נגישות
נגישות

ושיהיה לבריאות

(0)
לדרג

החדשות הרעות: ממחלות הילדות אף אחד עוד לא הצליח להתחמק. החדשות הטובות: רובן יעלמו בתום טיפול נאות

מאת: מגזין "נולדים"

הסיבה העיקרית לכך שהתינוק חולה לעיתים קרובות היא פשוטה - מערכת החיסון שלו מתפתחת, איננה יעילה עדיין ומתקשה לעמוד מול שפע החיידקים, הווירוסים ושאר המרעין בישין של העולם שמחוץ לרחם. רוב מחלות הילדות הן נגיפיות (ויראליות) והטיפול בהן הוא טיפול תומך, כזה שמסייע בהקלה על הסימפטומים אבל לא מרפא באמת.

לצידם של האמצעים הקונבנציונלים (אקמול) להתמודדות עם המחלות, הגיעו לארץ בשנים האחרונות הטיפולים האלטרנטיביים, שמלבד עיסויים וחליטות ימליצו בעיקר על תזונה דלה בסוכר ומרובה בצמחים, על סביבה נוסכת רוגע ויוסיפו לתרופות הסבתא הישנות והטובות שמץ של ניחוח צמחי.

חשוב לזכור שבכל פעם שנדמה לכם שהסבל של הקטנטן או הקטנטונת (ושלכם) הוא בלתי נסבל ושסוף העולם קרב ובא - יש, היו ויהיו עוד מיליוני תינוקות שסובלים מאותם הסימפטומים ממש. לכן תמיד תמצאו בסביבה חכמים בעלי נסיון שישמחו לתת עצה טובה ועזרה, החל בסבתות, דרך החברים וכלה ברופא הילדים ובאחות טיפת חלב. לעתים אולי תתבלבלו מעט בין דרכי הטיפול הקונבנציונליות, לתרופות הסבתא ולפתרונות הטבעיים. בכל מקרה טוב לדעת עם מי ועם מה יש לכם עסק וכמובן להיות קשובים לילד ולגופו.

העונה הבוערת של המחלות באקלים הישראלי היא כמובן החורף. ההנחה הרווחת היא שהקור כשלעצמו אינו גורם למחלה, אך ייתכן שהטמפרטורות הנמוכות פוגמות ביעילותה של המערכת החיסונית. בחורף אנו שוהים יותר בחללים סגורים וסכויי ההדבקות מחיידקים ומוירוסים הם רבים יותר. דלקות אוזניים, דלקות בדרכי הנשימה, הצטננות ושפעת נפוצות יותר בימי הקור. בשורות הבאות תוצג הנה "הנבחרת" המובילה של המחלות.

אבעבועות רוח

מחלה נגיפית ומדבקת מאוד, אבל קלה אצל ילדים. במשך המחלה לילד יהיה חום נמוך ותתחיל פריחה שתתפשט מהפנים כלפי מטה. הפריחה תתפתח לשלפוחיות. על פני השלפוחיות נוצר גלד שמתייבש ונושר ובדרך כלל לא מותיר אחריו צלקות, בעיקר אם הילד לא גרד.

תינוקות קטנים לא יכולים לגרד ותגובותיהם יבטאו בעיקר חוסר נוחות. גירודים יגרמו להופעת השלפוחיות באיזורים ריריים כמו חלל הפה וייתכנו גם זיהומים משניים. המחלה נמשכת בין שבוע לעשרה ימים, זמן הדגירה של הנגיף הוא 10-14 ימים, תקופת ההדבקה מתחילה יום לפני הופעת הפצעונים ועד חמישה ימים אחרי הופעת הפצעים הראשונים.
תינוקות שחלו לפני שמלאו להם 6 חודשים לא תמיד יהיו מחוסנים פני המחלה.

^^טיפול^^: על מנת להקל על החולה קיימים תכשירים למניעת גרד שניתנים על ידי הרופא. בנוסף, חשוב להקפיד על הגיינה, לא לחשוף את הילד לשמש כדי למנוע צלקות, לגזוז ציפורניים כדי שלא יפצע את עצמו תוך כדי גרוד. היום כבר ניתן לחסן בישראל ילדים נגד אבעבועות רוח.

^^אפשר גם^^: הסבתות ממליצות להוסיף שיבולת שועל (קוואקר) למי האמבט, מה שירגיע את העור ויפחית את הצורך להתגרד.

אדמת

כמו מחלות ילדים רבות גם כאן מדובר במחלה נגיפית קלה. לפני הבשלת המחלה תיתכן עליית חום ותחושה כללית רעה. התסמין העיקרי הוא פריחה אדומה שמופיעה תחילה על הפנים ותוך יממה אחת מתפשטת בכל חלקי הגוף. בנוסף, מתנפחות בלוטות הלימפה מאחורי האוזניים. ההדבקות במחלה היא דרך הפרשות מהאף ומהפה. מיד לאחר ההדבקות תחל תקופת הדגירה שאורכה נע בין שבועיים לשלושה. במקרים מסוימים תיתכן הדבקות באדמת שכלל לא תלווה בתופעות. בכל מקרה, כל מי שנדבק במחלה עם תסמינים או בלעדיהם - הופך להיות מחוסן נגדה לאחר ההחלמה.

המחלה עצמה אינה מסוכנת לילדים ואינה מצריכה טיפול מיוחד, אולם טמונה בה סכנה עבור עוברים בחודשי ההריון הראשונים. לאישה הרה שנדבקה במחלה עלול להוולד תינוק שיסבול ממומי לב, פגיעה בחושי השמיעה והראיה וכו'. על כן חשוב לנשים העומדות להרות לבדוק את רמת נוגדני האדמת שלהן.

^^טיפול^^: מכיוון שהמחלה נגיפית, לא ניתנות תרופות ל"חיסול" המחלה, אלא רק טיפול תומך כמו תכשירים להורדת חום.

ברונכיטיס

דלקת בדרכי הנשימה הקטנות, כלומר בסימפונות המובילות את האויר אל נאדיות הריאה. זאת אחת ממחלות החורף הנגיפיות (ויראליות), והיא נפוצה אצל ילדים בני שנה עד שנתיים. בשל הצרת דרכי הנשימה, ברונכיט תלווה בקשיי נשימה ובציפצופים. גורם נוסף למחלה הוא אלרגיה תורשתית.

^^יפול^^: קשה לברוח מנגיפים ולהתחמק מאלרגיות, אולם יש גורמי ברונכיטיס שקל יותר להמנע מהם: אבק ועשן סיגריות. המחלה מחייבת ליווי רפואי. לעיתים קרובות ינתנו תרופות במשאף (אינהלציה).

^^אפשר גם^^: על פי הרפואה העממית המקומית יש להרתיח 30 גרם מחטי אורן ירושלמי במים ולהוסיף את הנוזל למי מכשיר האדים (או לאמבט).

גזים

כאבי בטן כתוצאה מהצטברות גזים נפוצה בעיקר אצל תינוקות בני שבועיים עד חצי שנה, והם ה"מחיר" שמשלם הפעוט עבור הסתגלות מערכת העיכול שלו לתנאים שמחוץ לרחם ולמעבר שבין יניקה לאכילה עצמאית. התינוק ירטון, יתקשה באכילה, לעתים לא יישן טוב והיציאות שלו לא יהיו סדירות. במשך היום ייתכנו ביטויי חוסר נחת למינהם, אולם הכאבים יופיעו בעיקר בשעות הערב. תינוק שסובל מגזים בוכה ומקפל את רגליו לכיוון הבטן.

^^טיפול^^: החזקה של התינוק, כשהוא חש את חום הגוף של ההורה ונענועים עשויים להקל על הרגשתו ולהרגיע. גם שכיבה על הבטן עשויה להועיל. כדאי לנסות למצוא תנוחה שאינה אופקית מדי ותאפשר לאויר שנבלע להפלט החוצה. ייתכן שמרכיבים מסוימים בתפריט של האם והילד משפיעים לרעה והדרך לגלות מה הם היא בשיטת האלימניציה: מפחיתים מהתפריט את המרכיב החשוד וממתינים לראות האם חל שיפור. בכל מקרה, ישנם כמה סוגי מזון הידועים לשמצה כמעצימי כאבים: מוצרי חלב, קופאין שמוכל בקפה, בתה ובקולה (ובעצם לא טוב לאף אחד), ביצים, חיטה, פירות הדר וגם עישון. ע"פ הרפואה הטבעית (נטורופתיה) הרשימה ארוכה בהרבה.

^^אפשר גם^^: לסייע לשחרור חסימות בעזרת עיסוי שיאצו שכל הורה יכול ללמוד: מעסים את הבטן במשך כמה דקות בקלילות נגד כיוון השעון. ברפואה הטבעית משתמשים בכמה סוגים של תה צמחים. לאם המניקה מומלץ לשתות שתי כוסות של חליטה ביום ולתינוק ניתן להוסיף כפית אחת של המשקה אל בקבוק השתיה 3-4 פעמים ביום. החליטות המומלצות הן: בבונג, שומר, ג'ינג' ומנטה.

גרויים בעור

לתינוקות יש עור עדין, ולכן הם סובלים מגירויים בעור לעיתים קרובות. נפוצה במיוחד תפרחת החיתולים שמופיעה כגרוי אדמדם באיזור הישבן ואיברי המין. השילוב של לחות, איזור מכוסה וזיהומים שמקורם בהפרשות יוצר איזור גידול אידאלי לחיידקים. בשאר הגוף ייתכן גרוי כתוצאה משיירי מזון או סבון שנותרו על העור ומזיעה. סיבה נוספת לגרוי עור הן אלרגיות.

^^הטיפול^^: החלפת חיתולים בתדירות מספקת, שמירה על הגיינה ושימוש במשחה. אם המשחה לא עוזרת להפטר מהתופעה כדאי להתייעץ ברופא או באחות טיפת חלב.

^^אפשר גם^^: להשתמש במשחה מצמח הקלנדולה.

דלקת אוזניים

נפוצה אצל בני חצי שנה עד 5 שנים, בעיקר בעונת החורף ויכולה להתפתח בעקבות מחלה זיהומית אחרת. במקרים רבים, אם כי לא תמיד, תלווה בחום. במקרה של דלקת אוזניים נסתמים הצינורות שבין האף לאוזן התיכונה. החסימה גורמת להצטברות של נוזלים ולהתפתחות זיהומים שעלולים ליצור מוגלה. תסמיני המחלה הם כאב אוזניים, ירידה בשמיעה, חוסר תאבון, חוסר עירנות, חום והקאות. ישנם מקרים בהם מופרשת מוגלה החוצה דרך נקב זעיר בעור התוף. כשהמוגלה "תקועה"בפנים היא עלולה ליצור דלקות. סיבוכים אפשריים הם התפשטות לאוזן הפנימית, ופגיעה בכושר השמיעה ובשווי המשקל.

^^הטיפול^^: שמירה על אף נקי מנזלת תסייע במניעת המחלה מפני שתעלות האף משמשות כנתיב איוורור של האוזן התיכונה. כשהאיזור מאוורר הוא פחות נוח כקרקע למושבת חיידקים. דלקת אוזניים קלה תטופל באנטיביוטיקה, השיפור אמור להיות מורגש תוך 24 עד 48 שעות, זמן ההחלמה יימשך בין שבוע לעשרה ימים. במקרים של דלקת אוזניים כרונית הטיפול הוא "ניתוח כפתורים": יצירת נקב קטן בעור התוף שיאפשר ניקוז של המוגלה החוצה.

בעוד ילדים מסוימים וברי מזל לא חווים זאת כלל, ישנם ילדים שסובלים מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות והסיבה לכך היא בעיקר גנטית, אולם מחקרים מצאו שישנם גורמים נוספים המשפיעים על שכיחות המחלה: עישון בסביבת התינוק, שתיה בשכיבה ומציצת מוצץ במשך שעות ארוכות.

^^אפשר גם^^: לחמם את האוזן על מנת להקל על הכאב, או לטפטף פנימה שמן זית חמים.

דלקת גרון

מעבר לכאב גרון ולכאבי בליעה, התסמינים הנוספים הם עליה של חום הגוף, לעתים גם צמרמורות, כאבי שרירים והקאות. דלקת הגרון יכולה להיות חיידקית או נגיפית (וירלית). כשהמחלה היא נגיפית ייתכן ויצטרפו אליה גם דלקת עיניים, שיעול ונזלת. רופא יוכל לאבחן זאת. דלקת הגרון החיידקית, המוכרת בשם אנגינה, נדירה אצל תינוקות צעירים. כאשר המחלה מלווה בפריחה זוהי שנית (סקרלטינה).

^^הטיפול^^: אנטיביוטיקה איננה יעילה במקרה של מחלות נגיפיות. אנגינה, הגרסא החיידקית, מטופלת באנטיביוטיקה לשם מניעת סיבוכים.

הצטננות

ההצטננות היא אחת מהכוכבות הגדולות של החורף ורבים נוטים לבלבל בינה לבין שפעת. בניגוד לשפעת ההצטננות מתמקדת בדרכי הנשימה העליונות - באיזור הגרון והאף; מתפתחת בהדרגה ולעיתים קרובות אינה מלווה בחום גבוה. המחלה נפוצה מאוד אצל תינוקות ויכולה להופיע בין 6 ל-10 פעמים בשנה וקשה מאוד למנוע הדבקות מפני שלתינוקות אין עדיין את הנוגדנים שיכולים להתמודד עם גורמי הזיהום.

תתנחמו, בכל פעם שהילד מצטנן, מערכת החיסון שלו לומדת שיעור נוסף. דרכי מניעה חלקיות הן שמירה על חום הגוף והתרחקות ממצוננים אחרים. חשוב לזכור שתינוקות עד גיל חצי שנה מוגנים מפני הצטננות תודות לנוגדנים שעוברים אליהם מהאם בתקופת ההריון; בזכות גורמים אנטי-נגיפיים שמכיל חלב האם וגם מפני שתינוקות בגיל הזה נחשפים פחות לאנשים שעלולים להדביק אותם.

^^הטיפול^^: צריך להקפיד על סביבה חמה ועם זאת מאווררת. שכיבה וזחילה מסייעות לילד להשתחרר מהנזלת, ולכן הן עדיפות משכיבה. כשרוחצים את התינוק יש להקפיד לעשות זאת בחדר מחומם ולעטוף אותו במגבת מיד עם הוצאתו מהאמבטיה. יתכן שהאף הסתום יגרום לירידה בתאבון, אבל התינוק ישלים את החסר לאחר ההחלמה. בינתיים חשוב להקפיד על שתיה מרובה.

^^אפשר גם^^: נטורופתים ממליצים לטפטף שמן אקליפטוס למבער, שיפתח את דרכי הנשימה. אם אין מבער אפשר לטפטף על הכרית.

חום

חום גוף תקין אצל תינוק הוא בין 37 ל-37.7 מעלות צלסיוס. כל עליה מעבר לכך נחשבת ל"חום גבוה".

70% מהפניות לרופא הילדים הן בגלל עליה בחום. חום גוף גבוה, הוא לא מחלה, אלא סימפטום. התופעה פועלת בשיתוף עם מערכת החיסון ומי שאחראי לה הוא מרכז החום שבמוח, התרמוסטט שלנו, ההיפותלמוס. ההיפותלמוס מנסה לאזן את טמפרטורת הגוף כתגובה לתהליכים דלקתיים זיהומיים ולא זיהומיים, אלרגיות, תגובה לתרופות ועוד. הוא ילווה בדרך כלל מחלות חידקיות ונגיפיות, אבל יכול להגרם גם עקב אבדן נוזלים וכתגובה לטמפרטורה חיצונית. במקרה של תינוקות גם בעקבות בקיעת שיניים או לאחר קבלת חיסון. את מצבו של הילד צריך להעריך לאחר ירידת החום, כשהוא משוחרר מחוסר הנוחות הכרוכה בו.

אין בהכרח התאמה בין גובה החום לבין חומרת המחלה שגרמה לעלייתו ורוב המחלות המלוות בחום אינן נחשבות למסוכנות.

^^טיפול^^: חום שמתחת ל-40 מעלות צלסיוס לא נחשב למסוכן. תרופות ממשפחת האקמול יורידו את טמפרטורת הגוף במעלה וחצי. המינון המקובל הוא 10 עד 15 מ"ג תכשיר על כל ק"ג אחד של משקל גוף. אם אקמול לא עוזר אפשר לנסות ארטילריה קצת יותר כבדה - תרופות ממשפחת הדיפירון (אופטלגין ושות'). אם הילד מסרב לבלוע אפשר להעזר בנר המוחדר דרך פי הטבעת.

לעיתים מתוך החשש למינון יתר, הורים נוטים לתת לילד כמות קטנה מדי של התכשיר, כזאת שלא יכולה להשפיע עליו. חשוב לדעת שקיים פער גדול בין המינון המומלץ ע"י היצרן לבין הכמות שנחשבת רעלנית.

מומלץ להלביש את הילד בביגוד קל, לעשות אמבטיות פושרות ולשים לב שהחדר מאוורר דיו. אצל תינוקות עד גיל חודשיים עליית חום מחייבת בדיקת רופא.

^^אפשר גם^^: על פי הרפואה האנטרופוסופית, לסביבה יש השפעה מכרעת בהתמודדות של הילד עם המחלות ולכן מומלץ שלא יהיה משמורטף על ידי קלטות וידאו או טלויזיה, אלא ישהה בחברת הורה רגוע ותומך, כך ינצל טוב יותר את כוחותיו הנפשיים להחלמה. אם התינוק מתקשה להרדם אפשר לטבול רטיות במי ברז, לעטוף בהן את השוקיים שלו ולגרוב מעליהן גרביים עבות. הרטיות צריכות להיות מספיק ארוכות על מנת שיקיפו את השוק כ-3-4 פעמים. לא להבהל אם התינוק בוכה, תוך זמן קצר הרטיות יקבלו את חום הגוף ותחושתו תהיה טובה יותר.

חזרת

החזרת נגרמת כתוצאה מנגיף שתוקף את בלוטות הרוק. כתוצאה מכך הפנים מתנפחות והחזות העגלגלה היא שנתנה לחזרת את שמה. תופעות נוספות הן כאבי ראש וחום. הסיבוכים שיכולים להתפתח הם דלקת קרום המוח ופגיעה בשמיעה (אצל בנים). קיים חיסון לחזרת (שניתן ביחד עם חיסון לאדמת ולחצבת), אך אינו יעיל עבור תינוקות שטרם מלאה להם שנה.

שפעת

השפעת היא מחלה של דרכי הנשימה העליונות, אבל שלא כמו ההצטננות היא מחלה נגיפית שמופיעה בפתאומיות. התופעות הנלוות למחלה הן חום, כאבי שרירים, כאבי ראש, תשישות, אף סתום, נזלת, כאב גרון ושיעול יבש והיא נמשכת כשבוע. מכיוון שלנגיפי השפעת יכולת השתנות, הם עמידים לנוגדנים ותוקפים ב"גלים" בכל פעם מחדש. אם המחלה מתארכת יותר מהרגיל קיים חשש לסיבוכים כמו דלקת ראות, ברונכיט, סינוסיטיס ודלקת אוזניים.

^^הטיפול^^: מכיוון שהמחלה נגיפית, היא אינה מטופלת באנטיביוטיקה וממילא חולפת בדרך כלל מעצמה. כדאי להשתמש במורידי חום, להקפיד על שתיה מרובה ולבקר אצל הרופא על מנת שישלול מחלות אחרות.

ובשביל הבריאות שלכם, לפני שאתם רצים אל ארון התרופות אחוזי תזזית, תרים אחרי מדחום וקונים את כל האקמולים והאופטלגינים מבית המרקחת הסמוך, תזכרו שזה חלק מהכיף שרק התחיל.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים ובפורום רפואה משלימה לתינוקות, ילדים ונוער.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום