פוסט טראומה ותפקוד יומיומי

(0)
לדרג

בשנים האחרונות גוברת המודעות להפרעה פוסט טראומטית, תופעה השכיחה בפרט בקרב חיילים. איך מאבחנים? מה הקשיים בחיי היומיום? כיצד מטפלים?

רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה

עוד בנושא: אלימות נגד נשים, הפרעה דו קוטבית

קל לזהות אדם בעל מגבלה פיזית, וגם לא קשה לתאר מהם הדברים שהוא יכול לעשות ומהם הדברים שהוא איננו מסוגל לעשות בשל מוגבלותו. מצבים של נכות על רקע נפשי הינם מורכבים יותר, שכן לכאורה אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות נראים כמו כל אדם אחר, אך למעשה הם חווים קושי רב בתפקוד.

פוסט טראומה (אילוסטרציה)
פוסט טראומה (אילוסטרציה)

הקשיים באים לידי ביטוי בכל המובנים, החל מניהול תקין של חיי המשפחה, דרך הליכה לעבודה ועד לביצוע של פעולות פשוטות כגון ניקיון הבית. כיום, הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון מכירים בנכות נפשית, בדיוק כמו שהם מכירים בנכות פיזית.

הרבה גורמים עלולים להוביל לנכות על רקע נפשי, אך הבה ונתמקד בפוסט-טראומה, הפרעה שהמודעות אליה הולכת ועולה בשנים האחרונות.

מהי פוסט-טראומה?

פוסט-טראומה היא הכינוי העממי להפרעה המכונה הפרעת דחק פוסט טראומטית, שמקורה באירוע טראומתי שחווה אדם, ובהמשך ההדחקה של הקושי בהתמודדות עם הטראומה שחווה. אירועים קשים שעלולים להוביל לטראומה מתרחשים במצבי לוחמה קשים, כתוצאה מחשיפה לפיגועי טרור, בעת מעורבות בתאונות דרכים, בחשיפה לאירועים אלימים על רקע פלילי ועוד. חשוב לציין כי הנפש נפגעת ללא קשר לפגיעות הגוף, שכן הטראומה נגרמת כתוצאה מעצם האיום על החיים ועל שלמות הגוף.

אבחנת הפוסט-טראומה נכנסה לשיח הפסיכיאטרי בשנות השמונים וכיום ידוע שהסובלים מהפרעה זו עלולים לאבד את יכולת התפקוד שלהם.

איך משפיעה פוסט-טראומה על תפקודו של החולה?

אחד ממאפייני ההתנהגות הבולטים ביותר של אדם הסובל מפוסט-טראומה הוא הרצון להתרחק מכל מה שמזכיר לו את האירוע הקשה שחווה. בצורה זו, אדם כזה ירצה להתרחק מאנשים מסוימים ומפעולות מסוימות. כך, למשל, אם אדם ספג טראומה במהלך תאונת דרכים, הוא עלול לפחד לנהוג ואף לנסוע ברכב. בנוסף, אדם שסובל מפוסט-טראומה עלול לגלות התפרצויות, מצבי רוח שמשתנים במהירות ולסבול מהפרעות שינה. כל אלה משפיעים באופן ישיר על היחסים שלו עם חבריו, עם בני משפחתו ועם עמיתיו.

רמת הקושי של האירוע שחווה האיש משפיעה באופן ישיר על התגובה הנפשית, וככל שהאירוע יהיה קשה יותר, כן הנפש תיפגע בצורה קשה יותר.

מהם הקשיים באבחון הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

קושי ראשון באבחון הפרעת דחק פוסט-טראומטית הינו מציאת הקשר בין האירוע הטראומטי לבין התסמינים שמגלה המטופל, שכן התסמינים הללו יכולים להצביע גם על הפרעות אחרות. מעבר לזאת, קורים מצבים שבהם המטופל פונה לטיפול שנים רבות אחרי שהאירוע התרחש, והמרחק הזה מקשה מאוד למצוא קשר ישיר ורציף בין האירוע לבין התסמינים שפגעו בחייו של האיש. דוגמה בולטת לכך הם אנשים שספגו טראומה נפשית במהלך מלחמת יום הכיפורים, ופנו לטיפול שנים רבות אחרי האירוע שגרם לפגיעה.

כיצד נקבעת נכות כתוצאה מפוסט-טראומה?

חשוב להדגיש כי משרד הביטחון מתייחס לנכות נפשית באותה הרצינות שבה הוא מתייחס לנכות פיזית. עם זאת, תחילה יש להוכיח כי הנכות הנפשית נגרמה מאירוע שהתרחש בעת השירות ועקב השירות. לצורך ההוכחה יש להציג תיעוד הולם בהתייחס לאירוע הטראומטי, התסמינים והטיפול. הצרה הגדולה נובעת מניסיונות רבים להציג ממצאים לא קשורים ולנסות ולקשור הפרעות אחרות לאירוע טראומטי מתוך ניסיון לזכות בהטבות הרבות להן זוכים נכי משרד הביטחון. במקרים שבהם מוצגות כל ההוכחות הנדרשות, ויש סיבות להכיר במצבו הנפשי הקשה של האיש, הוא מקבל אחוזי נכות התואמים את מצבו, ואת הזכאות לטיפולים הדרושים לו לאורך שנים.

הצבא מפעיל מערך בריאות נפש מיומן ביותר, המכיר היטב את התסמינים של הפרעת הדחק הפוסט טראומטית. כל אדם שיתלונן על כך שחוויה קשה שחווה במהלך שירותו הצבאי מפריעה לו בחייו, יזכה בטיפול מקצועי. מערך בריאות הנפש הצבאי משקיע מאמצים רבים כדי למנוע את הפיכתה של ההפרעה לכרונית, ומציע טיפול תרופתי ופסיכולוגי. חשוב ביותר להגיע לטיפול באופן דחוף, שכן אלמנט הדחק מקשה בצורה בולטת על ההתמודדות עם הטראומה. יש להדגיש כי ככל שחולף הזמן ממועד הפגיעה, הסיכוי לטיפול יעיל הולך ויורד.

פרופ' משה קוטלר הוא יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהל המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש בבאר יעקב ונס ציונה

פרופ' קוטלר בגוגל פלוס
ובפייסבוק

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה