סרטן השד: מודעות בגיל צעיר

(0)
לדרג

כתבת ערוץ 10 הילה אלרואי והזמרת עינת שרוף חשפו לאחרונה את סיפורן האישי, על גילוי מוקדם של סרטן השד. האתגר המרכזי: אבחון מוקדם, בגיל הצעיר מ-50

מאת: אירית פנט

למעלה מ-5,200 נשים בישראל חולות בכל שנה בסרטן השד. כ-1.300 - אלף שלוש מאות מהנשים החולות הן מתחת לגיל 50, כ-1,050 נשים נפטרות בכל שנה כתוצאה מהמחלה. 90% מהנשים שאצלן אובחן הסרטן, בשלב מוקדם, מחלימות לחלוטין מהמחלה.

לאחרונה, חשפו כתבת הבריאות של ערוץ 10 הילה אלרואי והזמרת עינת שרוף את סיפורן האישי - על הגילוי המוקדם של סרטן השד, שהציל את חייהן. האמת הפחות אופטימית לציבור הרחב היא כי משרד הבריאות והקהילה הרפואית טרם הסדירו מדיניות ברורה לגילוי מוקדם של סרטן השד, בקרב אוכלוסיית הנשים מתחת לגיל 50, זאת, על אף שכ-25% מהחולות הן נשים צעירות (מתחת לגיל 50).

גילוי מוקדם איננו רק מציל חיים, אלא גם משפיע על משך הטיפול. צילום: שאטרסטוק
גילוי מוקדם איננו רק מציל חיים, אלא גם משפיע על משך הטיפול. צילום: שאטרסטוק

מהן המלצות משרד הבריאות, בנוגע לבדיקות אבחון לנשים מעל גיל 50?

ההמלצה של משרד הבריאות, לנשים מגיל 50 ומעלה היא לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, באופן יזום.

על מנת לעודד נשים מעל גיל 50 ללכת ולהיבדק, יצר משרד הבריאות מדד איכות לקופות החולים אשר יצליחו ליזום הגעה אקטיבית של חברות הקופה, לבדיקת ממוגרפיה.

בפעולה הזו של משרד הבריאות, הוא למעשה לא רק קובע את הבדיקות הכלולות בסל הבריאות, אלא גורם לכך שקופות החולים יפעלו לאיתור הנשים, יתזכרו אותן - ויעודדו אותן להגיע ולהיבדק.

מהי פעילות משרד הבריאות, לגילוי מוקדם אצל נשים צעירות?

בעוד משרד הבריאות פועל להגברת המודעות לנושא, בקרב נשים בגילאי 50 ומעלה, הרי שבכל הקשור לנשים צעירות יותר - אין למעשה שום קריאה יזומה, להיבדק לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד.

סל הבריאות מציע שורה של בדיקות סקר מקיפות, לגילוי מוקדם, עבור נשים צעירות, אך רק לכאלו המוגדרות כנשים באוכלוסיית סיכון. מאידך, דבר לא נעשה על מנת לאתר את הנשים הללו. הן לרוב כלל אינן יודעות שהן נמצאות בקבוצות הסיכון - וחושבות שמכיוון שהן לא התבקשו, אין להן צורך להגיע לתשאול ואבחון.

מהן בדיקות המעקב המומלצות לנשים בסיכון:

נשים עם סיכון של 20% ומעלה לחלות (הסיכון הרגיל הוא כ-13%) זכאיות למעקב שנתי החל מגיל 40 (בדיקת רופא ובדיקות הדמיה: ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI) ולנשים שיש להן מוטציה גנטית BRCA 1 -2 או מוטציה משפחתית (סיכון של 40-50% עד 80% ויותר לחלות ), ההמלצה היא למעקב מדי חצי שנה, כבר מגיל 25.

מהם גורמי הסיכון לסרטן השד?

נכון להיום, אין רשימה מסודרת של גורמי סיכון, מטעם משרד הבריאות. ההגדרה של מערכת הבריאות לנשים בסיכון, שעליהן להיבדק החל מגיל 40 בבדיקת ממוגרפיה, הינה: מי שיש לה קרובת משפחה מדרגת ראשונה שאובחנה כחולת סרטן השד, או שיש לה מחלת שד שפירה עם אטיפיה בביופסיה, וכן "נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה מסיבות אחרות לפי שיקול דעת הרופא המטפל".

אנחנו יודעים על גורמי סיכון נוספים, העלולים להוות אינדיקציה להיכלל בקבוצת הסיכון; למשל מחלת קרובה בגיל צעיר, מחלת שתי קרובות מדרגה שניה, קבלת מחזור בגיל צעיר ו/או לידה ראשונה בגיל מאוחר (קשור למשך החשיפה לאסטרוגן). חשוב לדעת, גם קרובת משפחה חולה, מצד האב. רבות טועות לחשוב שהמחלה מועברת רק מצד האם, התורשה יכולה, כמובן, לעבור גם דרך האב ומשפחתו, על אף שהוא עצמו לא חלה.

מגיל 50 ומעלה ההמלצה היא לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. צילום: שאטרסטוק
מגיל 50 ומעלה ההמלצה היא לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. צילום: שאטרסטוק

מהי חשיבות האבחון המוקדם - בגיל צעיר?

גילוי מוקדם של המחלה איננו רק מציל חיים, אלא גם משפיע על משך הטיפול, עוצמת הטיפול, ופועל יוצא תופעות הלוואי. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך יש צורך בפחות תרופות, פחות כריתה ופחות כימותרפיה - מה שיפחית את הנזק הפיזי , את תופעות הלוואי, ואת ההשפעה הקשה על האישה ועל בני המשפחה. דוגמא לכך, ניתן לראות במקרה של הילה אלרואי, שבזכות הגילוי המוקדם - יכולה לחזור לתפקוד מלא, כבר כעבור חודשיים.

ביקור אצל כירורג שד, כבר מגיל 30 - מומלץ מאוד. מעבר לבדיקות הפיזיות, המוגבלות מעצם תלותן במישוש, (למשל אם הגוש קטן, או ממוקם עמוק מידי) - ביקור אצל כירורג שד יאפשר שיח על גורמי הסיכון ,והגדרת הסיכון. תפקידו של הכירורג הוא לשאול שאלות, הנוגעות לטווח הרחב של גורמי הסיכון; ובמקרה שהאישה אינה יודעת את התשובות לשלוח אותה לברר. למשל במשפחות רבות, לא נהוג לדבר על קרובי משפחה שחלו בסרטן השד - ולכן אותן נשים עלולות שלא לדעת שהן בסיכון. תשאול על ידי רופא בגיל צעיר, עשוי לעודד אותן לברר; ובמקרה שהן אכן בסיכון - להכניס אותן למעקב ולהציל את חייהן.

כיצד ניתן להשפיע על מדיניות משרד הבריאות - ולעודד איתור של נשים בסיכון?

הבדיקות לאיתור ולאבחון עבור נשים בסיכון ,כבר נמצאות בסל הבריאות, אך מבחינת הגברת המודעות - משרד הבריאות פועל רק אל מול נשים מעל גיל 50. בימים אלה, פונה עמותת "אחת מתשע" בבקשה למשרד הבריאות, לקבוע מדיניות לאיתור נשים בסיכון ולקבוע מדד איכות לקופות החולים לביצוע בדיקות איתור כאלו.

ערב הגאלה של "אחת מתשע" יתקיים ב- 16.5.17 בתיאטרון הקאמרי והכנסותיו יוקדשו למתמודדות עם סרטן שד ולקידום גילוי מוקדם של המחלה.

אירית פנט היא יו"ר הוועד המנהל, בעמותת "אחת מתשע".

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום