אישיות פרנואידית: הקושי והאתגר

(2)
לדרג

חייהם של אנשים בעלי אישיות פרנואידית וסביבתם הקרובה - קשים, בשל חשדנות, עוינות ולעתים גם מצבים פסיכוטיים. כיצד מצליחים?

מאת: ד"ר מרק רויטמן

קווי האישיות של בני האדם מתחילים להיבנות בילדות המוקדמת, במהלך אינטראקציה עם דמויות משמעותיות בחייהם הורים, מטפלים, והעתקה לא מודעת של היחסים של הדמויות הללו בינם ובין עצמם.

יחסים בינאישיים מוקדמים בונים את ה"משקפיים", דרכם היצור האנושי מתחיל לראות ולפרש את העולם סביבו.

עם "התפיסה" הלא מודעת של העולם - ילד, מתבגר, ומאוחר יותר, מבוגר, נכנס לאינטראקציות עם אנשים אחרים. ביחסים האלה, הוא מחפש ומוצא תכונות שמוכרות לו מילדותו המוקדמת.

ילד שגדל באווירה של חשדנות, עוינות, חוסר בטחון או ציפייה לבגידה או פגיעה אחרת, עלול לפתח אישיות פרנואידית.

אנשים בעלי הפרעת אישיות פרנואידית מפתחים בקלות חשדנות, חוסר אמון, פחד, עוינות כלפי אנשים או מערכות, איתם הם באים במגע. לחלק מהסובלים זה גורם להימנעות מהקשרים, בדידות, הישגים נמוכים בשטחים שונים של החיים. אצל אחרים, החשדנות גורמת לעוינות ומלחמה מתמדת נגד אנשים או מוסדות. אצל אנשים כאלה, הבעיה הנפשית שלהם, יכולה להיות מוסוות תחת התגייסותם לתיקון העולם, צדק חברתי, כללי או ספציפי.

מחשבות שווא של רדיפה, קנאה, השפעה. צילום: שאטרסטוק
מחשבות שווא של רדיפה, קנאה, השפעה. צילום: שאטרסטוק

האם אנשים המאופיינים כבעלי הפרעת אישיות פרנואידית, סובלים מתחושה מתמדת של חוסר אמון באחרים או שהפרנויות קשורות לתקופות/אירועים הגורמים לחרדות?

כאשר אנו מדברים על הפרעות אישיות, אנו מתכוונים לאנשים שמאפיין אותם סט מסוים של תכונות, שמתבטאות ברוב היחסים הבינאישיים שלהם. כמובן, אירועים מסוימים בחיים, יכולים להגביר או להרגיע, במידת מה ולזמן מסוים, את ההרגשות והתנהגויות של האנשים, בעלי תכונות אופי פרנואידי.

מהי השכיחות של ההפרעה באוכלוסייה?

השכיחות הסטטיסטית של הפרעות אישיות באוכלוסייה אינה מדויקת מסיבות שונות. מקובל לדבר על אחוזים בודדים בקרב האוכלוסייה.

האם הפרעת אישיות פרנואידית קשורה בהפרעות פסיכיאטריות נוספות?

תכונות, אופייניות להפרעת אישיות פרנואידית, יכולות להיות בולטות אצל סובלים מהפרעות אישיות אחרות גבולית, נרקיסיסטית, כפייתית, פוסט טראומטית.

האם הפרעת אישיות פרנואידית עלולה להתבטא בהתקפים פסיכוטיים?

יחסים, שיוצרים אנשים, בעלי הפרעת אישיות פרנואידית, יכולים להביא אותם למשברים בינאישיים טעונים כאשר כל חשדותיהם מתגברים עד כדי מחשבות שווא. מצבים אלה מאופיינים במחשבות שווא של רדיפה, קנאה, השפעה. מצבים פסיכוטיים אלה קצרים, בדרך כלל, וחולפים יחסית מהר, עם או בלי טיפול תרופתי, והמצב חוזר לקדמותו.

האם קיים מרכיב גנטי או ביולוגי בהתפתחות הפרעה פסיכיאטרית זו?

במשפחות, בהם יש חולים בסכיזופרניה, הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות גבולית או נרקיסיסטית, יש יותר אנשים, המגלים תכונות של הפרעת אישיות פרנואידית. לפעמים ניתן לראות מספר דורות עם פתולוגיה דומה.

קשה לקבוע, עד כמה מדובר בנטייה גנטית ועד כמה בתכונות נלמדות. בכל מקרה, לכל התופעות הנפשיות, מולדות או נלמדות, קיים רכיב ביולוגי נוירופיזיולוגי.

מהם הגורמים הנוספים?

אנשים, שחוו טראומה נפשית חדה או מתמשכת, התעללות, שואה, עשויים לפתח חשדנות, שלא קל להפרידה מהאישיות הפוסט טראומטית שלהם.

לא קל לשנות את התפיסה של אנשים, שעברו שואה, התעללות, רצח קרובים, רוע אנושי, בגידה בכל צורותיה, שכולם מחפשים את רעתם ומנסים לפגוע בהם.

מה הם הסימפטומים המאפיינים את ההפרעה?

אנשים בעלי הפרעת אישיות פרנואידית מגלים דפוסי הרגשה והתנהגות חשדנית לאורך כל חייהם. הם יכולים לחשוד בחוסר יושר, מזימות זדוניות של הסובבים, מוסדות, או חברה כולה. לעיתים, הם אכולי קנאה כלפי בני זוגם. בכל מעשיהם, הם רואים רמזים לבגידה.

ברור, שיחס כזה לבני אדם, קרובים או רחוקים, פוגע ביכולתם לשמור על הקשרים, מביא אותם לבדידות או לעימותים תכופים עם סביבתם.

האם אדם הסובל מפרנויות סובל גם מבידוד חברתי כתוצאה מהחשש להתקרב לאנשים או בן/בת זוג?

ברור שאדם חשדן, עוין, נוטה להאשמות, לא מושך אליו אנשים. לפעמים אפשר לראות אצלם, בו זמנית, כמיהה לקשר יחד עם חוסר יכולת לשמר יחסים קרובים.

אנשים בעלי אישיות פרנואידית הם לעיתים אכולי קנאה לבני זוגם. צילום: שאטרסטוק
אנשים בעלי אישיות פרנואידית הם לעיתים אכולי קנאה לבני זוגם. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתמודדים בני המשפחה?

אם לאדם, בעל אישיות פרנואידית, יש משפחה, אזי קיים סיכוי גדול, שיש בעיות במשפחה.
לפעמים, ילדים מבוגרים יכולים להיות חשדניים כמו הוריהם.

בני זוג עלולים לדבוק באותן אמונות חשדניות, כמו המטופל, שהם הביאו לטיפול, או להיות קורבן להתעללויות, שמשתף פעולה עם המתעלל במעגל האלימות פיזית או נפשית.

כיצד גורם מטפל פסיכיאטר ו/או פסיכולוג מצליחים לרכוש את אמונו של הסובל מההפרעה?

אם בעל אישיות פרנואידית פונה לטיפול, הוא עושה זאת בעת משבר גדול, אלימות, דיכאון קשה, מצב פסיכוטי, אחרי ניסיון התאבדות.

מהר מאוד גם החולה וגם משפחתו מתחילים להפנות את חשדנותם כלפי המטפל. במקרה הטוב, זה נגמר בעזיבת הטיפול. במקרים פחות נעימים, הם מגישים תלונות נגד המטפל, או אפילו יכולים להתנהג באלימות.

באיזו גישה טיפולית מקובל לטפל בהפרעה מסוג זה?

טיפול שיכול להיות יעיל במקרים האלה הוא פסיכותרפיה ארוכת טווח, אינדיבידואלית או משפחתית, בלווי טיפול תרופתי לפי הצורך.

הבעיה היא, שבעלי הפרעת אישיות פרנואידית, אינם סומכים על המטפל ונוטים להרוס את המסגרת הטיפולית בשלבים די מוקדמים של הטיפול.

האם יש מקום לטיפול משפחתי?

אם מישהו מבני משפחה הוא בריא יחסית, אז הוא יכול להיות משתתף יעיל בתהליך הטיפולי.

איזה סוג של תרופות פסיכיאטריות מתאים לטיפול?

את התרופות יש להתאים למצבו של החולה. אם בולטים סימני דיכאון, תרופות מסוג SSRI יכולות לעזור. אם התמונה הקלינית היא יותר פסיכוטית, פרנואידית, יש להשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות בכמויות מתאימות, לפעמים בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון.

ד"ר מרק רויטמן הוא מומחה בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה, מנהל מכון השרון בכפר סבא, לאבחון וטיפול נפשי.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות הנפש.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום