מכשירי שמיעה: העלאת איכות החיים

(2)
לדרג

ירידה בשמיעה היא חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף ופוגעת ביכולת המוח לפענח צלילים. שימוש במכשיר שמיעה יכול להשיב את הגלגל אחורה. הכיצד?

ספקי מכשירי שמיעה ואביזרים

ירידה בשמיעה היא תהליך המתרחש לאורך שנים, כחלק מתהליכי הניוון הטבעיים של הגוף על פי רוב, אחרי גיל 50 ואילך. ההידרדרות בשמיעה ובאיכותה הדרגתית והיא מצביעה על ירידה ביכולת האוזן לקלוט תדרי צלילים שונים.

לעתים, הפגיעה היא ביכולת לשמוע את התדרים הגבוהים יותר; ואחר כך, בהדרגה, בתדרי הביניים ואז בתדרים הנמוכים. במקרים אחרים, הירידה מתרחשת באופן הדרגתי (אך אחיד) בכל התדרים.

יחד עם הפגיעה ביכולת לקלוט תדרי צליל, נפגמת גם יכולתו של המוח לפענח את אותם צלילים. המוח "שוכח" את היכולת, אותה פיתח במשך שנים, לעבד את הצלילים שהוא קולט ולהעניק להם משמעות.

חמור לא פחות: המוח שוכח את היכולת להפריד בין רעשי דיבור לבין רעשי רקע. מאחר שמדובר בתהליך הדרגתי, המתרחש לאורך שנים, התחלת הירידה בשמיעה אינה מורגשת פעמים רבות. כך, גם מי שסובלים מירידה משמעותית - לא תמיד מודעים לכך, משום שהם מסתגלים למצב באופן הדרגתי (ומפצים על כך בדרכים שונות).

מהם התסמינים לירידה בשמיעה?

השיבושים בשמיעה גורמים לסובלים מירידה בשמיעה - לקשיים בהבנת הדיבור של הסובבים אותם ולחוסר אחידות בהבנת הדיבור, בכלל. כך, מבוגרים רבים מתחילים להרגיש אחרי גיל 50 שהם מפספסים מלים מסוימות (למשל: ההבדל בין פרח לקרח).

לעיתים, מדובר גם ביכולת להבדיל בין יחיד לרבים. בעקבות כך, הם מוצאים עצמם מבקשים מהדוברים עמם לחזור על מלים או אפילו על משפטים, או שידברו אליהם ישירות, פנים אל פנים - ולא מאחורי הגב, על מנת שיוכלו להבין את הדברים במלואם, כלומר להיעזר בקריאת שפתיים.

יש גם מי שמסתדרים ומוצאים דרכים להמשיך לתפקד, לעתים מבלי להיות מודעים לכך שיש להם ירידה משמעותית בשמיעה. במקרים כאלה, רמזים סביבתיים שונים - הם שיעידו על כך.

למשל: קרובי המשפחה ישימו לב שאותם אנשים מגבירים את הטלוויזיה לווליום גבוה במיוחד, או שהם לא שומעים כשמדברים איתם, מפספסים מלים ולעתים משפטים שלמים. כל אלה מעידים על כך שיש בעיה מסוימת, הדורשת טיפול.

סימנים לירידה בשמיעה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
סימנים לירידה בשמיעה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד מטפלים בירידת שמיעה?

יש חשיבות רבה לשיקום השמיעה, גם בשלבים המוקדמים ביותר. ללא שיקום, הבעיה בהבנת הדיבור רק הולכת וממשיכה להידרדר והמוח שוכח כיצד לפענח את אותם תדרים, שלמד לפענח בעבר; וכיצד להבדיל בין רעשי רקע לבין רעשי דיבור. מכשירי שמיעה הם הדרך היחידה לבצע את השיקום ההכרחי הזה.

מהו תפקיד מכשיר השמיעה, בטיפול בירידה בשמיעה?

מכשיר השמיעה מאפשר לאוזן לחזור ולקלוט את אותם תדרים, שהפסיקה לקלוט - בעקבות הפגיעה בשמיעה. יתרה מכך: המכשיר משמש כסוג של מכשיר פיזיותרפיה למוח: הוא מסייע למוח ללמוד מחדש, כיצד לפענח את אותם תדרים שהוא חוזר לקלוט.

זהו חלק מרכזי בתהליך השיקום - ונלווית אליו למידה ואימון של היכולת לסנן רעשים, בד בבד עם היכולת לפענח דיבור.

מהי תקופת השיקום, באמצעות מכשירי שמיעה?

בתחילת תהליך השיקום, אחרי התקנת המכשיר, המטופלים ישמעו פתאום רעשים לא רלבנטיים רבים, הנלווים לשמיעת דיבור - וללא סינון. למשל: הליכה, דלת נפתחת, רוח נושבת וכו'. בתקופת ההסתגלות, המוח נדרש ללמוד ולאמן את עצמו לפענח דיבור - ולסנן רעשי רקע.

ההסתגלות למכשיר נמשכת כ-3 חודשים, במהלכם המטופל חווה סיטואציות רבות ושונות של רעשי רקע ודיבור, עד שהמוח מסתגל - ולומד כיצד לחזור ולתפקד כמו בעבר. במהלך תקופת ההסתגלות הזו, האודיולוג המטפל והמטופל יערכו (יחד) כיוונון מחדש, באופן מתמיד, של המכשיר - עד אשר יימצא הכיוון הנכון, שיתאים למטופל בכל מצבי החיים שלו.

במרבית המקרים, לאחר 3 חודשים, הזיכרון השמיעתי משוקם ו-90%-95% מיכולת השמיעה המקורית משתקמת.

תקופת ההסתגלות ואימון המוח היא אמנם תקופה קשה, אך היא חד פעמית. תקופה זו לא חוזרת על עצמה; ומרגע שהשמיעה שוקמה - והמוח הסתגל לשימוש במכשיר, השמיעה תישאר על כנה לתמיד.

התאמת מכשיר שמיעה. אילסוטרציה: שאטרסטוק
התאמת מכשיר שמיעה. אילסוטרציה: שאטרסטוק

האם צריך לכוון שוב את מכשיר השמיעה בהמשך?

ממש כמו עם החלפת מספר במשקפיים, המתרחשת עם התקדמות הגיל (והליכי הניוון הטבעיים של הגוף) - גם בטיפול במכשירי שמיעה, יש לערוך מעקב תקופתי קבוע, אחת לחצי שנה - שנה, במסגרתו מכוונים את המכשיר לצורך השמיעתי החדש, שנוצר עם התקדמות הגיל.

כיצד בוחרים את מכשיר השמיעה המתאים ביותר?

המכשיר המשוכלל ביותר כולל 48 ערוצי שמע, המסוגלים לעבד עד 48 תדרים שונים - ולכסות את כל טווח התדרים שהמטופל אינו שומע, בשל הירידה בשמיעה. פרט לקליטת התדרים, מכשיר זה (ולמעשה כל המכשירים) - מטרתו לעבד את הצליל הנקלט מבחוץ, להתאימו לטווח התדרים שנפגמו אצל המטופל ולסנן רעשי רקע הנפרדים מהדיבור, ככל שניתן.

המכשיר המשוכלל ביותר הוא גם היקר ביותר; ולעתים קרובות, ניתן לבחור במכשירים זולים יותר, שמכסים אמנם טווח תדרים נמוך יותר, אך מספק בהחלט - עבור צרכי המטופל.

שיקול נוסף בבחירת מכשיר שמיעה הוא השיקול האסתטי: ככל שמכשיר השמיעה קטן יותר, כך הוא מועדף על פי רוב. עם זאת, יש לזכור כי השיקול הקליני קודם לאסתטי.

בנוסף, גודל המכשיר נקבע לא רק לפי צרכי הירידה בשמיעה - אלא גם לפי התפקוד המוטורי הנוסף של המטופל. כך, מי שיש לו פגיעה בתפקוד של האצבעות, או ירידה בתפקוד המוטורי שלהן - ואין לו עזרה בבית - יצטרך מכשיר גדול יותר, שקל יותר להפעילו ולכוונן אותו.

מכשירים עם טכנולוגיה מתקדמת מאפשרים שימוש באפליקציה ייחודית המאפשרת שליטה על המכשיר מבלי לגעת בו.

טכנולוגיית הבלוטות' (Bluetooth) מאפשרת שיחה ישירה דרך מכשירי השמיעה.

לסיכום: יש חשיבות רבה לשיקום שמיעה שחלה בה ירידה, באמצעות מכשיר שמיעה. אנשים רבים נרתעים מכך, בשל חשש מסטיגמות ופגם אסתטי - אך שיקום השמיעה לא רק מעלה את איכות חייו של המטופל, אלא גם מונע את המשך ההידרדרות. הפתרונות המוצעים כיום כוללים פתרונות אסתטיים וטכנולוגיים, המאפשרים להסוות את השימוש במכשיר.

מיכל כהן היא אודיולוגית וקלינאית תקשורת, במכון השמיעה "אפיק בדיקות אבחון ומכשירי שמיעה בע"מ - ומתמחה בהתאמת מכשירי שמיעה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה