הלו ילד, לאן אתה רץ?

(2)
לדרג

אימוני ספורט אינטנסיביים מדי בגיל צעיר עלולים לגרום נזקים התפתחותיים ורגשיים. חשוב לעשות ספורט, אבל במינון הנכון

מאת: ד"ר איתי זיו וד"ר שחר שלי

אימונים אינטנסיביים בגיל צעיר? כיצד הם עשויים להשפיע על נערים - ובעיקר על נערות - בגיל ההתבגרות ובתקופה הקודמת לגיל ההתבגרות? עולות שאלות רבות בנושא, הנוגעות להתפתחות, האטה בגדילה, פוטנציאל גדילה עתידי - ועוד. הורים רבים ומאמני ספורט מתחבטים בנושא - ובו נעסוק במאמר זה.

מהו ההבדל בין "גדילה" לבין "התבגרות"?

חשוב מאוד להבדיל בין "גדילה" לבין "התבגרות". כאשר מדברים על גדילה, למעשה הכוונה היא לגדילה במובן הביולוגי, של האיברים ושל מערכות הגוף השונות. כאשר מדברים על התבגרות, למעשה מדובר על התזמון שבו הגדילה מתרחשת. יש נקודה שבה מגיעים ל"בגרות" (כל אחד מגיע אליה בקצב שונה). אבל כל האוכלוסייה הבריאה תגיע אליה.

במצב בריא, בדרך כלל, גדילה והתבגרות מתרחשים ביחד בהרמוניה. הן עשויות להיות מושפעות מגורמים רבים, כגון גורמים גנטיים, סביבתיים, תזונתיים. חלק מההשפעות הסביבתיות כוללות עיסוק בספורט. על פי מיטב ההבנה כיום, ההשפעה של ספורט ואימונים על נערים ונערות בגיל צעיר היא נושא מורכב.

האם קיימים מחקרים בנושא השפעת ספורט בגיל צעיר על הגדילה ועל ההתפתחות?

נראה כי אין הרבה מחקרים איכותיים שבוצעו היטב ולטווח ארוך, אשר בדקו באופן מפורט את ההשפעה של ספורט בגיל צעיר. הגרסה הרווחת כיום היא כי אימונים בענפים שונים עשויים לגרום לתוצאות מגוונות.

לדוגמה: היה ידוע, מזה שנים רבות, כי נערים או נערות הרצים למרחקים, נהנים מתפקוד לב ברמה גבוהה בהרבה מעל הממוצע. אך לאחרונה נראה כי האימונים האינטנסיביים דווקא עלולים לגרום לירידה זמנית בתפוקת הלב הצעיר, בתקופה של 24 שעות לאחר המאמץ. בנוסף, יש השפעות שונות על המערכת הכלייתית, הנשימתית וכיו"ב, אותן לא נפרט במאמר זה.

האם יש הבדל במידת ההשפעה של סוגי ספורט שונים? מהי, למשל, ההשפעה על הגובה?

ישנם סוגי ספורט שקיימת השערה כי הם מעכבים את ההתפתחות ואת הבגרות המינית. אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך היא התעמלות קרקע. כאשר בדקו מתעמלות בנות 10 והשוו את גרף הגדילה שלהן לאוכלוסייה הכללית, מצאו כי הן נמוכות יותר מהחציון באוכלוסיה, ובנוסף - לקו בהתפתחות מינית מאוחרת יותר (כשנה עד שנתיים מאוחר יותר). כאשר בדקו שחייניות ושחקניות כדורסל, נמצא כי הגובה הממוצע שלהן הוא מעל החציון באוכלוסייה, אבל גם הן התאפיינו בהתפתחות מינית מעט מאוחרת. כמובן שניתן היה להסביר זאת על ידי כך שהילדים הגבוהים יותר יהיו טובים יותר בכדורסל ובשחייה מלכתחילה - ולכן יפנו לענפי ספורט אלה, אך עדיין התוצאות הגורפות דורשות התייחסות. דוגמה נוספת לענף ספורט היא ריקוד ובלט: נערות רקדניות בלט עד גיל 10 היו נמוכות מחציון האוכלוסייה, אבל מעניין כי לאחר מספר שנים הן הדביקו את הפער והגיעו לרמה הממוצעת.

ומהי ההשפעה על מסת השריר?

כאשר נבחן נושא אחר בהתפתחות, כמו אחוזי שריר, נראה הבדל משמעותי אצל כל המתעמלות. קיים שוני קל בין ענפי ספורט שונים, אבל בכולם מסת השריר היתה גבוהה יותר אצל מתעמלות.

במונחים מעט יותר מקצועיים, אם משווים את אוכלוסיית המתעמלות לאותן מתעמלות בגיל בוגר, הן יהיו פחות רזות ושריריות. אם נסכם את כל האמור, ניתן לומר כי קיימים הרבה חששות ודאגות לגבי ספורט אינטנסיבי בגיל צעיר (ובכלל האמור, ספורט תחרותי). נראה, לאחר סקירת הספרות בנושא זה, כי ישנה האטה קלה בגדילה, בעיקר בקרב מתעמלות קרקע. חשוב לזכור כי הדרישות בכל ענף ספורט גורמות לאנשים עם מבנה גוף אשר נותן להם יתרון בענף להצליח בו - ולכן תמיד קשה להבדיל בין ההשפעה של הספורט עצמו, לבין הפוטנציאל הגנטי של אותה מתעמלת.

ובכן, מה כדאי לעשות? באיזה ענפי ספורט כדאי לעודד בני נוער לעסוק?

לדעתנו, כיום יש לעודד ילדים לעסוק בספורט, אבל לנסות לא להתמקד בענף אחד בלבד, אלא לתת לגוף לפתח יכולות שונות בענפי ספורט שונים.

נציין כי ספורט הוא חיוני ובריא מאוד בשלבי הגדילה. ידוע כי הוא מעלה צפיפות עצם, מחזק את המערכת השרירית ומגרה צמיחה. אבל פעילות קיצונית עלולה לגרום ללחץ מיותר על מערכת השלד ואף לגרום לפציעות. כדי למקסם את ההשפעות החיוביות של פעילות, צריך למצוא את הנקודה מתחת לסף המקסימלי. המחקר עדיין בעיצומו, אודות ההשפעות לטווח הרחוק של אימונים ומיקרו טראומות, הפוגעים באיפופיזה (חלק הגדילה בעצם) והשינויים בגדילה משנית לכך.

מה בנוגע להשפעה של תזונה ושינה?

אכן, בעיות אחרות משפיעות מאוד על פוטנציאל הגדילה ובד בבד - הגביהה. למשל, הפרעות אכילה, תזונה חסרה או שינה מועטה מדי ולטווח זמן ממושך (פוגעת בהפרשת הורמון גדילה, למשל). כמו כן, באופן כללי, אי אימוץ אורח חיים ספורטיבי - משפיע לרעה. הרי במידה ומתבצעים אימונים קשים, יש צורך בהקפדה יתרה על אורח חיים ספורטיבי. אם לא תהיה הקפדה כזו, יהיה קושי רב בקיום ומימוש תהליכי "פיצוי היסף" (שיפור תפקוד של מערכת פיזיולוגית בעקבות אימון). כך, יתקשו מערכות הגוף השונות להיבנות מחדש.

ומה בנוגע להיבט הרגשי?

חשוב מאוד להאיר נקודה זו, העוסקת בהיבט הרגשי: השקעה כה רבה בפעילות גופנית אינטנסיבית, כרוכה במחיר ובהקרבה שאינם מבוטלים, כלל ועיקר, מבחינה פסיכולוגית, סוציולוגית ופיזיולוגית. לכן, בטרם ילד או מתבגר משקיעים באופן כה אינטנסיבי בפעילות גופנית תחרותית - מקצוענית או עממית (יש בני נוער שבהמלצת הוריהם מתאמנים לחצי מרתון - ולעתים אף מרתון) - חשוב לבדוק היטב עם איש מקצוע, האם הדבר נכון להם מכל הבחינות האלה.

לסיכום: בטרם ילד או מתבגר משקיעים בספורט הישגי, המצריך ביצוע אימונים אינטנסיביים מאוד, חשוב להביא בחשבון כי הדבר איננו מתאים לכל אחד. אם עולות תופעות כגון התבגרות מינית מוקדמת, פציעות חוזרות ונשנות, בעיות פסיכולוגיות וכיו"ב - חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בהקדם האפשרי.

ד"ר שחר שלי (MD) הוא רופא מתמחה בנוירולוגיה בבית חולים שיבא, תל השומר, מאמן, לשעבר אלוף הארץ בטריאתלון, מרצה לפעילות גופנית ותזונה.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום פיזיולוגיה של המאמץ.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום