נגישות
נגישות

מסגרות למניעת אשפוז פסיכיאטרי

(4)
לדרג

אשפוז פסיכיאטרי בעקבות משבר נפשי הוא אירוע מורכב העשוי להפוך לחוויה טראומטית. בשנים האחרונות, מוקמות מסגרות טיפול בקהילה - שמטרתן מניעת אשפוז. מדריך

רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה
077-2306992 (מספר מקשר)

שירותי האשפוז המוצעים על ידי מערכת בריאות הנפש בישראל כוללים טיפול בטיפול יום, אשפוז יום וטיפול במסגרות אשפוזיות שונות (בתי חולים פסיכיאטריים או מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים).

בשנים האחרונות, מוקמות מסגרות טיפול בקהילה - שמטרתן מניעת אשפוז. מסגרות אלה ידועות בשם "בתים מאזנים". למרות ההכרה הגוברת בחשיבותן, מרביתן פרטיות (פרט למסגרת שהקימה מאוחדת עם עמותת חירם בקיבוץ הרדוף ושפועלת מתחילת שנת 2018 ומסגרת שעומדת לקום בשיתוף פעולה של בית חולים קפלן ועמותת אנוש) - ואינן ממומנות על ידי מערכת בריאות הנפש הציבורית.

מהם שירותי האשפוז והטיפול הנפשי, המוצעים בבתי החולים הציבוריים?

ישנם שלושה סוגי מחלקות אשפוז פסיכיאטרי, בבתי החולים - מחלקה פתוחה (המטופל רשאי לצאת ולהיכנס כרצונו במשך היום, אך הוא מחויב לישון בה); ומחלקה סגורה (השהייה במחלקה הינה חובה, במשך כל שעות היממה).

האשפוז במחלקות אלה נעשה בשני מסלולים - אשפוז הנעשה בהסכמת המטופל (הרשאי להחליט בעצמו גם על שיחרורו); ואשפוז כפוי (הניתן בהוראת פסיכיאטר המחוזי - או בצו אשפוז מטעם בית המשפט); ההחלטה על סיום האשפוז ושחרור המטופל תלויה בגורמים המטפלים, בהחלטת הפסיכיאטר המחוזי או ועדה פסיכיאטרית ובהכרעתם בלבד).

מטרת האשפוז הפסיכיאטרי היא להעניק מענה טיפולי - למטופלים שהמענה הטיפולי בקהילה (מרפאות בריאות נפש, מסגרות טיפול יום ושירותי טיפול נפשי שונים) והתמיכה מצד הקהילה (משפחה וחברים קרובים) - אינם מספיקים להם עוד או שיש צורך בהגנה של המטופל במקרי תוקפנות קשים או אובדנות.

מדוע עלה הצורך במסגרות למניעת אשפוז?

בצד האספקטים הטיפוליים החשובים, האשפוז במחלקה הפסיכיאטרית - בהסכמה או באשפוז כפוי יכולה להיות חוויה טראומטית כשלעצמו. מדובר בחוויה העלולה במקרים מסוימים להחמיר את מצבו הנפשי של המטופל, ולעיתים מנבאת אשפוז עתידי נוסף.

מחלקות האשפוז הן הטרוגניות ומאושפזים בהן מטופלים הסובלים ממגוון מחלות נפש בחומרות שונות; חלק מהמטופלים מצויים במצבים סוערים ואלימים. הטיפולים במצב קיצוני (כגון: משבר פסיכוטי) - עלולים לכלול גם הגבלות פיסיות דבר שיכול לגרום למטופלים שעדים לאירוע ובוודאי לחולה המוגבל עצמו, חוויה מטלטלת רגשית ולעיתים גם פיסית.

מטופל הצופה בכל אלה עלול לחוש תחושה מוגברת של פגיעות - ומצבו הנפשי עלול להידרדר. בנוסף, במחלקות האשפוזיות בישראל תנאי השהייה יכולים להיות קשים כשזמן המגע למפגש טיפולי ביחס לכלל משך השהייה, קטן מאוד.

