הפרעת קשב וריכוז: עלייה בשיעור המאובחנים

(3)
לדרג

לאחרונה חלה עלייה בשיעור הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז בישראל, בשל עלייה במודעות. מהם הסימנים הראשונים? כיצד להימנע מאבחון יתר?

מאת: ד"ר טטיאנה שכטמן

הפרעת קשב היא אחת ההפרעות השכיחות יותר והמוכרות יותר בקרב הילדים והנוער.

מדובר באחת ההפרעות המבלבלות, הלא ברורות והסטיגמטיות ביותר. לכן, לא אחת, ההורים והמורים המתמודדים עם ילדים הסובלים ממנה, חווים חוויה של תסכול.

שם ההפרעה באנגלית הוא ADHD, ומתורגם כ"הפרעת קשב עם פעלתנות יתר". הפרעה זו מוכרת בקרב הציבור הרחב כהפרעה היפראקטיבית. תפיסה זו שגויה, משום שהיא מכוונת את מלוא תשומת הלב להתנהגותו של הילד, ומתעלמת מהקושי המשמעותי, וייתכן העיקרי, של ההפרעה - הקושי הבסיסי והפנימי להתרכז.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית, התפתחותית-אורגנית, אשר מתייחסת לקבוצה של הפרעות במערכת העצבים המרכזית, הגורמת לקשיים בהקשבה, בריכוז, ופוגעת בתפקוד של האדם הסובל ממנה.

מהן ההשלכות של הפרעת קשב וריכוז?

מעבר להפרעה בהישגים הלימודיים, להפרעת קשב וריכוז קיימות השלכות חברתיות מרחיקות לכת, ופעמים רבות היא גורמת לקשיים חברתיים ואף לקשיים ביחסים הבינאישיים בתוך המשפחה.

תמצית הגדרתה של ההפרעה היא חוסר יציבות תפקודית. כלומר, הילד הסובל מההפרעה עשוי לתפקד באופן שונה לחלוטין בשתי מסגרות שונות, ואף בשני פרקי זמן שונים.

הילד עצמו אינו מודע מכך שהוא סובל מ"בעיה רפואית", אלא חווה תסכול ואי-הבנה כתוצאה מקשייו. בד בבד, גם הסביבה מתקשה לראות את ההפרעה כבעיה רפואית, אלא נוטה לתייגה כעצלנות, פינוק וכיוצא באלה.

בעיה זו מוחמרת משום שמרכיבים רבים של ההפרעה אינם מוכרים בעיני הציבור ואף בעיני רבים מהרופאים, כשייכים להפרעה. לצורך המחשה, הפרעה בתאבון ובשינה, הפרעה בוויסות מצבי הרוח ועוד, אינן מסייעות באבחון ההפרעה, אלא מכוונות לאבחון של בעיות אחרות, נפשיות וגופניות כאחד.

פעמים רבות, הילדים הסובלים מהפרעת קשב, מתקשים להתרכז בעניינים חברתיים כמו סרט קולנוע - ומודרים מהשיח שיש עליו לאחר מכן.

המרכיב השכיח של ההפרעה הינו האימפולסיביות, וזו גורמת לילד להגיב בהתפרצות, בכעס או בתסכול, דבר אשר מגביר את הקשיים החברתיים. העיכוב הלימודי, שהוא התוצאה השכיחה של ההפרעה, מנמיך את הביטחון העצמי. מחקרים הוכיחו כי ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז אשר לא טופלו, מועדים יותר לשימוש בסמים, באלכוהול ולעבריינות.

מהי שכיחות הפרעת קשב וריכוז? האם היא במגמת עלייה או במגמת ירידה?

על פי מחקר שפרסם ד"ר מיכאל דוידוביץ, מנהל תחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, תופעת הפרעת הקשב והריכוז בילדים הכפילה את עצמה בעשור האחרון. לטענתו, הגידול נובע כתוצאה מאורח החיים המודרני ומריבוי הגירויים של הילדים ושל ההורים.

שכיחות ההפרעה נעה בין 5% ל- 8% (לובל 2012) או 3% ל-% 9 (שמואל רגוס- צור 2005), ומגיעה עד ל- 15% . ההפרעה מופיעה בכל שכבות האוכלוסייה, ללא קשר למצבן הכלכלי או החברתי.

לפי דעתי, הגידול בשכיחות נובע, בין היתר, כתוצאה מהעלייה במודעות. כיום, קיימת מודעות רבה לכל הקשור בהפרעות קשב וריכוז בילדים, הן מבחינת צוותי החינוך והן מבחינת ההורים. בעקבות זאת, מספר רב יותר של ילדים מאובחן ומטופל.

ואחרי כל אלה, כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז? כיצד להימנע ממצבים של אבחון יתר?

אחת הבעיות בהבנת הפרעת קשב וריכוז בארץ, היא מיקומה בקרב תחומי הרפואה השונים.

כיום, בישראל, מאבחנים את הפרעה ומטפלים בה נוירולוגים, פסיכיאטרי ילדים, וכן רופאי ילדים שעברו הכשרה מיוחדת. האבחנה הרשמית מתבצעת לאחר אבחון מקצועי על פי קריטריונים שונים בתחומי תשומת הלב, אימפולסיביות ואינטראקטיביות. חלק מהאבחונים המתבצעים כיום הם אבחונים ממוחשבים, המעניקים אבחון מדויק יותר, עם מספר רב יותר של פרמטרים של ההפרעה.

ישנם מקרים בהם התנהגותו של הילד אינה נובעת כתוצאה מ- ADHD, אלא בעקבות בעיה רגשית או חברתית, ואז תפקיד הפסיכיאטר הוא לערוך אבחנה מבדלת, על מנת לזהות את מקור הבעיה האמיתי.

מהם הסימנים המוקדמים של הפרעת קשב וריכוז?

הילד "האופייני" הסובל מהפרעת קשב הוא ילד שעבר את שנות ההתפתחות המוקדמת ללא קושי מיוחד. ההורים מתארים פעמים רבות ילד נוח, לעיתים מעט שובב, אך בהחלט בתחום הנורמאלי והמקובל לגילו.

הדיווחים הראשונים על קושי מופיעים עם התחלת הדרישות הלימודיות.

בארץ, הנטייה לדרישות כאלה גדלה והולכת כבר בתקופת גיל גן החובה. בגני חובה רבים מתבצעת הכנה לבית הספר שבמסגרתה נלמדים ומתורגלים הרגלי למידה שונים, ומתחילה הדרישה לישיבה רציפה ושקטה לצורכי לימוד.

כך מתחילים להיבדק תפקודי הריכוז, הזיכרון, הסדר והארגון, וכן מתחילים להתגלות מצבים של קושי.

בבית הספר היסודי, חלה האצה במידת ההפניות לטיפול, בעוד שבמקרה השכיח ביותר מדובר בילד שמגיע, לכאורה, ללא כל בעיה או קושי קודמים, ולפתע הוא מוצא את עצמו במצב בו הוא מתחיל להתקשות ולהיכשל.

בין הילדים עם הפרעת קשב, מדברים על הילדים "האופייניים", אשר בולטים מאוד לעין, ופחות "אופייניים", אשר נסתרים מהעין.

הילד הבולט הוא זה עם הפרעת קשב משולבת, שמציג פעלתנות יתר ואימפולסיביות. הילד שאינו נראה לעין, הוא הילד אשר איננו היפראקטיבי. הוא חולמני ושקט.

ומה באשר לטיפול המומלץ? האם כדאי לקחת ריטלין? מהם היתרונות והחסרונות? אילו עוד תרופות קיימות בסל הבריאות?

אף על פי שהפרעת קשב הינה בעיה רפואית ואורגנית ביסודה, השלכותיה מתבטאות בקשיים חברתיים, התנהגותיים, לימודיים ורגשיים. נזקים אלה עלולים להיות קשים ועמידים יותר מההפרעה עצמה. לכן, חשוב ביותר לטפל בילדים אלה בגיל צעיר, ולמנוע את התפתחות כדור השלג המסוכן עם כל הנזקים.

הטיפול בהפרעת קשב הוא טיפול רב- ממדי. בין הטיפולים, קיים הטיפול התרופתי בשל המרכיב האורגני הבסיסי, שלא ניתן להתעלם ממנו. כמו כן, ישנו הטיפול הפסיכולוגי הכולל עבודה עם הילד ועם ההורים (הדרכה והקניית ידע, כמו גם עבודה על עמדות וגישה אל הילד), וכן טיפול התנהגותי.

במקרים רבים, בעיקר כשמדובר בילדים בוגרים יותר, יש לשקול תוספת של טיפול דינמי פרטני לשם עבודה על הדימוי העצמי ועל החלקים הרגשיים הפגועים. לפיכך, מילת המפתח בטיפול בהפרעת קשב היא אינדיבידואליות. יש להתאים את הטיפול לילד ולבנות את מרכיביו בהתאם לצרכיו הייחודיים.

כיום, הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר הוא טיפול באמצעות ריטלין, אם כי לאחרונה נכנסה תרופה נוספת לסל הבריאות - אטנט, ששמה המקורי הוא אדרל.

כמו כן, ישנן תרופות נוספות שלא נכללות בסל התרופות, אולם נמכרות בהנחות שונות מטעם קופות החולים. מדובר בפוקלין, אדרל ארוך טווח, ויואנס, סטרטרה ועוד.

האם ריטלין ממכר?

הורים רבים חוששים לתת ריטלין, מתוך המחשבה המוטעית שהתרופה ממכרת - וכי יש לה תופעות לוואי קשות.

מחקרים רבים הוכיחו כי הריטלין אינו ממכר ואינו פוגע בגדילה, וכי תופעות הלוואי אינן קשות ומתבטאות בעיקר בחוסר תיאבון.

האם ניתן לקבל עזרה כלשהי מהמדינה, כאשר מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז?

כדאי לדעת שמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז, ילדים ומבוגרים כאחד - זכאים, בחלק מהמקרים, לתמיכה מטעם ביטוח לאומי, בעוד שכל מקרה נבדק לגופו, והמוסד בודק את ההתאמה לקריטריונים. התמיכה הניתנת היא הן באמצעות קצבה עבור מקרים קשים עם סיבוכים בתחומים שונים, והן באמצעות קורסים להכשרה מקצועית ולשיקום.

ד"ר טטיאנה שכטמן היא מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום