ערמונית: כשהבלוטה גדלה

(9)
לדרג

70% מהגברים בשנות ה-60 לחייהם יסבלו מערמונית מוגדלת שפירה. התופעה עלולה לגרום למגוון קשיים במתן שתן. ניתן לטפל בבעיה בתרופות או בניתוח

מאת: מערכת zap doctors

כמעט כל הגברים יסבלו מהגדלה שפירה של הערמונית. ערמונית מוגדלת שפירה, (BPH (Benign prostatic hyperplasia המכונה גם "היפרפלזיה שפירה של הערמונית" או LUTS Lower Urinary Tract Symptoms תופיע אצל כ-40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60.

מצב זה, הנגרם כתהליך טבעי, עקב פעילות הורמונלית בגוף הגבר עלול לגרום לקשיים במתן שתן ועשוי להיות נעדר תסמינים לגמרי. על התופעה, השלכותיה, דרכי הטיפול, מתי (אם בכלל) צריך לטפל, מפי ד"ר שלום כץ, מומחה לכירורגיה אורולוגית, מנהל מרפאת "רפואה אישית", חלוץ שיטת אידוי הערמונית בישראל.

צילום: אילוסטרציה

הגדלה שפירה של הערמונית (אילוסטרציה)
הגדלה שפירה של הערמונית (אילוסטרציה)

מהי הגדלה שפירה של הערמונית?

"ערמונית היא בלוטת מין הנמצאת רק בגופם של גברים וממוקמת בבסיס שלפוחית השתן. תפקיד הבלוטה לייצר את נוזל הזרע, השומר על חיות תאי הזרע המיוצרים בכיס האשכים. בשל תהליכים הורמונליים המתרחשים בגוף הגבר, מתחילה בלוטת הערמונית לגדול. תאי הערמונית גדלים והבלוטה ששקלה במצב רגיל 25 גרם בממוצע וקוטרה 4 ס"מ, הופכת בהדרגה לגדולה הרבה יותר. הגדלה זו איננה ממאירה (סרטנית), אלא שפירה.

מה הם התסמינים של ערמונית מוגדלת שפירה?

"ערמונית מוגדלת שפירה לא תמיד גורמת לתסמינים. הדבר תלוי בגודל הבלוטה לאחר ההגדלה ובאופן ההגדלה, הכיוון אליו היא גדלה. כאשר ההגדלה דרמטית, לרוב, הדבר יגרום לתסמינים, בשל לחץ של הבלוטה המוגדלת על שלפוחית השתן ועל צינור השופכה. אולם ייתכנו מקרים, בהם למרות הגדלה משמעותית, אין כל תסמינים. גורם נוסף שמשפיע על היווצרות תסמינים הוא כיוון הגדילה: ערמונית שגדלה לתוך השופכה, גם אם מדובר בהגדלה זניחה, עלולה לגרום תסמינים".

התסמינים של הגדלה שפירה של הבלוטה הם קימה בלילה (נוקטוריה),קושי במתן שתן, דחיפות ו/או תכיפות במתן שתן, זרם שתן איטי ומקוטע, צריבה או כאב בעת מתן שתן, דימום בשתן ועוד. ההגדלה של הבלוטה איננה נעצרת. לרוב, מדובר בתהליך פרוגרסיבי ועל כן עם הזמן התסמינים מחמירים, הופכים קשים וברורים ואף עלול להתווסף תסמין מסוכן נוסף: אצירת שתן.
זהו מצב בו בשל ההפרעה של הבלוטה ההולכת וגדלה, הגבר לא מצליח להגיע להתרוקנות מלאה, ושתן נותר בשלפוחית. שארית השתן בשלפוחית עלולה לגרום לתחלואה, זיהומים ואף לגרור סיבוכים ופגיעה במערכת הכליות והשתן".

כיצד מבוצע אבחון של ערמונית מוגדלת שפירה?

"מומלץ לכל גבר מעל גיל 50 לעבור בדיקה מקיפה אצל אורולוג. אין טעם לחכות להופעת תסמינים. בדיקת שגרה ובוודאי בדיקה בעקבות תלונה על תסמינים תוכל לחשוף האם מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית. הבדיקה כוללת תשאול מקיף, בדיקה פיסית רקטלית והפניה לאולטרסאונד ובדיקת דם ושתן. במהלך התשאול בוחן הרופא את הרגשתו ומצבו של המטופל באופן כללי ובהקשר של התפקוד הקשור לשתן.

התשאול כולל שאלות, כגון מהי תדירות הצורך במתן שתן? האם חש התרוקנות מלאה של השתן, לאחר מתן שתן? האם זרימת השתן חלשה או חזקה? האם נדרש מאמץ לשם מתן שתן? כמה פעמים ניתן שתן במהלך שנת הלילה? קושי להתאפק? ועוד.

לאחר התשאול, תבוצע בדיקה רקטלית: האורולוג יחוש באמצעות אצבעו, שתוחדר אל הרקטום של הנבדק, את בלוטת הערמונית, ויסיק לגבי גודלה ומרקמה. הוא יתרשם האם היא גדולה מהרגיל, נוקשה, חלקה או מגורגרת. בדיקה זו מסייעת לקבוע אבחון: האם קיימת הגדלה והאם היא שפירה או קיים חשש שהיא ממאירה. השלב הבא הוא בדיקת דימות: אולטרסאונד של שלפוחית השתן ובלוטת הערמונית.

תפקיד הסונר הוא בדיקת התרוקנות שלפוחית השתן לאחר מתן שתן, ומדידת גודל הערמונית. המטופל גם יופנה לבדיקת דם שתבדוק נוכחות של PSA בדם. Prostate Specific Antigen הוא אנטיגן המופרש מהערמונית ורמתו בדם עולה במקרים של ערמונית מוגדלת, דלקת ערמונית או סרטן הערמונית".

מה הטיפול בערמונית מוגדלת?

"ישנן לא מעט אפשרויות טיפול, אולם הטיפול לא תמיד נחוץ. אם מאובחנת הגדלה שפירה של הערמונית, אך היא איננה גורמת כלל לתסמינים נלווים, אין כל סיבה לטפל בה. במקרים אלה, יוזמן המטופל למעקב. במקרים בהם ישנם תסמינים נלווים, האפשרויות הטיפוליות הן טיפול שמרני באמצעות תרופות שיתמקדו בהפחתת התסמינים הנלווים להגדלה; או טיפול כירורגי לכריתת הבלוטה".

מהו טיפול תרופתי בערמונית מוגדלת?

"ישנם מספר סוגים של תרופות לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת שפירה. הטיפול התרופתי מתמקד בהקלה בתסמינים הנלווים להגדלה. תרופות מסוג חוסמי אלפא, שנטילתם גורמת להרפייה של השרירים סביב השופכה, באזור צוואר כיס השתן ובמעבר השתן. תרופות אלה מסייעות לכך שזרימת השתן תהיה קלה יותר, ההתרוקנות תושלם ומרבית התסמינים ייעלמו.

סוג נוסף של כדורים הם מעכבי האנזים 5 אלפא רדוקטז, המחוללים פעילות הורמונלית. הם הופכים טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון ובזכות כך, לאחר כחצי שנה של נטילת התרופה, הערמונית קטנה במעט ומושגת הקלה בתסמינים. קיימת אפשרות לקבל טיפול המשלב את שני סוגי התרופות.

"למרבה הצער, יכולת הסיוע של התרופות מוגבלת: הן לא תמיד משפיעות ומסייעות להפחתת התסמינים; לעתים הן מסייעות לטווח זמן מוגבל; חלק מהמטופלים לא יכולים לנטול אותן בשל בריאות כללית לקויה וסיכון בעת נטילת תרופות מסוג זה ויש להן תופעות לוואי בלתי רצויות: הן פוגעות בליבידו, מחבלות בתפקוד המיני ועלולות לגרום לחולשה, סחרחורת, ירידת לחץ דם ואף עלפון. בשל כך, לא כולם מסכימים ליטול את הטיפול, אך אם הוא ניטל, ראוי לעשות זאת תחת השגחה, פיקוח ומעקב צמודים".

מהו הטיפול הניתוחי בערמונית מוגדלת שפירה?

"הטיפול הכירורגי כולל את הוצאת בלוטת הערמונית. הטיפול הניתוחי המקובל ביותר הוא כריתת הערמונית דרך השופכה ללא ביצוע חתך בדופן הבטן "ניתוח סגור". ניתוח סגור דורש מיומנות גבוהה של המנתח. כמו כן, כאשר הערמונית גדולה מדי, קשה מאד לבצעו, ויש צורך בניתוח פתוח שדורש החלמה ארוכה יותר. בשנים האחרונות אנחנו עדים לפתרונות ניתוחיים נוספים המאפשרים לטפל גם בערמוניות גדולות במיוחד ללא צורך בפתיחת בטן כדוגמת שיטת האידוי.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוח ערמונית-פרוסטטה מוגדלת.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום