מי צריך שינה?

בזמן כלשהו בין חלום לעירות, המוח האנושי, הנאבק בבעיות קיומיות, לוקח זכרונות, עובדות ורגשות, ומרכיב אותם מחדש כאילו היו חתיכות במשחק הרכבה.

ואולי המוח לוקח את החולם למסע ברכבת שדים של פחד ותקווה, המתאפשרת על ידי רגשות מודחקים?!

הראייה השונה בתכלית של התהליך המתרחש בשינה מהווה את הבסיס למחקרים מתחרים הנערכים על ידי טובי המדענים על מנת להבין מדוע אנשים ישנים וחולמים.
מומחים אומרים שהמסקנות השונות של המחקרים, שהוצגו בגיליון נובמבר של ירחון המדע, מראים כמה מעט ידוע על המתרחש בעת שאנו שוכבים למנוחת הלילה.

רוברט סטיקגולד, פרופסור מחוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה בהרווארד, פרסם מחקר שלהערכתו מציג הוכחות מובהקות לכך שמוח נמצא בפעולה מאומצת בעת השינה.
"המוח מקבל מידע ומסייע לנו לעבד אותו בצורה שאנחנו מבינים" אומר סטיקגולד. "הבנת המורכבות של העולם היא אחת ממשימותיו היותר קשות של המוח. צריך יותר משעות העירות כדי לבצע את המשימה".

בצידה השני של המחלוקת נמצא ג'רום זיגל, חוקר במרכז לחקר השינה במחלקה לנפגעי קרב. המחקר של זיגל, שבחן עשרות מחקרים קודמים על חלומות ולמידה, לא מצא הוכחות לכך שבזמן השינה נעשית פעולה חשובה על ידי המוח.

"מאז ומעולם נהגו כל מיני תיאוריות על מה מתרחש כשאנחנו ישנים וחולמים" אומר זיגל. "לפני מאות שנים, אנשים אמרו שאנחנו חולמים על מנת לתקשר עם אבותינו. התיאוריה האחרונה המקובלת היא שהמוח מסייע לנו בפתרון בעיות ובלמידה. אין לכך כל הוכחות".
שני המדענים מצהירים כי ההוכחות עליהן הם מסתמכים מוצקות.

בניסוי של סטיקגולד, אנשים קיבלו בעיות מורכבות לפתרון, ונבחנו על הפתרונות במהלך הימים שלאחר מכן. חלק מהנסיינים הורשו להגיע לשינה עמוקה (REM), ואחרים הושארו ערים.
סטיקגולד אומר שהאנשים שנהנו משנת REM מלאה הראו שיפור יותר מהנסיינים ללא שינה. הוא מאמין שהמחקר מצביע על כך שחלק מהמוח משתמש בשרידי זיכרון חלשים על מנת להפיק חלומות, בעוד חלקים אחרים מעבדים מידע חדש ומסדרים אותו על מנת להגיע להבנתו.

בצורה הפשוטה ביותר, המחקר של סטיקגולד טוען שלעובדה שמרבית האנשים הולכים לישון כאשר הם מוטרדים, ומתעוררים בבוקר עם פתרון, יש ביסוס מדעי.
זיגל רואה דרכים שונות להסביר מדוע הנסיינים שהורשו לישון במחקר של סטיקגולד הראו ביצועים טובים יותר. "הרבה מתח כרוך במניעת שינה עמוקה REM” הוא אומר. "המתח הזה יכול לפגוע בביצועים."

זיגל אומר שכאשר בעלי חיים נמצאו במתח דומה, הם הגיעו לרמת ביצועים כפי שסטיקגולד מצפה. ואולם כשנמצאה דרך פחות רווית מתחים למניעת שנת REM, לא נראו הבדלים בינם לבין בעלי חיים שהורשו לישון.
מתבוננים מהצד נוטים לקבל את שני הצדדים.
"נראה הגיוני שהמוח מסייע לנו ללמוד ולעבד מידע בזמן שאנחנו ישנים" אומר ראס קרטר, פסיכאטור במרכז לאונרד באוסטין, טקסס. "כל סטודנט שנה א' שמתייחס ברצינות למבחנים שלו יודע שקל יותר לגשת לבחינה ולהגיע לחומר שנלמד אחרי שנת לילה טובה."

לינדה סווינה, חוקרת שינה באוניברסיטת אוהיו מצדדת בצד השני. "אנחנו יודעים שאנשים מגיעים לביצועים טובים יותר לאחר שנת לילה, אבל אנחנו לא יודעים אם המוח באמת פועל לעיבוד המידע בזמן השינה. ההוכחות לכך דלות מאוד" אומרת סווינה.
ואלם גם אם הם לא מסכימים לגבי הפרטים, כל החוקרים סבורים שלא בריא להפסיד שנת לילה מלאה לתקופות ארוכות.

לפורום בעיות שינה לחץ כאן