אוזן גרון, המתמחה בכירורגיית ראש צוואר. אחוזי ההחלמה והריפוי לאחר הניתוח גבוהים

רופא אף אוזן גרון ,מומחה למחלות א.א.ג וכירורגיית ראש-צוואר
077-2310294 (מספר מקשר)

בלוטת התריס - הידועה גם כבלוטת המגן, או התירואיד - היא בלוטה הממוקמת בחלקו הקדמי התחתון של הצוואר. לבלוטה תפקיד חשוב ומרכזי בחילוף החומרים של הגוף - והיא מהווה גם מוקד למגוון רחב של מחלות, הקשורות לבלוטה עצמה ולתפקודיה השונים.

בין המחלות האלה, ניתן למצוא מחלות הנובעות מפעילות יתר של הבלוטה (למשל: מחלת גרייבס) או תת פעילות של הבלוטה (למשל: מחלת השימוטו). כמו כן, מאובחנים לעיתים גידולים הקשורים לבלוטה - ובראשן סרטן בלוטת התריס.

מהו סרטן בלוטת התריס? מהי שכיחותו - וכיצד הוא מאובחן?

סרטן בלוטת התריס הוא הסרטן האנדוקריני השכיח ביותר. יחד עם זאת, הגילוי שלו הוא בדרך כלל מקרי. בחלק גדול מן המקרים, החולים ערכו בדיקת אולטרסאונד לבלוטה מסיבות אחרות - ובמהלך הבדיקה, התגלה גוש בבלוטה (נקרא גם "קשר " או "קשרית"), שלאחר בדיקה נוספת התברר כגידולי.

בעשורים האחרונים, אנו חווים עלייה משמעותית בשכיחות המחלה, בשל האפשרות לגילוי מוקדם באמצעות אולטרסאונד. כך, בין 700-800 מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה בישראל.

אילוסטרציה בלוטת התריס. צילום: פרופ
אילוסטרציה בלוטת התריס. צילום: פרופ' גדעון בכר

סרטן בלוטת התריס שכיח פי 3 יותר אצל נשים, מאשר אצל גברים - והוא מופיע בדרך כלל בגיל 40 ומעלה (אז שכיחותו עולה, יחסית לגיל צעיר יותר). סרטן בלוטת התריס גם שכיח יותר אצל אנשים שנחשפו לקרינה כלשהי לאזור הראש והצוואר. למשל: היחשפות לקרינה במסגרת טיפול בגידול אחר - בלוטת התריס סופגת את הקרינה ומתפתח סרטן. דוגמה אחרת: מהגרים שהגיעו לישראל מצ'רנוביל, לאחר שנחשפו שם לקרינה. גם אצלם נמצא שכיחות גבוהה יותר של המחלה.

לסרטן בלוטת התריס מספר סוגים. העיקרי ביניהם הוא הגידול הפפילרי של הבלוטה. סוג זה הוא השכיח ביותר והאגרסיבי פחות מכולם. הסוגים האחרים שכיחים הרבה פחות, אך הם יותר אגרסיביים.

מה תסמיני המחלה? האם כל גוש בבלוטה הוא גידולי?

כאמור, בדרך כלל סרטן בלוטת התריס היא מחלה א-סימפטומטית, המתגלה במקרה. המחלה איננה מלווה בקושי בבליעה או הנשימה - ואף לא בשינויים בתפקוד הבלוטה (כלומר: גם בדיקות דם לא יגלו את המחלה).

המחלה מתגלית כאשר נשים או גברים חשים בגוש בצוואר התחתון, או שתשומת ליבם מופנית על ידי אחרים לגוש בצוואר, שלא היו ערים לו קודם, או שבמסגרת בדיקת אולטרסאונד המתבצעת מסיבה אחרת, מתגלה גוש בבלוטה.

בדרך כלל, מתגלים גושים קטנטנים, שגודלם כסנטימטר או שניים, שאת רובם קשה להרגיש במישוש, אך ניתן לאבחן באולטרסאונד. אם גודלם של הגושים או הקישוריות בבלוטת התריס, המתגלים במהלך האולטרסאונד, עומד על פחות מסנטימטר אחד, הרופא המטפל לא יעשה בירור בדבר אופיו של הגוש - והמטופל יידרש לבצע מעקב אולטרסאונד קבוע בלבד, במטרה לבדוק שהגוש לא גדל מעבר לכך.

כל גוש שגודלו מעל סנטימטר דורש בירור בסיסי, הכולל בדיקת אף אוזן גרון, שעדיף שתתבצע אצל מומחה לכירורגיית ראש-צוואר. בשלב הבא, לאחר בדיקה גופנית יסודית, יערוך המומחה ניקור מחט של בלוטת התריס. במהלך הניקור, נשאבים מספר תאים מבלוטת התריס, הנשלחים לבדיקה, על מנת לפענח את טיבם. לניקור חשיבות עצומה, משום שהוא נותן הערכה די מבוססת: האם מדובר בגוש שפיר או גוש ממאיר, גידולי. הניקור יכול לנבא במידה רבה מה הסיכוי שהגוש המדובר הוא גידול ממאיר.

חדר ניתוח רובוטי. צילום: פרופ
חדר ניתוח רובוטי. צילום: פרופ' גדעון בכר

מהם שלבי המחלה? כיצד נקבע הטיפול המתאים?

בהתאם לתשובת האולטרסאונד והניקור, ניתן להמליץ על הטיפול הרצוי: המשך מעקב, או ניתוח, אם יש חשד גבוה כי מדובר בגידול.

אם הוחלט על ניתוח, יקבע המנתח האם יבוצע ניתוח חלקי של הבלוטה, שבו רק חלקה נכרת, או האם יבוצע ניתוח שבו כורתים את הבלוטה במלואה. היקף הניתוח תלוי בגודל הגוש הגידולי. הניתוח עצמו נעשה בצורה הקלאסית, של גישה דרך הצוואר - והוא כולל הרדמה כללית מלאה וביצוע חתך בצוואר התחתון, דרכו מוציאים את הבלוטה - באופן חלקי או מלא.

לאחר הוצאת הבלוטה ושליחתה לבדיקה פתולוגית, ניתן לקבוע את שלב המחלה. מקובל לחלק את מצב המחלה ל-4 שלבים - דרגה 1 או 2, פירושם מחלה שהיא מוגבלת ; ודרגה 3 או 4, פירושם שהמחלה מתקדמת יותר. גידולים בבלוטת התריס יכולים להתפשט לצוואר, ובמקרים נדירים יותר אף לריאות או לאיברים אחרים.

לאחר אבחון השלב בו מצויה המחלה, צוות משולב של כירורג ראש צוואר ואנדוקרינולוג יתאים למטופל את המשך הטיפול המיטבי. כך, לעתים, נוסף על הכריתה שכבר בוצעה, יש צורך גם במתן טיפול ביוד רדיואקטיבי. ההחלטה על כך תלויה בהיקף המחלה שנמצאה בצוואר לאחר הכריתה.

מהם הסיכונים הכרוכים בהליך הניתוחי?

מאחר שהניתוח מתבצע קרוב למיתרי הקול, יש חשש לפגיעה בעצב המניע את מיתרי הקול. פגיעה כזו עשויה לגרום לצרידות זמנית או קבועה. הסיכון לפגיעה בעצב אינו גבוה - והוא יורד באופן משמעותי, ככל שהמנתח מנוסה ומיומן יותר.

סיכון נוסף הכרוך בהוצאת הבלוטה הוא פגיעה אפשרית במשק הסידן. לאחר ניתוח של כריתה מלאה, תיתכן צניחה זמנית ברמת הסידן, בגלל פגיעה בבלוטות יותרת התריס, שאחראיות על משק הסידן. גם כאן הסיכון אינו גבוה - והוא יורד משמעותית ככל שהכירורג יותר מנוסה ומיומן.

בסופו של דבר, הסיכוי לפגיעה בעצב הקול עומד על לא יותר מ-2 אחוז מכלל המקרים, והסיכוי לצניחה ברמת הסידן נע בין 5-20 אחוזים.

אחרי הכריתה, הצלקת מוסתרת בבית השחי. צילום: פרופ
אחרי הכריתה, הצלקת מוסתרת בבית השחי. צילום: פרופ' גדעון בכר

מהו זמן ההחלמה? מהם אחוזי הריפוי?

הניתוח עצמו אורך כשעה; ולאחר יום עד יומיים של אשפוז בבית החולים, המטופל משוחרר לביתו, לתקופת החלמה בת כשבוע, לאחריה ניתן לחזור לשגרה מלאה. ההחלמה עצמה אינה קשה ואינה מלווה במגבלות כלשהן - לא על התנועה ולא מגבלות אחרות.

כאמור, אחוזי הריפוי בגידול פפילרי גבוהים במיוחד. מוות מהמחלה נדיר מאוד. כאשר מדובר בצוות רפואי מיומן, אחוזי הריפוי אף עולים. ישנם תתי סוגים של סרטן הבלוטה, שהם יותר אגרסיביים - ואחוזי הריפוי בהם נמוכים יותר, אך סוגים אלה שכיחים הרבה פחות.

מה מחליף את תפקוד הבלוטה אחרי כריתה מלאה? האם ישנן תופעות לוואי?

למטופל שעבר כריתה מלאה, יירשם כדור אלטרוקסין, המחליף את פעילות הבלוטה ותפקודיה בגוף בצורה מלאה - ובדרך כלל אינו גורם להשמנה, עייפות או לתופעות לוואי אחרות.

מהם החידושים האחרונים בתחום ניתוחי בלוטת התריס?

אחד החידושים האחרונים בתחום הוא טכניקה ניתוחית, המאפשרת לבצע הסרה של הבלוטה מבלי שתישאר צלקת בצוואר. בשיטה חדשנית זו, החתך המבוצע במהלך הניתוח מוסתר בבית השחי או בקו השיער - והגישה אל הבלוטה עצמה, לצורך הסרה, נעשית באמצעות מכשיר שנקרא רובוט דה וינצ'י. זו שיטה בטוחה, מוכחת ויתרונה הגדול בכך שאין צלקת נראית בצוואר לאחר הניתוח. בישראל ישנו מרכז אחד בלבד העושה את הניתוחים בשיטה חדשנית זו - והוא מצוי בבית החולים בילינסון.

פרופ' גדעון בכר הוא סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון, כירורגיית ראש וצוואר, בבית החולים בילינסון.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

  • צור קשר
פרופ' בכר גדעון
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום