נגישות
נגישות

רפואה היפרברית - הטיפול בתא הלחץ

(3)
לדרג

מאת:
כללי

בעבר היה הטיפול בתא הלחץ קשור בעיקר בתאונות צלילה בהן הוא מהווה מכשיר טיפולי עיקרי. כיום, השימוש המודרני הנפוץ והמקובל בתאי הלחץ הוא דווקא ברובו במצבים רפואיים אחרים שאינם קשורים כלל לצלילה. לדוגמא, חולים עם פצעים קשיי ריפוי על רקע הפרעות בזרימת דם לקצות הגפיים כמו חולי סוכרת, חולים הסובלים מנמקים בעצמות, נזקי קרינה לרקמה בריאה לאחר טיפול קרינתי לסרטן, הרעלות שונות, פגיעות מעיכה בגפיים, נזקים של חוסר חמצן במוח ועוד מצבים רבים אחרים שחלק גדול מהם עדיין בשלבי מחקר. בעת כתיבת שורות אלה (אפריל 2003), חמישה עשר מצבים רפואיים - הוריות טיפול בתא לחץ אושרו על ידי משרד הבריאות והוכנסו לסל השירותים על פי חוק הבריאות הממלכתי משנת 1994. השימוש בתא הלחץ כמכשיר רפואי ברפואה הכללית הולך וגובר בשנים האחרונות ככול שגדל היקף המחקר ופרסומו בעבודות מדעיות בסיסיות וקליניות בעיתונות המקצועית. עבודות המוכיחות יעילותו הטיפולית של תא הלחץ במצבים רפואיים שונים ההולכים ומתרחבים. בארה"ב, למשל, פעלו ב - 1977 רק 37 מרכזי תאי לחץ ואילו בתחילת 2003 מספרם עולה על 400 ובמגמת עליה, באירופה כיום כ - 500 מרכזים, בסין 1800 ובארץ ארבעה מרכזים לרפואה היפרברית עם תאי לחץ גדולים.

מהו תא לחץ?

תא לחץ יכול להיות קטן לאדם אחד או תא הגדול, חדר דמוי גליל בד''כ, הבנוי משני מדורים ויותר העשוי מפלדה ובו מקומות ישיבה או שכיבה לפי הצורך למטופלים רבים (בארץ 12 - 16 בו זמנית) ולצוות רפואי. בתאים הגדולים מעל לכל מושב תלויה מסכה לנשימת חמצן, מערכת קשר אישית וכללית, מצלמות במעגל סגור המאפשרות קשר שוטף, ניטור פנים התא ופיקוח צמוד בדומה למחלקת עסקים במטוס מודרני. לתוך התא מזרימים אויר בלחץ גבוה המעלה את הלחץ במתינות מעל הלחץ האטמוספרי (בדומה לצלילה תחת פני הים). כאשר מגיעים ללחץ הטיפולי, המטופלים נושמים מהמסכות 100 אחוזים חמצן בלחץ סביבתי הגדול מאטמוספרה אחת. בכל טיפול נוכחים אחות ו/או רופא בתוך התא וצוות רפואי וטכני מחוץ לתא. בתוך התא ניתן למתקן יחידת טיפול נמרץ כפי שיש בתא הלחץ של חיל הים במכון לרפואה ימית בחיפה ובבית החולים אסף הרופא.

מהו טיפול היפרברי?

בר=יחידת לחץ, ATA 1-Atmospheric Absolute אטמוספרות מוחלטות= 760 מילימטר כספית. היפרברי - על לחץ (לחץ גבוה). בטיפול ההיפרברי החמצן מהווה התרופה העיקרית ותא הלחץ משמש כמכשיר רפואי באמצעותו ניתן להעלות מינוני החמצן בדם וברקמות לערכים גבוהים ביותר (עד פי 20 מערכים נורמלים) שלא ניתן להגיע אליהם בשום דרך אחרת אלא אך ורק בשיטת טיפול זו. מינונים גבוהים אלה גורמים לתגובות פיסיולוגיות במערכות שונות בגוף, תגובות הגורמות להפעלת מנגנונים שונים המגבירים תהליכי ריפוי במצבי פתולוגיה שונים.