מחקרים רבים מראים כי אשפוז ראשון עלול לנבא גם אשפוזים עתידיים. כלומר: מי שכבר אושפז, במסגרת הליך טיפולי - קיים סיכוי גבוה יותר שיאושפז שוב בהמשך, גם לאחר שחרורו.

האשפוז במחלקה הפסיכיאטרית עשוי להיות טראומטי. צילום:שאטרסטוק
האשפוז במחלקה הפסיכיאטרית עשוי להיות טראומטי. צילום:שאטרסטוק

כיצד ניתן למנוע את חווית האישפוז הקשה?


יש רצון - בקרב הקהילה הטיפולית - להימנע ככל האפשר מאשפוז פסיכיאטרי, וליצור חלופות טיפוליות שמטרתן מניעת אשפוז. זאת, תוך מתן מענה לכל מה שמסגרות הטיפול הקיימות בקהילה - אינן מצליחות לתת לו מענה. הבתים המאזנים הן המסגרת החלופית המוצעת כיום.

מהם בתים מאזנים? מה מטרתם?

מטרת הבתים המאזנים: למנוע אשפוז - תוך מתן מענה למטופלים המצויים במשבר פסיכיאטרי משמעותי וקשה, הדורש מסגרת טיפולית הדוקה, הכוללת טיפול צמוד לאורך כל שעות היממה, מחוץ לביתו של המטופל.

האם הטיפול בבתים המאזנים מאושר על ידי משרד הבריאות?

הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, שהתקבלה ביוני 2015 העבירה את כובד המשקל של הטיפול בתחום בריאות הנפש לקהילה בניהול קופות החולים. הרפורמה מהווה פלטפורמה לפיתוח השירות הקהילתי, כולל פתיחת מסגרות למניעת אשפוז. הוקמה וועדת היגוי של נציגי קופות חולים, יזמים ואגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, שניסחה את אמות המידה לשירות חדש זה. אמות המידה מגדירות את מהות השירות, כוח האדם, מספר המטופלים במסגרת ותהליכי הרצף הטיפולי. מסמך זה אושר על ידי משרד הבריאות - וניתן אור ירוק להקמת בתים כאלה. אחד הדברים המשמעותיים שעולה מהמסמך הוא יחס גבוה בהרבה של מטפלים וצוות סיעודי על כל מטופל (לעומת המחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים).

עוד נקבע במסמך כי מטרת הבית המאזן היא לתת למטופלים תחושה של בית - ולא של בית חולים. כך, המטופלים לבושים בבגדים רגילים - ולא בפיג'מות; האווירה ביתית (למשל: הריהוט והסביבה החיצונית) והם שותפים מלאים בניהולם העצמי (הכנת ארוחות, דאגה לכביסה, סידור החדרים וההתנהלות במרחב הציבורי וכו'). כל אלה מזמנים תהליכי החלמה, שהמחלקות הפסיכיאטריות אינן מציעות ומסייעים בהפחתת ואולי אף העלמת הטראומה הכרוכה באשפוז.

מהי אוכלוסיית היעד של בתים מאזנים?

טיפול בבית מאזן מתאים לאנשים שנמצאים במשבר נפשי קשה, בכפוף לתנאים הבאים:
א. אינם אימפולסיביים ואלימים כלפי עצמם ואחרים;
ב. לא קיימת עבורם סכנת אובדנות מיידית;
ג. מצבם הגופני הכללי מיוצב (פרט למשבר הנפשי);
ד. אינם סובלים מהתמכרויות כבעיה מרכזית;
ה. נתנו את הסכמתם לאשפוז.

מדובר במטופלים המצויים בתחילת המשבר הנפשי (קשה וחמור ככל שיהיה). כך, למשל: מטופלים שעברו התקף פסיכוטי ראשון או שני - אך לא הגיעו לאשפוז; או מטופלים שחוו אשפוז ראשון. כלומר מטופלים שמחלתם נמצאת בשלביה הראשונים - וניתן לתת לה מענה, באופן שימנע את הפיכתה למחלה כרונית, תוך הקטנת מרכיב הנכות שההפרעה הפסיכיאטרית גורמת; ובעיקר - למנוע אשפוזים חוזרים ונשנים בעתיד.

טיפול בבית מאזן נועד למטופלים המצויים בתחילת משבר נפשי. צילום:שאטרסטוק
טיפול בבית מאזן נועד למטופלים המצויים בתחילת משבר נפשי. צילום:שאטרסטוק

למי הבית המאזן אינו מתאים?

המסגרת לא מתאימה לאנשים עם שנות מחלה רבות ואשפוזים רבים בעברם. כמו כן מכיוון שמדובר במסגרות בהסכמה הטיפול לא יכול להינתן במסגרת זו בכפייה. גם גילויי אלימות, מסוכנות מיידית, אימפולסיביות והתמכרות כבעיה מרכזית הם התווית נגד להכללה במסגרת שכזו.

מהי עלות הטיפול במסגרת מניעת אשפוז פרטית?

ההנחה היא כי עלות יום טיפול במסגרת שכזו לא תעלה על מחיר יום אשפוז במחלקה פסיכיאטרית וכך יהפוך אטרקטיבי גם לקופות החולים. חשוב לזכור כי המרכיב האשפוזי מהווה את נתח ההוצאה הגדול בתקציב בריאות הנפש של הקופות ולכן הדבר מהווה תמריץ עתידי ליוזמה מצד קופות החולים, כפי שעשתה קופת חולים מאוחדת בבית המאזן בקיבוץ הרדוף, המעניק שירות זה למבוטחיה או ברכישת השירות ע"י הקופות מיזמים שמקימים מסגרות שכאלה. ההנחה בשלב זה היא שמסגרות כאלה יוכלו למנוע אשפוזים עתידיים ובכך למנוע הוצאה עתידית.

מהם הבתים המאזנים הפועלים כיום בישראל, באופן פרטי או ציבורי?

מאז שמשרד הבריאות נתן הסכמתו להקמת בתים מאזנים, החלו לפעול מספר לא קטן של מיזמים כאלה, רובם פרטיים. כך, בין היתר: שני בתי סוטריה בירושלים; בית מאזן בכרמיאל ("בית של תקווה"); ובית מאזן שפתחה חברת "מאני קייר" (מושב ינוב בשרון, ליד פרדסיה). מאוחדת החליטה להוביל מהלך ולהקים ביחד עם עמותת "חירם" בקיבוץ הרדוף בית מאזן למבוטחיה ובכך היתה הקופה הראשונה והיחידה, בשלב זה, שמעניקה מסגרת שכזו למבוטחיה ללא כל השתתפות עצמית. בקרוב אמור להיפתח הבית המאזן ברחובות, פרי שיתוף פעולה בין בית חולים קפלן ועמותת "אנוש" ולהיות הבית המאזן הציבורי השני.

במבט לעתיד, התקווה של הגורמים המטפלים והמטופלים - הינה שגם שאר המסגרות הפרטיות יעשו הסכמי שיתוף פעולה עם קופות החולים. כך, האפשרות לטיפול במסגרת למניעת אשפוז תורחב לציבור רחב יותר - ולא רק למי שהאמצעים מצויים בידיו.

לסיכום: ההנחה העומדת מאחורי קידום יוזמות של בתים מאזנים, הינה כי כך יינתן טיפול מיטבי לאוכלוסיית היעד. טיפול בבית מאזן מגדיל את הסיכוי למנוע הפיכת משברים נפשיים למחלה כרונית, תוך מניעת אשפוזים חוזרים בבתי חולים. מעבר לטובת המטופלים, צפוי שגם בהיבט הכלכלי בתים מאזנים יוכלו בעתיד להוביל לצמצום ההוצאה לאשפוז.

ד"ר ערד קודש הוא מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום דכאון וכאב.

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום