חידושים בסוכרת נעורים

(1)
לדרג

ההתקדמות הגדולה בחקר מחלת סוכרת נעורים, הביאה לפיתוחים חשובים, המעניקים הרבה תקווה לחולים ואפשרות לחיים רגילים. סקירה

מאת: ד"ר נעים שחאדה

סוכרת המופיעה בגיל הילדות או ההתבגרות היא לרוב 'סוכרת מסוג 1' (Type 1 Diabetes). כ-10% מכלל חולי מחלת הסוכרת לסוגיה לוקים בסוג זה של סוכרת. מכיוון, שמחצית מהחולים בה הינם מתחת לגיל 20 קוראים לה - 'סוכרת נעורים'. זוהי מחלה אוטואימונית, בה המערכת החיסונית משתבשת ומתקיפה תאים החיוניים לגוף. במקרה של סוכרת נעורים, המערכת החיסונית מתקיפה את תאי ביתא, המייצרים אינסולין בלבלב ונגרמת ירידה חדה בייצור והפרשת האינסולין. למרות שמה, המחלה יכולה להופיע בכל גיל ונקראת גם 'סוכרת התלויה באינסולין', בגלל הצורך במתן אינסולין ממקור חיצוני כדי לשמור על רמת גלוקוז תקינה בדם ולמניעת סיבוכים.

הטיפול בסוכרת מסוג 1

הטיפול העיקרי מבוסס על מתן אינסולין. האינסולין הינו חלבון, שלא ניתן לתת אותו דרך הפה, אלא בזריקות תת עוריות (טיפול בכדורים אינו יעיל בסוג זה של סוכרת). חולי סוכרת מסוג 1 מטופלים בד"כ, ב-3-4 זריקות אינסולין ליום או לחלופין ע"י משאבת אינסולין, המזליפה אינסולין באופן מתמיד ומתמשך, בצורה המחקה את הפרשת האינסולין מהלבלב אצל אנשים בריאים.

בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה בחקר סוכרת נעורים, שהביאה למציאת תרופות ופיתוחים חדשים לטיפול במחלה. חלקם כבר מיושמים בבני אדם או נמצאים בשלבי יישום מתקדמים וצפויים להיראות כבר בעשור הבא.

חידושים בטיפול באינסולין

^^אנלוגים של אינסולין^^

ההתקדמות בתחום ההנדסה הגנטית, הביאה לאחרונה לפיתוח סוגים חדשים של אינסולין, הנקראים 'אנלוגים של אינסולין'. הם מאפשרים לרופאים להגיע לאיזון מטבולי אופטימלי אצל חולי סוכרת, התלויים באינסולין.

ניתן לחלק את האנלוגים הקיימים לשתי קבוצות:

1. אנלוגים מהירי פעולה. יתרונות: בעלי זמן פעולה מהיר (תוך 10 דקות), שיא פעולה בסביבות שעה לאחר ההזרקה ומשך השפעה קצר. תכונות אלו דומות מאוד לעקומת האינסולין המופרש אצל אנשים נורמליים.

התרופות הנפוצות:

הומלוג (Humalog)
נובוראפיד (Novorapid)
אפידרה (Apidra)

2. אנלוגים בעלי השפעה ממושכת ואחידה. יתרונות: השפעה אחידה לאורך זמן וללא תנודות משמעותיות, המפחיתה את הסיכון להתפתחות התקפי היפוגליקמיה (מצב של רמת סוכר נמוכה מדי בדם, העלולה להביא לפגיעה מוחית ולתרדמת). הם מקנים למטופל רמה קבועה וממושכת של אינסולין, בדומה לאינסולין המופרש בצורה מתמדת, ללא גירוי של אוכל, אצל אדם נורמלי.

התרופות הנפוצות:

אינסולין 'לנטוס' (Lantus)
אינסולין 'לוומיר' (Levemir)

^^לקראת הלבלב המלאכותי^^

המחקר כיום מתרכז בפיתוח לבלב מלאכותי שיפריש אינסולין בדומה ללבלב אנושי. המרכיבים הבסיסיים של הלבלב המלאכותי כבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים וכוללים משאבת אינסולין, חיישני סוכר ותוכנת מחשב, אשר שולטת בכמות האינסולין המוזרקת למטופל, בהתאם לשינוי ברמת הסוכר בגופו.

^^משאבת אינסולין^^

מתן אינסולין בעזרת משאבת אינסולין הינה השיטה הקרובה ביותר להפרשה הטבעית של אינסולין. לדור החדש של משאבות האינסולין רמת דיוק ואמינות גבוהה מאד. המשאבות, שגודלן כגודל מכשיר סלולרי זעיר ניתנות לנשיאה בכיס והן עמידות בפני חבלות ורטיבות. בתוכן ממוקם בקבוקון אינסולין. האינסולין מוזרם דרך צינורית דקה שהקצה שלה נמצא מתחת לעור.

ספיגת האינסולין טובה מאוד והמטופלים נהנים מחופש יחסי, מבחינת ההקפדה על ארוחות מסודרות וירידה בסיכון לפתח היפוגליקמיה ליילית. כמו כן, ישנה ירידה משמעותית במספר הזריקות היומיות הנחוצות.

^^חיישנים לסוכר^^

אחת הבעיות העיקריות שנתקל בהן חולה סוכרת נעורים היא הצורך לבצע מספר רב (3-6) של בדיקות סוכר ביום על מנת להתאים את מינון האינסולין, לשפר את האיזון המטבולי, ולמנוע סיבוכים מסוכנים כמו התקפי היפוגליקמיה. היום אנו עדים לפיתוח מכשירים חדשים הפועלים כחיישני סוכר (Glucose Sensors), אשר מסוגלים לבצע מדידות סוכר אמינות רציפות וממושכות ללא צורך בדקירות (Real time monitoring).

החיישנים החדשים יכולים לשמש גם כן כמערכת התראה אשר תתריע בכל מקרה של עליה או ירידה קיצונית ברמת הסוכר, ובכך למנוע בעיקר התקפי היפוגליקמיה קשים. למעשה החיישנים החדישים האלה סוגרים את המעגל בכיוון פיתוח לבלב מלאכותי, אשר יכלול חיישן המשדר את רמות הסוכר למחשב המחובר למשאבת אינסולין. משאבה זו תזליף את כמות האינסולין הדרושה על מנת לשמור על איזון מטבולי אופטימלי בדומה לפעולתו של הלבלב האנושי.

^^השתלות איי לבלב^^

לאחרונה, אנו עדים לדיווחים על השתלת 'איי לנגרהנס' אצל מבוגרים, הסובלים מסוכרת מסוג 1. מדובר בקבוצות של תאים, המפוזרים בלבלב ומכילים את תאי הביתא, יצרני האינסולין. ההתקדמות בתחום השתלות איי לנגרהנס, נרשמה גם הודות לשימוש בתרופות חדישות, אשר מונעות את דחיית השתל ע"י מערכת החיסון של המושתל, ללא צורך בהוספת סטרואידים (המגבירים את עמידות הגוף לאינסולין).

אולם בינתיים, מדווח על הצלחה חלקית בלבד של ההשתלות. בנוסף, העובדה שכל מושתל צריך לפחות שני תורמים (שני לבלבים), על מנת להגיע לרמות סוכר תקינות ללא צורך באינסולין, מהווה בעיה רצינית, לנוכח מיעוט התורמים.

השלב הבא, מתרכז במציאת מקור אחר לאיי לנגרהנס, אצל חיות כמו בקר וחזיר, המייצרות אינסולין הדומה לאינסולין האנושי, או מתאי ביתא אנושיים, אשר יתפתחו מתאי גזע עובריים.

ד"ר נעים שחאדה - מנהל מחלקת ילדים א' ומנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים, 'מאייר' - בית החולים לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם.

הכתבה פורסמה במקור במגזין "אדם" מס' 5, ספטמבר 2006.

למעוניינים בקבלת המגזין, ניתן לפנות למרכז מידע רמב"ם.
טלפון: 1-700-50-51-50
דוא"ל: info@rambam.health.gov.il

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום