נגישות
נגישות

הפרעת שינה: סכנה לבריאות

(6)
לדרג

השינה חשובה לגופנו מסיבות רבות - ויש לה השפעה ניכרת על התפקוד היומיומי ועל בריאותנו. כיצד לשפר את איכות השינה? עייפים ועצבניים? כדאי שתקראו

רופא למחלות ריאה ,מומחה למחלות ריאה ילדים
077-2312389 (מספר מקשר)

תבנית שינה תקינה כוללת שינה רצופה ובלתי מקוטעת, באיכות טובה, במשך זמן מספק ובתזמון נכון (משמע: ישנים בלילה, ערים ופעילים ביום). הפרעות שינה אצל מבוגרים נחלקות למספר קבוצות עיקריות, כאשר בקבוצת הדיס-סומניות (Dyssomnias) מתרכזים חלק גדול מהמצבים היותר שכיחים.

מהן הפרעות השינה הכי שכיחות?

נדודי שינה (אינסומניה) היא הפרעת שינה רלבנטית למיליוני בני אדם בעולם. הצורה השכיחה ביותר היא האינסומניה הפסיכו-פיזיולוגית.

תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) היא הפרעת נשימה בשינה, הגורמת לעייפות וישנוניות יום; ובנוסף, היא גורמת לסיכון מוגבר לתחלואה של כלי דם והלב (תחלואה קרדיו-וסקולרית). תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה גם היא תופעה שכיחה, המופיעה ברמות חומרה שונות, בכ-10%-20% מבני האדם בעולם.

בקבוצה זו גם מחלות כגון נרקולפסיה, היפרסומניה (עודף שינה), תנועות רגליים מחזוריות וכן הפרעות שינה מגורמים חיצוניים (כמו ג'ט לג - יעפת; וכמו הפרעות שינה המלוות עבודת משמרות).

הקבוצות האחרות של מצבים ברפואת שינה כוללים את ה-Parasomnias, כגון: הליכה בשינה, חריקת שיניים, הרטבה לילית ועוד - מצבים של הפרעות שינה המלווים מחלות נוירולוגיות (טרשת נפוצה, פרקינסון) ומלווים במחלות פסיכיאטריות שונות. ולבסוף: מצבים רפואיים אחרים, כגון הפרעות שינה המלוות פיברומיאלגיה, רפלוקס קיבתי-ושטי, אסתמה לילית ועוד.

לעתים קרובות, אינסומניה מושפעת מלחץ ביום יום. צילום: שאטרסטוק

מהי אינסומניה?

בעוד שכ-37% מהמבוגרים שנשאלו בסקר בארה"ב, דיווחו על עייפות וישנוניות המפריעה להם לתפקד ביום, במשך מספר ימים בחודש, כ-16% דיווחו על עייפות וישנוניות קשה, במשך מספר ימים בשבוע! ואכן, הבעיה העיקרית של אנשים עם נדודי שינה היא הקושי בתפקוד ביום, נטייה למצבי רוח משתנים ותסכול רב, הנובע מהקושי לישון.

אינסומניה מוגדרת על פי שלושה מדדים עיקריים: קושי להירדם (יותר מ-30 דקות); התעוררויות חוזרות בלילה - וקושי להירדם כאשר מתעוררים; ולבסוף, התחושה הסובייקטיבית של התעוררות אחרי לילה של שינה בלתי מספקת ובלתי איכותית, הגורמת לכך שמתחילים את היום עייפים ומתוסכלים. במרבית המקרים, אינסומניה איננה מצריכה בדיקת שינה, אלא במקרים בודדים, בהם הרופא מבקש לשלול מצבים של הפרעות נשימה בשינה או תנועות רגליים מחזוריות, כגורם להתעוררויות החוזרות בלילה.

כיצד מטפלים באינסומניה?

הגישה לאינסומניה מתחילה מבירור הסיבה להיווצרותה. כאמור: האינסומניה השכיחה ביותר היא הפסיכו-פיזיולוגית. לעתים קרובות, אינסומניה מושפעת מלחץ ביום יום, קושי להתנתק לקראת השינה מאירועי היום, המתחים והמטלות הרבות שבהן אנו עסוקים.

סיבות אחרות כוללות מצבים רפואיים, כגון תת פעילות בלוטת התריס, אנמיה מחסר ברזל, כאב כרוני (כולל פיברומיאלגיה) ועוד. החשיבות בבירור הראשוני נובעת מהעובדה כי טיפול מיטבי בגורם לאינסומניה - יעזור מאוד גם לשינה.

הטיפול באינסומניה כולל בדרך כלל מסלול הדרגתי, שתחילתו בהקניית הרגלי שינה טובים וקבועים ("היגיינת שינה"), יחד עם הרפיה טובה לפני השינה (דמיון מודרך, יוגה, מדיטציה...), הקפדה על סביבת שינה רגועה, שקטה וחשוכה ועוד.

בהמשך, אפשר להוסיף תכשיר מלטונין להשריית שינה. בישראל קיים תכשיר למבוגרים מעל גיל 55, הנקרא סירקדין - מלטונין בשחרור מבוקר, המחקה למעשה את המלטונין הטבעי ומשפיע במהלך שעות הלילה ולא רק לפני ההירדמות.

בהמשך, עולה האופציה לשימוש בכדורי שינה, כאשר הבחירה תיעשה בדרך כלל על ידי רופא המשפחה או רופא במכון השינה, בהתאמה אישית לצרכיו של כל נבדק ונבדק. במקרים בהם קיימת הפרעת שינה עם שילוב של מצבים פסיכיאטריים, אפשר לשלב תרופות הרגעה שונות עם כדורי שינה, מה שייעשה בדרך כלל על ידי פסיכיאטרים.

קיימות תרופות לשינה, הנמכרות ללא צורך במרשם, חלקן טבעיות וחלקן על בסיס של אנטיהיסטמינים (הגורמים לישנוניות כתופעת לוואי). מתחילים בהתנסות אישית; ואם השפעת התרופה אמנם טובה - ניתן להמשיך להשתמש בה.

מהו דום נשימה חסימתי בשינה (OSA)?

הפרעת נשימה בשינה היא תופעה שכיחה מאד, המדווחת בקרב עד כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת. הצורה הבולטת ביותר, בין המצבים של הפרעת נשימה בשינה, היא התסמונת של דום נשימה חסימתי בשינה, המדווחת בכ-4% מהגברים וכ-2% מהנשים. מצב זה הוא מהמצבים הנמצאים בעולם בתת-אבחון; כלומר: החוקרים מניחים כי מיליוני אנשים סובלים מהבעיה, אך אינם מגיעים לאבחון.

המודעות להפרעה זו הולכת ועולה; ובשנים האחרונות, נוספו טכנולוגיות חדישות, המאפשרות לבצע בדיקות שינה - בבית הנבדק. אפשרות זו מאפשרת לשחרר את צוואר הבקבוק של זמינות בדיקות שינה, במעבדות שינה ברחבי העולם - ועליה הדרגתית במספר המאובחנים.

דום נשימה בשינה עלול להופיע אצל כל אדם, אך בעיקר בקרב גברים בני 40-60 שנה, בנשים לאחר הופעת גיל הבלות, באנשים עם עודף משקל והשמנת יתר ובאנשים עם היקף צוואר מעל 40 ס"מ.

איך מזהים דום נשימה חסימתי?

הסימנים הקליניים כוללים נחירות (במרבית המקרים: דיווח מבן או בת הזוג, על הפסקות בנחירות, למשך מספר שניות - עם יקיצה בסופה; ועייפות וישנוניות ביום); גברים מתלוננים לעתים קרובות על נוקטוריה - צורך להגיע כמה פעמים בלילה לשירותים (במקרים רבים, לא הערמונית המוגדלת היא האשמה, אלא הפרעת הנשימה בשינה).

טיפול ב-CPAP מפסיק לחלוטין את הנחירות. צילום: שאטרסטוק

כיצד מטפלים?

אחרי שלב האבחון, מגיע השלב בו רופא השינה מתווה את הטיפול בדום הנשימה בשינה. במקרים הקלים יותר, אפשר לשקול טיפול תנוחתי (הימנעות משינה על הגב), ירידה מבוקרת במשקל, שימוש בהתקן דנטלי, התערבות ניתוחית על יד רופא אף אוזן וגרון, או (CPAP ׁ (Continuous Positive Airway Pressure.

CPAP הוא מכשיר המזרים אוויר דרך האף, בלחץ 6-12 סמק' מים, כדי לדאוג לכך שדרכי הנשימה העליונות יהיו פתוחים לרווחה - ולא ייסגרו בעת השאיפה של אוויר לריאות. המעבר לדרכי הנשימה יכול להיות דרך מגוון רחב של מסיכות לאף, לפה ולאף ועוד - אשר יש להתאימן אישית לכל נבדק.

רצוי מאד להתחיל את הטיפול בתהליך הסתגלות מסודר, תחת פיקוח של רופא השינה, עם התאמה אישית של הלחצים לכל נבדק, על פי צרכיו. מרבית העלות של המכשיר מכוסה כיום על ידי הביטוחים המשלימים בכל הקופות.

עד כמה טיפול מסוג זה נחשב כיעיל?

התועלת של הטיפול ב-CPAP היא בעיקרה הגנה על כלי הדם, עם הפחתה בסיכון לאירועי לב ומוח, שליטה טובה יותר בלחץ הדם ובאיזון הסוכרת, שמירה על התפקוד האנדותליאלי של כלי הדם ועוד. טיפול יעיל ב-CPAP מפסיק לחלוטין את הנחירות ומשפר בצורה משמעותית את העייפות והישנוניות במהלך היום של המטופלים.

פרופ' אשר טל הוא רופא ילדים מומחה, העוסק במחלות ריאה בילדים ובהפרעות שינה בילדים ובמבוגרים.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
מילניום-טל מעבדות שינה ומרפאות מומחים
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום