נגישות
נגישות

אבעבועות רוח: זה מדבק

(0)
לדרג

חיוניות החיסון למחלת הילדים השכיחה שנויה במחלוקת. דוקטורס שם על כף המאזניים את עמדות המומחים בעד ונגד

מאת: מערכת zap doctors

חום ופריחה אדומה על הבטן והגב - אלה הסימנים המוקדמים שמבשרים להורים: לילד יש אבועבועות רוח. מדובר במחלה שכיחה שרוב הילדים מתמודדים איתה כבר בגיל הרך. חשוב לדעת כי ילד הסובל ממנה יכול להדביק את כל מי שמצוי בסביבתו, רק בימים הראשונים למחלה. לרוב, רק לאחר 5-7 ימים מרגע ההדבקות, אז הפריחה הופכת לשלפוחיות יבשות, יכול הילד לחזור לגן או לבית הספר.

כאמור, רובנו עברנו בילדותנו את המחלה ולחלק מאיתנו נותרה ממנה מזכרת - מעין סימן קטן על העור, תוצאה של גירוד הפצעים. בעבר, אמהות היו מדביקות את ילדיהן בצורה מכוונת דרך מגע עם ילדים אחרים שלקו במחלה, מכיוון שככל שעוברים אותה בגיל מוקדם יותר, כך היא קלה יותר. כיום יש חיסון נגד אבעבועות רוח, אך הורים רבים מחליטים שלא לחסן את ילדיהם, משום שהמחלה אינה נחשבת למסוכנת.

הולך ומסתבך

ואולם, גם מחלות פשוטות יחסית יכולות, בנסיבות מסוימות, להיות מורכבות ואף מסוכנות. בעניין זה, הנתונים מראים כי מדי שנה מתאשפזים כ-300 ילדים (בדרך כלל עד גיל 10) בבתי חולים כתוצאה מסיבוכים של אבעבועות רוח. "החולים שמגיעים לבית חולים סובלים מזיהומי עור קשים עד כדי תסמונת החיידק הטורף, שלשולים קשים ודלקת במוח", מסביר ד"ר דני מירון, מנהל השירות למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי העמק, עפולה.

על פי ד"ר מירון, ישנם 1-2 מקרי מוות בשנה בישראל כתוצאה מהמחלה, מכאן חשיבות החיסון. ואולם, "נכון להיום, רק 30%-40% מהילדים בארץ התחסנו כנגד אבעבועות רוח, נתון נמוך מדי שמגדיל את הסיכוי להתפרצות המחלה בגיל מבוגר יותר, ובקרב נשים בהריון". אישה הלוקה באבעבועות רוח בתחילת ההריון יכולה להדביק את העובר, בעוד שגילוי המחלה סמוך ללידה ואחריה (5 ימים לפני וכיומיים אחרי הלידה) מעלה את הסיכון ב-50% למוות אם אכן היילוד נדבק. "כאשר אישה בהריון, שלא חלתה בעבר, נחשפת למחלה, עליה לקבל במהירות טיפול מונע לפני שהעובר יידבק", מסביר ד"ר אביהו בר-יוחאי, רופא ילדים בכיר ומומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי אסף הרופא.

אבעבועות רוח היא מחלה הנגרמת על-ידי וירוס ממשפחת ההרפס. את המחלה מלווה פריחה המתאפיינת בשלפוחיות בשלבים שונים של התהוות. לפי ד"ר בר-יוחאי, מספר הנגעים שונה מחולה לחולה, ובמקרים קשים יכול להגיע עד ל-500. "הפריחה נוטה להיות מגרדת, והמחלה מלווה בחום בדרגות שונות. ההדבקות במחלה לאחר חשיפה היא גבוהה ביותר ונגרמת כתוצאה ממגע ואפילו רוק של החולה. זמן ההדבקה הוא כיומיים לפני תחילת הפריחה ועד להפסקת הופעתם של נגעים חדשים (כשבוע ימים)".

הסיבוכים השכיחים הם זיהום משני של העור (או בדם) על-ידי חיידקים, דבר שמצריך טיפול אנטיביוטי. גם דלקת ראות, דלקת מוח ודלקת כבד או פרקים עלולות להתפתח במקרים חריגים.

תוכנית חיסונים

למרות הסיכון (הקטן) לסיבוכים, כדאי לחשוב רגע לפני ההחלטה לחסן את הילד. לליסה טרודלר, דוברת ארגון "חסון" - שירות מידע על חיסונים, יש עמדה מאוד ברורה בנושא. לדבריה, אבעבועות רוח היא לא מחלה קשה וקטלנית, אלא מחלת ילדות קלה שרצוי לעבור אותה בגיל צעיר. "לכל מחלה יש סיבוכים, וכך גם לאבעבועות רוח. אבל כאשר הילד חולה במחלה בגיל ילדות, המערכת החיסונית שלו רק מתחזקת. החסינות של הגוף באמצעות חיסון היא לא חזקה כמו חסינות טבעית של הגוף לאחר המחלה".

ההמלצה כיום היא לבצע שני חיסונים - בגיל שנה וחיסון נוסף בגיל שנה ושלושה חודשים. החיסונים כנגד אבעבועות רוח, שכרוכים היום בתשלום, אמורים להיות חלק מתוכנית חיסונים חדשה של משרד הבריאות שכוללת חיסון לאדמת, חצבת וחזרת בגיל שנה ובגיל 6. "התחסנות זו טובה קרוב לוודאי לפרק זמן בלתי מוגבל לילדים שכבר חוסנו בעבר ואין על כך רישום, ויקבלו חיסון נוסף בכיתה א", אומר ד"ר מירון. "חשוב לדעת, כי תופעות לוואי של החיסון כמו פריחה במשך 4-6 שבועות וקצת חום עלולות להופיע, אך זהו חיסון נסבל".

דווקא בארה"ב, שבה אין חוק בריאות ממלכתי, החיסון ממומן על-ידי משרד הבריאות. המודעות לסיכוני המחלה גבוהה ורובם המכריע של הילדים מחוסנים, מה שהוביל לירידה ניכרת בתחלואה ובשיעור התמותה מהמחלה. "חשוב ששיעור המחוסנים יהיה מעל 80%, כדי שיווצר אפקט עדר והחיסון ישפיע", אומר ד"ר מירון. "לדוגמא, בארץ חיסנו את כל הילדים עד גיל שנתיים נגד חצבת A ותוך שלוש שנים המחלה נעלמה". לדבריו, כ-5% מהמבוגרים בישראל לא חלו באבעבועות רוח, ועקב כך הם בקבוצת סיכון להידבק בה.

בהקשר זה, קיים חשש כי מבוגרים יסבלו מהרפס זוסטר (שלבקת חוגרת), הנגרם על ידי וירוס Varicella Zoster Virus, אותו וירוס שאחראי לאבעבועות רוח בילדים. "ביטוי המחלה הוא בצורת פריחת שלפוחית המופיעה כמו חגורה לאורך העצב, בדרך כלל בגב, אך לעתים גם בפנים או במפשעה, מסביר ד"ר מירון. "המחלה מופיעה בדרך כלל בקרב מבוגרים או מדוכאי חיסון". הבשורה למבוגרים היא שכבר בקרוב יהיה חיסון לגילאי 50 ומעלה נגד נגיף זה.

שאני אחסן?

לדברי ד"ר בר-יוחאי, "גם אנשים מדוכאי חיסון עלולים לחלות באבעבועות רוח בצורה קשה (עד כדי תמותה) ויש להגן עליהם בפני חשיפה". טרודלר מסכימה כי לעתים החיסון מתבקש, בעיקר בקרב משפחות שאחד מבניהן סובל מבעיה במערכת החיסונית. ואולם, הסכנה בחיסון, לדעתה, לא פחות מפחידה. "החיסון מורכב מחומר משמר - טמרסול שמבוסס על כספית ואלומיניום; שניהם חומרים רעילים ומסרטנים שפוגעים במערכת העצבים", היא אומרת. "לא ניתן לדעת במדויק את השפעת החומרים האלה על גופינו".

בסופו של דבר ההחלטה אם לחסן את הילדים או לסמוך על המערכת החיסונית הטבעית היא של ההורים בלבד. תפיסה אחת, הנתמכת על ידי טרודלר, גורסת כי כל התערבות במערכת החיסונית בהכרח משבשת אותה. לפי תפיסה אחרת, לה שותפים מרבית הרופאים, הכרחי לחסן את הילדים ובכך למנוע את המחלה. ד"ר מירון מסכים כי "לא ניתן לכפות על הורים לחסן את ילדיהם, מכיוון שעל-פי חוק זכויות הילד, ההורה אחראי לבריאותו ולחייו של ילדו". עם זאת, הוא מזהיר את "מרבית ההורים שלוקחים אחריות לא לחסן את הילדים נגד המחלה" מפני ההשלכות של החלטה זו על כלל האוכלוסייה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מחלות זיהומיות
פורום רפואת ילדים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום