נגישות
נגישות

בלוטות הרוק: כל הניתוחים

(4)
לדרג

בלוטות הרוק אחראיות על הפרשת רוק בחלל הפה. לעתים עלול להתפתח בהן גידול ויש להסירו בניתוח או מופיעה חסימה בצינורות דרכי הרוק, הניתנת להסרה בעזרת אנדוסקופ

רופא אף אוזן גרון ,מומחה למחלות א.א.ג וכירורגיית ראש-צוואר
077-2307055 (מספר מקשר)

בלוטות הרוק אחראיות על הפרשת הרוק בגוף, שתפקידו לשמור על רטיבות בפה בזמן מנוחה ולסייע בפירוק המזון בזמן אכילה.

בגוף האדם יש שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות: בלוטות מיצד האוזן (פרוטיד), הממוקמות סמוך לאוזן והן הגדולות ביותר מבין בלוטות הרוק; בלוטות תת-לסתיות, הממוקמות בזווית הסנטר, מתחת ללסת התחתונה; ובלוטות תת-לשוניות, הממוקמות מתחת ללשון.

מהן המחלות אשר עלולות להתפתח בבלוטות הרוק?

גידולים בבלוטות הרוק הם נדירים יחסית - ושפירים ברובם, אך כמעט ללא יוצא מן הכלל מחייבים ניתוח. בנוסף לגידולים, יש לעיתים היווצרות של אבנים בבלוטות הרוק (Sialolithiasis), שגורמות לבלוטה להתנפח לאחר אכילה ועלולות לגרום לדלקות.

מהו הטיפול בגידול בבלוטת רוק? האם חובה לעשות ניתוח?

בכל מקרה של גידול או גוש בבלוטת הרוק, יש צורך לפנות למומחה אף אוזן גרון; מפני שכאמור, רוב רובם של המקרים הללו מחייבים ניתוח.

אבנים, דלקות כרוניות בבלוטות הרוק או חסימה של דרכי הרוק - טופלו גם הם באמצעות ניתוח פתוח, עד לעשור האחרון. אולם, עם התקדמות והתפתחות הטכנולוגיה הרפואית, ניתן לטפל במקרים אלה ברובם באמצעות ניתוחים אנדוסקופיים.

לניתוחים מסוג זה אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד - והם יכולים להיעשות ללא הרדמה כללית וללא חתכים פנימיים או חיצוניים משמעותיים, אך הם דורשים ציוד ומיומנות מיוחדת. בשיטה זו, מוכנס צינור דק, דרך צינור הניקוז של בלוטת מיצד האוזן או של הבלוטה התת-לסתית; זהו צינור המשמש בו זמנית כמצלמה, תאורה, אמצעי להוצאת האבן, סקירה פנימית של צינורות הבלוטה, ולעיתים השארת תומכן והחדרת אנטיביוטיקה.

האם ניתן לטפל באבנים תמיד בעזרת אנדוסקופיה?

ישנם מקרים מסוימים, בהם לא ניתן להוציא את האבנים או לטפל בדלקות הכרוניות דרך אנדוסקופיה - ואז אין מנוס מניתוח פתוח.

מדוע יש חשיבות כה גדולה לשאלת המקצועיות של המטפל?

ניתוחים להוצאת בלוטת הרוק מחייבים הבנה מעמיקה במבנים האנטומיים של הבלוטה, מבפנים ומסביב לה. כך, למשל, בניתוח פרוטיס (בלוטת בת האוזן), יש להקפיד הקפדה יתרה על שמירה של עצב הפנים, שהינו בקוטר של 2 מ"מ בחלקו העבה - והוא המאפשר את התנועה בפנים. במקרה של פגיעה בעצב הפנים, מופיעה חולשה עד כדי שיתוק של הפנים, חוסר יכולת לעצימת עין - ועיוות פנים כללי. לאור מיקומו של העצב והקושי בניתוחים אלה, חשוב במיוחד להקפיד על מציאת מנתח מיומן ומנוסה בניתוחים מסוג זה.

כך גם בבלוטת הרוק התתלסתית, שנמצאת בסמיכות לשלושה מבנים עצביים בעלי חשיבות רבה: הענף התחתון המגיע לזווית הפה של עצב הפנים, העצב המאפשר תנועתיות ללשון והעצב המעניק את התחושה ללשון. מטבע הדברים, מחייבים ניתוחים אלה ניסיון ומיומנות רבים, על מנת להימנע מלפגוע במבנים אלה.

מה באשר להיבט האסתטי? האם צפויות צלקות?

במקרה של ניתוחים פתוחים, שאינם ניתוחים אנדוסקופיים, החתכים הם חתכים קלאסיים לניתוחי פנים. עם זאת, יש שיטות למזער את הצילוק - ולהסתיר את חתכי הניתוח כמעט לחלוטין, על ידי ביצוע של החתכים בצורה הדומה לחתכים הנעשים בניתוחי מתיחת פנים (Face Lift). הדבר אמנם מעט מקשה על המנתח, אבל אין ספק כי התוצאה הקוסמטית והתפקודית הינה ברמה גבוהה.

פרופ' יואב תלמי הוא מנהל השירות לניתוחי ראש וצוואר וסגן מנהל אף אוזן וגרון, ניתוחי אוזן וצוואר, במרכז הרפואי שיבא תל השומר ומחבר פרקים בספרות המקצועית העולמית העוסקים בניתוחי בלוטות הרוק.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.


בואו לדבר על זה בפורום בלוטות הרוק.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום