אבחון פסיכולוגי במחלת אלצהיימר

משפחת הדמנציות כוללת מחלות ניווניות רבות ומחלת אלצהיימר היא המזוהה ביותר עם תסמונת השיטיון. יותר מ-50% מהמבוגרים החולים בדמנציה הם חולי אלצהיימר. אבחון פסיכולוגי במחלת אלצהיימר הוא חלק ממערך אבחוני מקיף יותר בו משתמש רופא בתהליך של שלילת גורמים נוספים היכולים לגרום אף הם להפרעה הנצפית בבדיקה. לתהליך זה יכולת דיוק אבחנתית של 90%.

שלב האבחון הרפואי כולל את מרכיבים הבאים: בדיקת ההיסטוריה הרפואית של החולה, הערכה פסיכולוגית, הערכת תפקוד פיזיולוגי, בדיקה נוירולוגית וממצאים מעבדתיים. המגוון הרחב של תסמיני מחלת אלצהיימר והופעתם המורכבת הניעו את חברי המכון הלאומי האמריקני למחלות עצבים לפתח מערכת אבחון מפורטת למחלה; יתרונה הוא שניתן להשיג באמצעותה שלוש דרגות סבירות של המחלה:

1. "אבחון ברמה סבירה" - דרגה נמוכה, המצביעה על אפשרות קיום המחלה על ידי ליקויים בשניים או יותר מהתפקודים השכליים והחמרה מתקדמת בזיכרון.

2. "אבחון ברמה אפשרית" - סבירות קלינית גבוהה, דהיינו קיום תסמונת של שיטיון עם הפרעה גופנית אחרת העשויה להסביר רק כמה מתופעות התסמונת.

3. "אבחון מוחלט" - מצב שבו קיימת עדות לפגיעה האופיינית למחלה ברקמת המוח. יש לציין, כי אבחון מוחלט כרוך בבדיקת רקמת המוח, והוא אינו הליך שגרתי.

השינויים הקשורים למחלת אלצהיימר מגוונים ומשתרעים על פני טווח רחב של יכולות שכליות. ניתן לחלק שינויים אלו לתחום קוגניטיבי ולתחום פסיכולוגי-והתנהגותי.

^^התחום הקוגניטיבי^^

בתחום הקוגניטיבי ירידה בזיכרון היא הלקות הבולטת ביותר. אצל חולי אלצהיימר נפגעת יכולת הלמידה והזיכרון של חומר חדש. הפרעות בשפה עשויות להופיע גם הן, ולגרום לקושי בכתיבה ו/או לקושי במתן שמות לחפצים. פגיעה קוגניטיבית נוספת בחולים קשורה לקושי בזיהוי חפצים, זאת ללא פגיעה חושית. פגיעה ב"יכולות ניהוליות" של המוח היא מאפיין נוסף של המחלה; יכולות אלו קשורות לחשיבה מופשטת - תכנון, מעקב וביצוע של פעולות מורכבות כגון פיצול קשב.

^^תחום התנהגותי-פסיכולוגי^^

מאפיינים התנהגותיים ופסיכולוגיים כוללים: אפתיה, דיכאון, חוסר שקט, מחשבות שווא, עצבנות, שינויי מצב רוח מהירים, תחושת אופוריה, הפרעות בשינה ועוד. כל אלו גורמים סבל רב לחולה ולבני משפחתו, ומקורם בפגיעה מערכתית משולבת המורכבת מגורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים. אבחונים אחדים כוללים שאלונים המועברים לבן המשפחה של החולה הנמצא עימו רוב הזמן, זאת על מנת לקבל מידע על המאפיינים ההתנהגותיים, עוצמתם ומשך הזמן בו הם קיימים.

אבחון פסיכולוגי במחלת אלצהיימר הוא דרך מקובלת המשתמשת בשיטות מדעיות, על מנת לנסות ולזהות הפרעה בתפקוד נורמאלי. הכלים האבחוניים קיבלו תוקף מבחינה מדעית והם מאפשרים הערכה מדויקת ואחידה בקשת רחבה של הפרעות. האבחונים הפסיכולוגיים משמשים כאמצעי קליני לרופא המטפל בהערכת המחלה בתחילתה, למעקב ולצורך הערכה של יעילות טיפול תרופתי.

^^הסיבות העיקריות לשימוש באבחונים פסיכולוגיים במחלת אלצהיימר הן:^^

1. זיהוי הסיבה של התסמינים הנצפים אצל החולה.
2. זיהוי כל מצב רפואי אחר שאינו דמנציה וניתן לטפול בו.
3. מתן אבחנה.
4. לספק בסיס ממנו ניתן יהיה להתחיל בתוכנית טיפולית.
5. אבחנה בין השפעת הטיפול והפגיעות האורגניות של המחלה.

^^המרכיבים הנבדקים בבדיקה של חולה אלצהיימר:^^

^^מצב רוח ואפקט:^^ אפקט מתייחס לרגש שמאחורי הפעולה, ולמצבו הנפשי של הנבדק. הפסיכולוג יבחן את מצב הרוח של הנבדק בנוסף לתאימות הרגש שהוא מפגין. אצל חולי אלצהיימר ישנה לרוב אי תאימות בין מצב הרוח לרגש.

^^התייחסות, עמדה והתנהגות:^^ חולי אלצהיימר מפגינים לעיתים סימנים התנהגותיים של חוסר שקט ועצבנות בניסיון לבצע פעולות יום יומיות פשוטות, כגון רחצה, לבוש וכו'. חולה אלצהיימר עשוי להראות התנהגות חסרת מנוחה, אפאתית, או חרדה. בתחום זה נבדקת גם השאלה כיצד החולה מתנהג כלפי אחרים ומהי גישתו אליהם. האם הוא ידידותי, חשדן, מבולבל, והאם הוא מסוגל להבהיר את רצונו לאחרים סביבו.

^^קוגניציה:^^ המונח קוגניציה מתייחס ליכולות החשיבה הגבוהות של האדם, כגון: זיכרון, קשב, תפיסה, שיפוט וקבלת החלטות. פסיכולוג הבודק תפקודים קוגניטיביים אצל חולה אלצהיימר עשוי לשים דגש אבחוני על תחום קוגניטיבי יחיד, או באמצעות אבחונים מקיפים על כמה תחומים המספקים הערכה כללית. האבחונים יכולים להתבצע באופן ידני על ידי הנבדק, על ידי הפסיכולוג או אבחונים ממוחשבים.

^^שיפוט ותובנה:^^ תחום זה בוחן את השאלה האם ועד כמה חולה אלצהיימר הנבדק מודע למצבו, וכן את יכולתו לבצע שיפוט הגיוני של בעיות המוצגות לפניו.

^^דיבור ושפה:^^ חולי אלצהיימר במצב זה עשויים להגיע לרמות של הפרעות דיבור שונות. חלקם מגיע לדיבור שוטף עם הפרעות מסוימות במתן שמות. אחרים יכולים להעביר מסר בצורה מצומצמת, אך דיבורם איטי ודורש ריכוז רב. חלק מהחולים נשאר עם אופן דיבור משובש שאינו מאפשר להעביר מסר לסביבה.

^^תוכן מחשבה:^^ תחום זה מתייחס לאופן בו חושבים חולי אלצהיימר ולשיבוש אפשרי בתוכן מחשבתם (דכאוני, מאני, פרנואידי, אובססיבי ,פסיכוטי או מצביע על נטיות אובדניות). השיבוש בתוכן המחשבה עשוי להעיד על פגיעה מוחית.

ההפרעות בתפקודים השכליים מוערכות במבחנים שאורכם בין שעתיים לשש שעות והם לעיתים מטלה קשה עבור החולים. על מנת להימנע מכך, נמצאים בשימוש נוסחים מקוצרים של מבחנים. אחד המבחנים הקוגניטיביים הקצרים בהם נעשה השימוש הרב ביותר לסקירה ראשונית באבחון מחלת אלצהיימר הוא ה"מיני מנטל" Mini Mental State Examination. מבחן זה מקיף תחומים רבים, כגון התמצאות, יכולת חישוב, זיכרון והבנה. הניקוד המקסימאלי במבחן הוא 30 נקודות; וציון מתחת ל-24 נקודות מצביע לרוב על ירידה קוגניטיבית העשויה להיות קשורה לדמנציה.

כלי קצר נוסף באבחון התנהגותי הוא שאלון "דירוג דיכאון ע"ש המילטון" המקיף תחומים רבים בחייו של החולה, כגון: דפרסיה, מחשבות אובדניות, סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים ועוד. הציון הנמוך ביותר במבחן זה הוא 0 והציון הגבוה ביותר הוא 60. ציונים הנעים בין 10-17 מצביעים על נוכחות דיכאון. כלים אבחוניים חדשניים יותר מתאימים במיוחד להערכה קוגניטיבית בחולי אלצהיימר ומועברים באופן יחידני לנבדק היושב לבדו מול מחשב.

המבחנים הפסיכולוגיים בהם נעשה שימוש באבחון המחלה ובמעקב אחריה תקפים מבחינה מדעית ומשלימים את האבחון הרפואי תוך שהם מספקים לרופא מידע על ליקויים קוגניטיביים ופסיכולוגים-התנהגותיים איתם מתמודד החולה.

טיפול תרופתי במחלת אלצהיימר הוא בעל יעילות מרבית כאשר הוא ניתן בתחילת המחלה, ומכאן החשיבות באבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר, להבדיל מתהליכי הזדקנות נורמאליים שגם מלווים בירידה קוגניטיבית אבל אינם קשורים למחלה. אבחון מוקדם חשוב לשמירה על רווחת החולה ומסייע למשפחתו להתמודד עם תסמיני המחלה.

ד"ר אילן הלפרין הוא פסיכולוג במרפאה פסיכוגריאטרית ובמרפאה להפרעות זיכרון במרכז הרפאי ע"ש סוראסקי.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב
פורום פסיכולוגיה קלינית