דיכאון גורם להשמנה

דיכאון גורם לאנשים רבים להעלות במשקל, מה שמביא לשחרור מולקולות דלקתיות המאיימות על הלב.
תגובת השרשרת יכולה להסביר מדוע אנשים בדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקפי לב, אומר הפסיכולוג גרגורי מילר מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיז.
עדויות חדשות מצביעות על תוספת המשקל כקשר המכריע בין דיכאון וחומרים דלקתיים היכולים לחסום את העורקים, הוא אומר. אנשים בדיכאון נמצאים בסיכון גדול ב 64% בהשוואה לאחרים להתקף לב ראשון. בין המטופלים שיש להם מחלת לב מוכרת או התקף לב בעברם, אנשים בדיכאון נמצאים בסיכון מוגבר פי שתיים או ארבע בהשוואה לאלה שאינם בדיכאון, לקבל התקף לב נוסף.
ההבנה מדוע הדיכאון מגביר את הסיכון להתקף לב, יכולה להוביל לפיתוח טיפולים מונעים טובים יותר.
במחקר של מילר שכלל 100 מבוגרים בריאים בשנות ה 20 וה 30 לחייהם, מחצית סבלו מדיכאון קליני. הם הותאמו מבחינת גיל, מין ומוצא עם מקבילה שלא היתה לה היסטוריה של דיכאון.
בין הממצאים:
- מבוגרים מדוכאים שוקלים יותר. ה BMI המוצע עמד על 30.5 בהשוואה ל 29.5 בקבוצת הביקורת. כלומר גבר בגובה 180 שהיה בדיכאון שקל כ 110 קילו, בהשוואה לגבר באותו גובה שלא היה מדוכא, ושקל 93 קילוגרם בלבד. אישה בדיכאון בגובה 165 שקלה כ 90 קילוגרם, לעומת חברתה שלא היתה בדיכאון, באותו גובה, ששקלה 72 קילוגרם בלבד.
- בדם של המדוכאים נמצאו 54% יותר של אינטרלוקין-6, ו 41% יותר של חלבון C-Reactive. שתי המולקולות מעודדות דלקות וגידול של הקרום החוסם את העורקים, כמו גם קרישי דם הגורמים להתקפי לב. לא ניתן היה להסביר את ההבדלים על ידי גורמים רפואים המגבירים את נוכחות החומרים הללו. ואולם משקל גבוה משמעו יותר חלבון C-Reactive ויותר אינטרלוקין.

תאי שומן, והלפטין שהם מפיקים, משחררים את המולקולות הדלקתיות.
"להתנהגות יש כל מיני תוצאות ביולוגיות, ויכול להיות שהיא מעודדת מחלת לב" אומר מילר.
אם אתה בדיכאון, כדאי לקבל עזרה.
פעילות גופנית היא אולי החשובה ביותר, אומר פרנסואה לספרנס מאוניברסיטת מונטריאול. הלבבות של מטופלים מדוכאים פועמים בקצב פחות מגוןן מלבבות של לא מדוכאים, מה שמעלה את הסיכון להתקף לב. אבל השינוי בקצב הלב נגרם בעיקר בגלל חוסר בפעילות גופנית, מציין לספרנס.
במחקרים שנעשו על בעלי חיים, מתח בלבד הגביר את היווצרות המולקולות הדלקתיות. לפיכך הסוגיה עדין שנויה במחלוקת אם תוספת המשקל מהווה את ההדרך היחידה או העיקרית שבה בא לידי ביטוי הדיכאון והשפעתו על הלב, אומר לספרנס. עוד לא הוכחה הסיבתיות, אבל כבר יודעים שפעילות גופנית מהווה טיפול מצויין.