עקרונות פיזיקליים בטיפול ההיפרברי

בתנאי נשימת אוויר רגיל ההמוגלובין במצבו הרווי יכול להכיל כ 20 מיליליטר של חמצן לכל 100 מיליליטר של דם. אם ניתן לאדם לנשום 100 אחוזי חמצן, כמות החמצן שבהמוגלובין לא תשתנה שכן הוא רווי לחלוטין במולקולות החמצן. הדרך היחידה להגדיל את כמותו הנישאת בדם היא על ידי המסתו בפלזמה, לשם כך יש צורך בהעלאת הלחץ הסביבתי למעלה מהלחץ האטמוספרי הרגיל. כמותו המומסת עולה ככול שהלחץ החלקי של החמצן עולה ובתנאי לחץ בתוך התא של 2-2.4 אטמוספרות ניתן בכל 100 מיליליטר של פלסמה למוסס כ - 5 מיליליטר של חמצן בנוסף לחמצן הקשור להמוגלובין. כמות נוספת זו כמעט זהה לכמות הממוצעת של חמצן הנצרכת במנוחה ע"י הגוף כולו. בתנאי לחץ של 2-3 אטמוספרות מוחלטות אפשר להגיע לכמויות חמצן בדם פי 20 מהכמות הנורמאלית. בתנאים אלה הרקמות צורכות את כל החמצן שלהן מהחמצן מהמומס בפלסמה וההמוגלובין נשאר רווי בחמצן גם בצד הוורידי. תאורטית ניתן בתנאים אלה לספק בדרך זו צריכת החמצן של הגוף גם ללא צורך בכדוריות דם. מה משמעות הדבר? לגבי אדם בריא אין בכך כל יתרון, אך אצל חולים הסובלים למשל מירידה בחמצון הרקמתי על רקע פגיעה בכלי דם קטנים כמו חולים סוכרתיים, כמות נוספת זו עשויה לאפשר קיום תהליכי ריפוי תקינים בפצע קשה ריפוי, תהליכים שללא תוספת החמצן מתקשים להתרחש. נימי דם למשל, החסומים חלקית אינם מאפשרים מעבר כדוריות דם אדומות ואולם הפלזמה, נוזל הדם, זורמת דרכם ללא כל קושי לכן המסת חמצן בפלזמה בשיטה זו, זו הדרך היחידה לספק חמצן לתאים והחמצן יכול לחדור אליהם בדרך הפיעפוע (דיפוזיה). מנגנונים אלה ורבים אחרים מופעלים בגוף במינוני חמצן גבוהים אלה המתאפשרים אך ורק בתנאי נשימת חמצן בתא הלחץ.

מנגנונים פיסיולוגים עיקריים הפועלים בתנאי חמצון גבוה:

בראש וראשונה כמות גדולה של חמצן מגיעה לרקמה בה הפגיעה הפתולוגית העיקרית היא על רקע חוסר בחמצן. נזק פתולוגי למשל על רקע חסימה או הפחתה משמעותית בזרימת דם כתוצאה מאירוע תסחיפי של גז או אחר כמו חסימה חריפה של עורק הרשתית או של כלי דם אחרים במערכת העצבים המרכזית או חסימה של כלי דם קטנים בגפיים על רקע פגיעת מעיכה ובצקת. החמצון הגבוה גורם לכיווץ כלי הדם העורקיים ובכך תורם להורדת בצקת מקומית למשל חבלתית, מנגנון דומה כתוצאה מהפרשי לחץ חלקי של חמצן ברקמה ובכלי הדם פועל גם לספיגת בצקת כרונית בלשד עצם עקב מפל הלחץ האוסמוטי המייצר כוח אוסמוטי ומביא לספיגת הבצקת חזרה לכלי הדם הקפילרים. החמצן בערכים גבוהים עוזר לריפוי פצע קשה ריפוי בכך שהוא מגביר הפרשת חומר הקולגן החשוב ליצירת תשתית ריפוי הפצע המיוצר על ידי התאים הפיברובלסטים בקצב ובכמות רבה יותר כתוצאה מהמינון הגבוה של החמצן. כלי דם קטנים נימיים, קפילרים, נוצרים בקצב מואץ יותר ברקמות אסכמיות בתנאי מפלי חמצן גבוהים ועולה צפיפותם ברקמה פגועה על ידי נזק קרינתי למשל. טיפול בחמצן היפרברי בתא לחץ מהווה היום טיפול עיקרי לפגיעות כתוצאה מנזקי קרינה, טיפול רפואי יחידי המוכר היום המביא לזירוז משמעותי מאוד בתהליך הריפוי לבעיה פתולוגית זו. חמצן בכמויות גדולות אלה משפר גם תפקוד כדוריות לבנות במלחמתן נגד זיהומים ואף עוזר בדיכוי התרבות רוב סוגי החיידקים. במינונים מאוד גבוהים משמיד הוא חיידקים אנארובים. תיקון האיסכמיה (רמת חמצן נמוכה) הרקמתית מאפשר חידוש פעילות אנטי זיהומית, פעילות יעילה יותר של מרבית סוגי האנטיביוטיקות וזירוז תהליך ריפוי למשל בתהליך פתולוגי של זיהום כרוני עקשני בעצם.

הוריות הטיפול

הוריות הטיפול המאושרות על ידי משרד הבריאות מחולקות להוריות טיפול דחופות והוריות טיפול כרוניות. הזמן עד תחילת הטיפול בקבוצת הדחופות חייב להיות קצר ככול שאפשר להשגת תוצאות טובות. החולים בהוריות הטיפול הכרוניות מטופלים במסגרת יומית. נוסף ל 15 הוריות טיפול הנמצאות בסל השירותים של משרד הבריאות, הוריות נוספות נמצאות במחקר. הוריות מתחום הנוירולוגיה נבדקות לאחרונה בעיקר לאחר פרסום דיווחים קלינים מעודדים בספרות ותימוכין במחקרים מעבדתיים המצביעים על תחום מבטיח זה.

I הוריות דחופות:

א. תסחיפי גז או אוויר לכלי דם.
ב. הרעלת CO, ציאנידים, מימן גופריתי.
ג. נמק שרירי, מיונקרוזיס על רקע זיהום קלוסטרידיום, גז גנגרנה.
ד. אסכמיה חבלתית חריפה, פגיעות מעיכה,
injury crush
ה. איסכמיה פריפרית חריפה למרות ציר וסקולרי פתוח
ו. מחלת הדקומפרסיה
ז. חסימה חריפה של עורק הרישתית
ח. חירשות פתאומית (נמצא בהליך כניסה לסל השירותים)
ט. זיהום חריף פטרייתי מסוג אקטינומיקוזיס ומוקרומיקוזיס
י . שתלי עור ומתלים במצוקה
יא. אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל באמצעות עירוי דם

II הוריות כרוניות

א. פצעים קשיי ריפוי על רקע של איסכמיה רקמתית
ב. נמק עצם אווסקולרי (נמצא בהליך כניסה לסל השירותים)
ג. נמק של רקמה רכה ועצם על רקע קרינתי.
ד. כהכנה ולאחר פעולה כירורגית ברקמה מוקרנת
ה. אוסטיומיאליטיס כרונית

הוראות נגד לטיפול, ותופעות לוואי:

הוראות נגד מוחלטות המונעות טיפול היפרברי נדירות, לדוגמא חזה אוויר בלתי מנוקז, (פניומותוראקס) טיפולים כימיים מסוימים במחלות ממאירות ועוד. כל מקרה נידון לגופו ובבדיקה מדוקדקת לפני תחילת טיפול נלקח הכל בחשבון, בעיקר ובראש וראשונה מניעת כל נזק שהוא לחולה. לפני תחילת סידרת טיפולים, כל חולה חדש עובר בדיקה קפדנית על ידי רופא והחולים נמצאים במעקב הרופא כל זמן תהליך הטיפול בתא. תופעות לוואי כתוצאה ישירה מהטיפול הן נדירות מאוד ובדרך כלל נובעות מקושי בביצוע איזון הלחצים באוזניים או בסינוסים. צוות מיומן מלמד את החולים לבצע נכון פעולות איזון אלה ונמצא בצמוד לחולים במשך כל הטיפול, כך ניתן למנוע כל נזק. במידה ונשימת החמצן במקרים בודדים מאוד, גורמת לתחושות לא נוחות, הרי ניתן תמיד להסיר את המסכה והתופעה חולפת. הטיפולים עצמם אינם מהווים כל סיכון לחולה בעיקר הודות לצוות מאוד מקצועי ומיומן הבקי בצורכי סיעוד החולה בתא הלחץ.

הרפואה היפרברית בארץ

הרפואה ההיפרברית בארץ החלה בתחילת שנות ה - 70 במכון לרפואה ימית של חיל הים שהיום בנוסף לשירותיו ליחידות הצלילה והצוללות של חיל הים משמש כמכון הלאומי לרפואת הצלילה. מכון זה מטפל בתאונות צלילה ובמקרים דחופים המופנים אליו מאזור נתניה וצפונה.
המרכז לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע של בית החולים רמב''ם נמצא בבית החולים אלישע שבחיפה ומטפל בכל הורות הטיפול מהקבוצה הכרונית המופנים מאזור נתניה וצפונה. המרכז לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע בבית החולים אסף הרופא מקבל חולים כרונים, דחופים ותאונות צלילה מאזור נתניה ודרומה. בבית החולים יוספטל, שבאילת פועל תא לחץ גדול בעיקר לטובת נפגעי צלילה ומקבל גם מקרים מתחום הרפואה ההיפרברית הכללית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום