שיפור ברפואת הקהילה בישראל

בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, במטרה לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל. תכנית זו מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד') הניתנים בקהילה, ומספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. התכנית זוכה לשיתוף פעולה מלא מצד ארבע קופות החולים, ומקור הנתונים הוא ממערכות המידע הממוחשבות של כל קופות החולים (המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות). המידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל, כלומר את מרבית תושבי ישראל.

בימים אלה פורסם הדו"ח המלא של מדדי איכות רפואת הקהילה בישראל לשנים 2013-2015, הכולל מידע על כ-60 מדדים בשמונה תחומים: קידום בריאות; גילוי מוקדם של סרטן; ילדים ובני נוער; מבוגרים בני 65+; מחלות נשימתיות; מחלת לב; סוכרת ושימוש באנטיביוטיקה. תוצאות הדו"ח מגלות מגמת שיפור מדו"חות קודמים במספר ניכר של מדדים, בעוד מדדים אחרים שמרו על יציבות גבוהה.

להלן ממצאים עיקריים מן הדו"ח המלא:

בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד: משרד הבריאות ממליץ על ביצוע הבדיקה בתדירות של אחת לשנתיים בנשים בעלות סיכון רגיל בגילאים 74-50. נרשם גידול בשיעור הביצוע של בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, ובשנת 2015 עמד השיעור המבצעות על 71% (הנתון הראשון נמדד בתוכנית בשנת 2002 והציג שיעור של 51%).

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: נרשם שיפור בשיעור ביצוע הבדיקות. בשנת 2015 עמד השיעור על 59%, לעומת 57% בשנת 2013. הנתון הראשון שנמדד בתוכנית, בשנת 2002, הציג שיעור של 12% בלבד. הנתון שנמדד ב-2015 מציב את ישראל במקום גבוה מאוד בדירוג ה-OECD .

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם: מדדים חדשים. לראשונה מתפרסמים במסגרת התכנית נתונים על ביצוע בדיקת סיקור ציטולוגית (בדיקת פאפ) לסרטן צוואר הרחם. בקרב נשים בגילאים 54-35 שיעור הביצוע בשנת 2015 עמד על 45% בלבד. השיעור נמוך יותר בקרב נשים ממעמד חברתי כלכלי נמוך (33%). כ-37% מהנשים מבצעות סיקור יתר (תדירות של יותר מבדיקה אחת בשלוש שנים).

חיסון שפעת בקרב מבוגרים: שיפור הכיסוי החיסוני באוכלוסיות אלה עשוי להפחית את התחלואה בשפעת ואת סיבוכיה, כגון דלקות ריאות. הסיבוכים עלולים להוביל בקבוצות אלו לאשפוזים ואף לתמותה. שיעור המחוסנים בקרב בני 65 ומעלה בתקופת המעקב היה יציב ברמה גבוהה ועמד בשנת 2015 על 63% (ב-2011 היה השיעור 59%).

השמנת יתר: זיהוי של הבעיה ואפיונה הוא מהלך חשוב בהתמודדות עם בעיית השמנת היתר. תיעוד משקל וגובה (חישוב BMI - מדד מקובל להשמנה המבוסס על משקל בק"ג מחולק לריבוע הגובה במטרים) מאפשר לזהות מבוטחים שמשקלם אינו בטווח האופטימלי. זיהוי הסובלים מהשמנת יתר מאפשר לרופא לשוחח על הבעיה עם מבוטח. כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת המליץ לקיים מעקב אחר ה-BMI. במשך המעקב חל שיפור מתמשך בתיעוד ה-BMI בקרב גילאי 20-74. בשנת 2015 עמד שיעור הנמדדים על 89% לעומת 87% בשנת 2013 ו-83% בשנת 2011. בדו"ח נכלל גם לראשונה מידע על שיעורי עודף משקל והשמנת יתר המצביע על הימצאות גבוהה של משקל יתר באוכלוסייה. בשנת 2015, שיעור ההימצאות של עודף משקל (30 > BMI > 25 (בקרב בני 74-20 עמד על 40% בגברים ו-29% בנשים ושיעור ההימצאות של השמנת יתר (30 ≤ (BMI עמד על 22% בגברים ו-24% בנשים.

שימוש בתרופות מיישנות ומרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים בקרב מבוגרים בגיל 65+: לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות והפסקת נטילתם כרוכה בתסמיני גמילה. לתרופות הללו יש תופעות לוואי, בכלל זה ישנוניות, פגיעה בזיכרון וחוסר יציבות. השימוש בתרופות אלו מגדיל את הסיכון לתאונות, נפילות ושברים. קשישים רגישים במיוחד לתופעות הלוואי. קיימים תכשירים קצרי טווח וארוכי טווח. מומלץ להגביל שימוש בתרופות קצרות הטווח ולא להשתמש כלל בארוכות הטווח. בשנת 2015, שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים קצרי הטווח בקרב בני 65 ומעלה עמד על כ-5%. שיעור שימוש היתר עולה עם הגיל ומגיע לכ-11% בקרב בני 85 ומעלה. השיעור גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים. שיעור השימוש בבנזודיאזפינים ארוכי טווח בקרב בני 65 ומעלה ירד במשך שנות המעקב ועמד על -2.4% בשנת 2015. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

סוכרת: בחינת איכות הטיפול בחולי סוכרת מצביעה על ממצאים מעודדים - בשנת 2015 90% מהחולים ביצעו בדיקת HbA1c כנדרש, כאשר 68% מהם נחשבים חולים מאוזנים (לעומת 11% מהחולים שמחלתם איננה מאוזנת). 76% מחולי הסוכרת ביצעו בדיקת עיניים בתדירות המומלצת. תיעוד ערכי לחץ הדם בחולי סוכרת עמד ב-2015 על 92% ויעד האיזון הושג בקרב 84% מהם. שיעור ביצוע בדיקות כולסטרול LDL בחולי סוכרת עמד על 91%. שיעור קבלת חיסון נגד שפעת עמד על 63% בקרב חולי סוכרת.

שימוש באנטיביוטיקה: תרופות אנטיביוטיות הן מהתרופות הנפוצות ביותר ברפואה בת זמננו, יעילותן הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים. התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ובאופן השימוש באנטיביוטיקה. שימוש מושכל ומופחת בתרופות אנטיביוטיות עשוי לצמצם את היקף תופעת העמידות. לכן, חיוני לעקוב אחר דפוסי השימוש בתרופות אנטיביוטיות ואחר הופעתם והתפשטותם של זנים עמידים. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה, והן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות אנטיביוטיות אחרות המשמשות בקהילה. בשנת 2015, שיעור השימוש בתרופות אנטיביוטיות סיסטמיות עמד על כ-21 מנות DDD)) ל1,000 איש, ליום. שיעור השימוש בתרופות אנטיביוטיות מסוג צפלוספורינים וקווינולונים ועמד על כ-24% מסך התרופות האנטיביוטיות. שיעור זה גבוה יחסית למדינות ה-OECD.

מדדים לפי קופה: במסגרת התכנית חושבו ערכי מספר מדדים לפי קופה, עבור בני 65 ומעלה, לאחר תקנון למין, גיל ומצב חברתי-כלכלי. נמצאו הבדלים מסוימים בין הקופות. כך למשל, בבדיקת ממוגרפיה קופ"ח מכבי הראתה את הביצוע הטוב ביותר, בחיסון שפעת, קופ"ח כללית הראתה את הביצוע הטוב ביותר, בשימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים קופ"ח לאומית הראתה את הביצוע הטוב ביותר, ואילו באיזון סוכרת קופ"ח מאוחדת הראתה את ביצוע הטוב ביותר.