אטופיק דרמטיטיס: טיפול תומך

(16)
לדרג

הפריחה המגרדת והעור היבש הופכים את חייהם של החולים לסיוט מתמשך. יש מגוון דרכים לטפל בתופעה, אך כדי למנוע התלקחויות יש לספק לעור לחות בלי הפסקה

מאת: מערכת zap doctors

אטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis) היא מחלת עור המתאפיינת בפריחה מגרדת, עור יבש והתעבות העור עקב הגרד (ליכניפיקציה). הפריחה מתחילה בדרך כלל בגיל הינקות, לאחר גיל שלושה חודשים, אך יכולה להופיע גם בגיל מבוגר יותר, ולרוב לפני גיל 30. דרמטיטיס אטופית (המכונה לעתים גם "אסטמה של העור") קשורה במחלות אטופיות אחרות, כגון אסטמה, תגובה אלרגית למזונות וקדחת השחת (Allergic Rhinitis).

השכיחות וההיארעות של אטופיק דרמטיטיס נמצאות בעלייה מתמדת, וההערכה היא כי בעולם המערבי סובלים ממנה כ-15%-10% מהילדים. לדברי ד"ר ורד מולכו-פסח, רופאת עור ילדים ממחלקת עור במרכז הרפואי הדסה, התפרחת מופיעה במיקומים שונים בגוף בגילאים שונים. "בגיל הינקות היא ממוקמת בעיקר בלחיים ובאזורים החיצוניים של הגפיים", היא אומרת, "ואילו בגיל הילדות היא מופיעה בעיקר בקפלי הברכיים והמרפקים. כאשר המחלה קשה, היא יכולה לערב את כל שטח עור הגוף".
אטופיק דרמטיטיס. להקפיד על מריחת קרם לחות (אילוסטרציה shutterstock) אטופיק דרמטיטיס. להקפיד על מריחת קרם לחות (אילוסטרציה shutterstock)

האם נלווים למחלה סימפטומים נוספים?

לחולים באטופיק דרמטיטיס יש נטייה מוגברת לפתח זיהומים עוריים שונים, בעיקר זיהומים על ידי חיידק הנקרא סטפילוקוקוס אראוס ועל ידי וירוס ההרפס סימפלקס. הבשורות הטובות הן שיש נטייה להטבה ספונטנית עם העלייה בגיל, ובחלק גדול מהילדים הסובלים מהמחלה יש שיפור ניכר ואף החלמה לקראת גיל 6-4.

מהם הגורמים לאטופיק דרמטיטיס?

להופעת המחלה תורמים הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים. ידועים גנים שונים ששינויים בהם מעלים את הסיכון לחלות במחלה. עם זאת, גם לסביבה השפעה מכרעת בהופעת המחלה וידוע שיש עלייה בשכיחות המחלה בהגירה מאזורים כפריים לאזורים עירוניים.

המנגנון העומד מאחורי המחלה אינו מובן לגמרי, אולם ישנן שתי תאוריות מובילות: הראשונה טוענת שיש פגם חיסוני ראשוני בחולים שגורם לריגוש יתר של נוגדנים מסוג IGE וכתוצאה מכך נגרם נזק לאפידרמיס, אותה שכבת עור עליונה שאמורה לתפקד כמחסום מפני העולם החיצוני. התאוריה השנייה מציעה פגם ראשוני דווקא במבנה האפידרמיס כמחסום, שכתוצאה ממנו נגרמת הטיה של מערכת החיסון המתבטאת בדלקת. תאי מערכת החיסון הפעילים ביותר באטופיק דרמטיטיס הם לימפוציטים מסוג Th2, והם מפרישים מגוון של חלבונים דלקתיים היוצרים את הדלקת העורית.

מהן דרכי הטיפול באטופיק דרמטיטיס?

הנדבך החשוב יותר בטיפול במחלה הוא שימוש בתכשירי לחות. זאת מכיוון שהאפידרמיס פגום ונגרם איבוד מוגבר של מים דרכו. המטרה בטיפול היא לנסות לתקן פגם זה באמצעות שימוש בתכשיר לחות שומני.

על תכשירי הלחות להיות כמה שיותר שומניים, כדי שימנעו את איבוד המים מהאפידרמיס וכך יתקנו את הפגם הבסיסי שקיים בו בחולים האטופים. לכן משחה או קרם עדיפים על תחליב שהוא מהול ומתנדף במהירות. בין התכשירים המומלצים אפשר למצוא את ליפיקאר, וזלין, אקווזום, דרמקול, אדרמה, ואטופילקייר. חשוב גם להקפיד על מריחה של כמות מספקת של תכשיר הלחות, כ-30 גרם ליום, כך שכדאי להחזיק בבית אריזות גדולות של תכשיר הלחות.

יש למרוח את התכשיר על עור הגוף לפחות פעמיים ביום, פעם אחת מומלץ לאחר רחצה קצרה באמבט עם מים פושרים, כאשר משאירים את העור מעט רטוב לפני המריחה. במקרה של התלקחות של התפרחת אין מנוס מטיפול בסטרואידים מקומיים. טיפול זה מוגבל לאזורים בהם יש תפרחת בלבד, בשונה מתכשיר הלחות, וצריך להתבצע פעמיים ביום.

עוצמת התכשיר תלויה בחומרת התפרחת ובמיקומה בעור הגוף, כך, לדוגמה, נעדיף תכשיר סטרואידלי חלש לפנים ולקפלי הגוף, היכן שהעור דק. לאחר שמושגת הטבה בתפרחת ניתן לנסות להפסיק את השימוש בתכשיר הסטרואידי ולהמשיך שימוש רק בתכשיר הלחות.
משחות סטרואידליות לפריחה בקפלי המרפק (אילוסטרציה shutterstock) משחות סטרואידליות לפריחה בקפלי המרפק (אילוסטרציה shutterstock)

האם ניתן להשיג ריפוי מוחלט מהמחלה?

דרמטיטיס אטופיק היא מחלה כרונית, ועל כן יש לתפרחת נטייה לחזור. אם היא חוזרת זמן קצר לאחר הפסקת השימוש בסטרואיד המקומי ניתן לאחר ההטבה לרדת בתדירות השימוש בו לפעמיים-שלוש בשבוע למספר שבועות, ואחר כך לנסות בהדרגה את הפסקתו. באופן זה, הסיכון להופעת תופעות לוואי מהסטרואידים, כהידקקות של העור והופעת סימני מתיחה, נמוך בהרבה לעומת שימוש יומיומי.

האם ניתן לטפל באטופיק דרמטיטיס ללא סטרואידים?

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תכשירים אימונמודולטורים כגון מעכבי קלצינוירין מקומיים, שתפקידם לדכא את התהליך הדלקתי הפעיל במחלה. תכשירים אלה יעילים פחות מהסטרואידים המקומיים בטיפול בתפרחת אקוטית, אבל במצבי התלקחות קלה יכולים להיות יעילים והם גם חשובים בטיפול מניעתי.

באילו דרכים נוספות ניתן להקל על החולים?

לדיכוי הגרד ניתן להוסיף תרופות דרך הפה מקבוצת האנטי היסטמינים. אם יש חשד לזיהום משני יש לטפל באנטיביוטיקה מקומית או דרך הפה בנוסף לטיפול שצוין. בחולים קשים דרוש לעתים אשפוז לטיפול בהרטבות, פוטותרפיה (מכונה המקרינה טווח מסוים של קרני השמש שיעיל לדיכוי תהליכי דלקת בעור), ובמצבים קיצוניים - כאשר כל אלה לא מועילים - ניתן לשקול טיפול דרך הפה בתרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו ציקלוספורין.
להקפיד על ביגוד קל העשוי מ-100% כותנה (אילוסטרציה shutterstock) להקפיד על ביגוד קל העשוי מ-100% כותנה (אילוסטרציה shutterstock)

לסיום, טיפים לטיפול והקלה על תסמיני אטופיק דרמטיטיס:

1. חשוב להקפיד על לבוש מבד נוח, עדיף 100% כותנה, להימנע מצמר שיכול לגרות את העור.

2. לשמור על טמפרטורה יחסית נמוכה בבית ולהימנע עד כמה שניתן מהזעה.

3. מומלץ לעשות אמבטיה קצרה במים פושרים ולהשתמש בשמן לרחצה. חשוב מאוד לא להשתמש בסבון אלא אם מדובר בסבון מיוחד עם תוספת לחות.

4. לחולים הסובלים מזיהומים עוריים חוזרים, אשר מקורם בחיידק הסטפילוקוקוס אאוראוס, מומלץ לטבול באמבט מלא במים עם כרבע עד פקק אקונומיקה, לכעשר דקות, פעמיים בשבוע.

לסיכום, יש חשיבות רבה לטיפול יומיומי בתכשירי לחות איכותיים להזנת העור למען הקלה, טיפול ומניעה של אטופיק דרמטיטיס. עבור חלק גדול מהחולים ניתן בדרך זו להשיג הפוגות ארוכות מהמחלה.

בואו לדבר על זה בפורום אטופיק דרמטיטיס - אסתמה של העור.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום