סרטן כיס השתן, 'אגן הכליה' והשופכן

(5)
לדרג

מעשנים במשך שנים? אתם מסתכנים בסרטן ריאות וגם בגידולים סרטניים במערכת השתן. טיפול בלייזר מאפשר להסיר את רוב הגידולים ללא כריתת הכליה והשופכן

רופא מנתח אורולוג
04-6828775

השתן נאסף בכליות באזור דמוי משפך, הנקרא 'אגן הכליה' - וממנו הוא זורם דרך איבר דמוי צינור, הנקרא שופכן, אל שלפוחית השתן - שם הוא נאגר, עד להתרוקנות. התאים המצפים את שלפוחית השתן, 'אגן הכליה' והשופכן, נקראים תאי אפיתל המעבר. בתאים אלה, עלולים להתפתח גידולים סרטניים, מסוג קרצינומה של תאי המעבר - Transitional Cell Carcinoma (TCC), בעיקר בקרב מעשנים.

מהי שכיחות סרטן כיס השתן, השופכן ו'אגן הכליה'?

זהו סוג סרטן נפוץ בקרב מעשנים. על פי הסטטיסטיקה, מתגלים בארה"ב מדי שנה לפחות 100,000 מקרים חדשים של גידולים בתאי המעבר בשלפוחית השתן; ועוד כמה אלפים נוספים, של גידולים סרטניים בשופכן וב'אגן הכליה'. רוב הגידולים מסוג זה מתגלים בקרב גברים - פי 3-4, בהשוואה לנשים.

מהם גורמי הסיכון, להתפתחות גידולים סרטניים מסוג TCC - קרצינומה של תאי המעבר?

1. עישון - כאמור לעיל, זהו הגורם העיקרי. ההסבר לכך הוא שמעשנים שואפים לריאות את עשן הסיגריות, המכיל רעלנים רבים. דרך הריאות, חודרים הרעלנים אל זרם הדם - וממנו הם מגיעים אל הכליות, דרכן יופרשו לבסוף בשתן. במעבר בכליות, באים הרעלנים במגע עם הרירית המצפה את אזור גביעי הכליה, 'אגן הכליה' והשופכן. בהמשך, הם מגיעים גם אל הרירית של כיס השתן - וגורמים להתמרה (שינויים), בתאים של הרירית. מכיוון שרוב השתן נאגר בשלפוחית השתן עד להתרוקנות, הרעלנים נמצאים במגע עם רירית כיס השתן זמן רב יותר - ולכן

כ-95% מהמקרים של סרטן מסוג קרצינומה של תאי המעבר, מתפתחים בכיס השתן; רק כ-5% מתפתחים באגן הכליה, גביעי הכליה או בשופכן.

ההתמרה בתאים בעקבות החשיפה לעישון היא בעלת אפקט נרחב מאד. לכן, אלה גידולים הנוטים לחזור בכיס השתן - וגם להופיע במקומות נוספים במערכת השתן העליונה: אגן הכליה, גביעי הכליה או בשופכן.

נציין גם כי מכיוון שרוב החולים בסוג סרטן זה הם מעשנים כבדים, חלק מהחולים מפתחים (בנוסף) סרטן ריאות.

2. חשיפה לחומרים מתעשיית הדלק והצבע.

3. גיל - ברוב המקרים, סרטן מסוג קרצינומה של תאי המעבר מתפתח בגיל מבוגר; במקרים נדירים בלבד, לפני גיל 40.

מהם הסימפטומים העיקריים של סרטן בכיס השתן, אגן הכליה והשופכן?

אחד התסמינים העיקריים של גידול סרטני, מסוג קרצינומה של תאי המעבר בדרכי השתן, הוא הופעת דם בשתן ללא כאבים.

כאשר הגידול ממוקם במערכת השתן העליונה, אם נוצר קריש דם, החולה יכול לחוות התקף של כאבים עזים באזור המותן. במקרים רבים, יעלה חשד לאבנים בכליות - ולאחר שהחולה יעבור בדיקות הדמיה, יגלו שאין אבנים, אלא התפתח גידול סרטני.

כיצד נעשה אבחון של סרטן מסוג קרצינומה של תאי המעבר ?(TCC)

האבחון מבוצע בעזרת בדיקות הדמיה ובאמצעות בדיקות חודרניות, המבוצעות בהרדמה חלקית או מלאה.

בדיקת ההדמיה המקובלת כיום היא בדיקתCT , הכוללת גם שלב שמבוצע לאחר הזרקת חומר ניגוד לווריד, על מנת לזהות גידולים במערכת השתן בשלב ראשוני. בשפה המקצועית, נהוג לכנות גידולים בשלב הראשוני "תהליכים תופסי מקום" (Space Occupying Lesion - SOL).

לאחר שזוהה "תהליך תופס מקום", תבוצע אנדוסקופיה - בדיקה אבחנתית בעזרת החדרת סיב אופטי אל מערכת השתן. בדיקת אנדוסקופיה מאפשרת לרופא לראות האם החשד מתממש - ואם הוא מזהה גידול החשוד כגידול סרטני, נלקחת ביופסיה (דגימה של התאים החשודים), הנשלחת לבדיקת מעבדה.

בשלב הראשון, מבצעים בדיקת ציסטוסקופיה, הכוללת החדרת סיב אופטי אל שלפוחית השתן. לאחר מכן, מזהים את פתח השופכן - ודרכו מחדירים סיב אופטי ארוך יותר וגמיש שנקרא אורטרוסקופ, באמצעותו סורקים את השופכן לכל אורכו - ולאחר מכן, מגיעים אל תוך הכליה עצמה.

האם ניתן לבצע הסרה של הגידולים הסרטניים, ללא כריתת כליה או שופכן?

כיום אנו משתמשים בסיבים אופטיים גמישים ועדינים, המאפשרים לחדור לכל גביעי הכליה, על מנת לחפש גידולים. מבחינה אבחנתית ומבחינת הטיפול בחולה, זו מהפכה של ממש.

עד לפני מספר שנים, כאשר לא עמדה לרשותנו הטכנולוגיה הרפואית המאפשרת להחדיר סיב אופטי למערכת השתן העליונה - ולהסיר גידולים סרטניים בעזרתו, נאלצנו לבצע כריתה מלאה של הכליה ו/או של השופכן, גם במקרה של גידול קטן באגן הכליה ובשופכן.

כיום, הסיבים האופטיים הגמישים מאפשרים להעביר דרכם סיבי לייזר לצריבת הגידול וגם לולאות מיוחדות. במקרה של גידול בעל בסיס צר, חותכים אותו בעזרת הלייזר, תופסים בלולאה - ומוציאים אותו.

הודות לפיתוחים הטכנולוגיים הללו, שיעור החולים שנאלצים לאבד כליה ירד באופן משמעותי.

מה ניתן לעשות במקרה של ריבוי גידולים סרטניים? האם ניתן להימנע מכריתת כליה?

יש ניסיון למצוא פתרון גם עבור חולים אשר התפתחו אצלם גידולים סרטניים רבים במערכת השתן - ולא בטוח שניתן להסיר את כולם באמצעות לייזר, ללא כריתת כליה.

על מנת למצוא דרך להסרת הגידולים הסרטניים הרבים ללא כריתת כליה, נעשה כיום ניסוי רחב היקף במרכזים רפואיים בעולם ובישראל. בעבודה זו אנו בודקים האם ניתן להכניס אל אגן הכליה ואל השופכן חומר כימותרפי, שיהרוס את התאים הסרטניים.

החומר לא יכול להיות נוזלי, מאחר שהוא יעבור אל כיס השתן. לכן, חברת ביוטכנולוגיה ישראלית פיתחה פורמולה המבוססת על התרופה הכימותרפית הוותיקה מיטומיצין, בתוספת ג'ל פולימרי, אשר הופך את התרופה לצמיגית.

לאחר שהחומר מוחדר אל מערכת השתן העליונה, הוא איננו נוזל אל כיס השתן - אלא נדבק לתאים הסרטניים ומתפנה מהגוף במלואו רק כעבור מספר שעות או ימים. בפרק זמן זה, החומר אמור להרוס באופן סלקטיבי רק את התאים הממאירים, ללא צורך בכריתת הכליה והשופכן. אמנם אנחנו נמצאים עדיין בשלבי ניסוי, אולם התוצאות הראשוניות נראות מבטיחות מאד.

כיצד נערך ניתוח לכריתת הכליה והשופכן, במקרה שאין מנוס מכך?

במקרים מועטים, כאשר הגידול אגרסיבי מאד או בהיקף גדול, אין ברירה אלא לכרות את הכליה והשופכן. יחד עם זאת, גם בניתוח כריתה מלאה, הטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות מאפשרות להקל על החולה.

בעבר, הניתוח בוצע בשיטה הפתוחה - שכללה פתיחת בטן, חתכים גדולים מאד וצלקות של כ-30 ס"מ, אשפוז ממושך וכאבים לפרק זמן ארוך. לעומת זאת, בשנים האחרונות, מבצעים חלק גדול מאד מניתוחים אלה בשיטה זעיר פולשנית בעזרת לפרוסקופיה, המבוצעת דרך שלושה פתחים קטנים. ניתוח בשיטה זו כרוך בפחות כאבים, האשפוז קצר יותר - ומבחינה אסתטית, נותרת צלקת קטנה בלבד.

כאשר הגידולים אגרסיביים מאד או רחבי היקף, בחלק מהמקרים מבצעים טיפול כימותרפי מקדים לפני ניתוח לכריתת הכליה והשופכן - כדי לשפר תוצאות לאחר הניתוח ולהפחית את הסיכון, להישארות תאים סרטניים.

לסיכום: גידולים סרטניים בכיס השתן, 'אגן הכליה' ובשופכן נחשבים לשכיחים בקרב מעשנים. זוהי סיבה נוספת מדוע כדאי להימנע מעישון. מבחינת הטיפול, הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים (ואלה ש"נמצאים בקנה") מאפשרים - במקרים רבים - להשמיד את הגידולים הסרטניים, בגישות זעיר פולשניות; ולהימנע מהצורך לוותר על הכליה. זהו יתרון משמעותי ביותר, לבריאותו ולאיכות חייו של החולה.

ד"ר רן כץ הוא מומחה באורולוגיה ולפרוסקופיה אורולוגית ואורואונקולוגיה; מנהל המחלקה האורולוגית, בבית החולים "זיו" בצפת.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אורולוגיה.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום