צנתור וירטואלי: להציץ לתוך הלב

(2)
לדרג

גילוי מוקדם של טרשת העורקים מציל חיים. בצנתור וירטואלי, הנעשה באמצעות מכשיר CT מתקדם, ניתן לקבל תמונה של שריר הלב ומערכת העורקים, ואז לטפל בממצאים

מאת: ליאת עיני, כתבת doctors

טרשת העורקים היא סיבת התחלואה העיקרית בעולם המערבי. גורמי הסיכון למחלה הם יתר לחץ דם, עישון, סוכרת ועלייה ברמת שומני הדם. "לאנשים מעל גיל 50 עם גורמי סיכון או סימפטומים כגון קוצר נשימה בעליית מדרגות או ירידה בכושר גופני, מומלץ לבצע הערכה קרדיאלית", אומר פרופ' רפאל כראל, המנהל הרפואי של מכון מור ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "גילוי מוקדם, שינוי הרגלי חיים וטיפול תרופתי יכולים למנוע התקף לב ונזק בלתי הפיך לשריר הלב שיכולים לגרום למוות אם לא מגיעים בזמן לבית-חולים".

צנתור לב וירטואלי הוא בדיקת CT במכשיר חדיש (64 פרוסות), המאפשרת הדמיה של מבנה שריר הלב ומערכת העורקים שלו. לפני הבדיקה נותנים לנבדק תרופה שמאיטה את קצב הלב כדי שניתן יהיה לבדוק את שריר הלב כשהוא במצב מנוחה בין שתי התכווצויות. כידוע אי אפשר להפסיק לגמרי את פעילות שריר הלב, אולם בזכות טכנולוגיה מתקדמת זו של ה-CT, ניתן לקבל תמונות חדות ואמינות של שריר הלב ומערכת העורקים במרווח של שתי השניות שנוצר בין פעימות הלב. לאחר מכן הקרדיולוג מקבל תמונה תלת ממדית של מבנה שריר הלב ומערכת העורקים.

צנתור וירטואלי
צנתור וירטואלי

מה ההבדל בין צנתור רגיל לצנתור וירטואלי?

פרופ' כראל: "הבדיקה הווירטואלית נעשית על-ידי הזרקת חומר ניגוד המוזרק לווריד, ממלא את העורקים ומבדיל אותם מהרקמות שבסביבתם, וכך ניתן תוך 10 דקות לקבל תמונת מצב. לעומת זאת, צנתור רגיל הוא הליך פולשני שבמהלכו מחדירים צינורית באזור המפשעה לתוך העורק ומזריקים חומר ניגוד לכלי הדם. רבים נרתעים מהצנתור הרגיל, מכיוון שמדובר בפרוצדורה לא פשוטה, ולכן קל יותר לשכנע אותם לעבור צנתור וירטואלי.

"יתרון נוסף בצנתור וירטואלי הוא שלאחר שהנבדק סיים את הבדיקה המפענחים יושבים במשך כחצי שעה ומסתכלים על ההדגמה התלת ממדית על המחשב. הם יכולים לסובב את התמונה, להגדיל אזור מסוים, לאבחן חסימה ולתת תיאור מדויק של האזור הבעייתי. כך המצנתר יכול לדעת אם צריך להכניס צנתר ולאן בדיוק צריך להכניס אותו. לעומת זאת, בצנתור רגיל הרופא צריך להגיע להחלטה מהירה בזמן שהנבדק שוכב על המיטה, ולבצע את הטיפול הנדרש במידה שמתגלה בעיה. הבדיקה הווירטואלית קיימת כבר עשר שנים והיא הפכה את תחום צנתור עורקי הלב לזמין ופשוט יותר מבעבר".

האם יש אנשים שלא יכולים לעבור את הבדיקה?

"כעיקרון כיום כל אחד יכול לעבור את הבדיקה, אך חשוב להתייחס לשיקול דעת של רופא, שייקח בחשבון דברים כמו גורמי סיכון וגיל.

"לפני הצנתור הווירטואלי בודקים שהנבדק אינו רגיש לחומר הניגוד ושאין לו הפרעות בקצב הלב. לא תמיד מצליחים להביא את דופק הנבדק לקצב הרצוי לבדיקה. לפעמים עקב התרגשות יתר עולה קצב הלב ובמקרה כזה לא ניתן לבצע את הבדיקה. דבר נוסף הוא כמות הסידן בעורקי הלב, שבמידה שהיא גדולה מדי הבדיקה לא אמינה. לכן לפני הזרקת חומר הניגוד עושים לנבדק סריקה לבדיקת כמות הסידן, ובמידה שהכמות תקינה הוא יכול לעבור את הבדיקה עם חומר הניגוד.

"כמו בכל בדיקה רפואית, גם כאן ישנם סיכונים כמו תגובה אלרגית קשה לחומר הניגוד שאינה ניתנת לזיהוי לפני הבדיקה".

האם במהלך הבדיקה ניתן לזהות תהליכים נוספים?

"ניתן לזהות גם תהליכים בריאות ולכן בתום הבדיקה רדיולוג בודק את סריקת הריאות וקרדיולוג בודק את סריקת הלב. אולם חשוב לציין כי יש בדיקות ייעודיות לריאות, והגילוי בבדיקה זו הוא כממצא לוואי מסריקת ה-CT".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה
פורום קרדיולוגיה וצנתורים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום