גל הטרור: להתמודד עם חרדת ילדים

(0)
לדרג

גל הטרור מייצר סיקור תקשורתי מסביב לשעון, וחושף את הילדים למציאות ביטחונית קשה. מתי משוחחים עמם על המצב? וכיצד מורידים את מפלס הפחד שלהם?

מאת: ד"ר יונתן קושניר

החשיפה התקשורתית הנרחבת אינה מאפשרת להסתיר את המצב הביטחוני מפני הילדים, הם חשופים לכך בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ואפילו בשיחות החולין המתנהלות בינכם ובין חבריכם וכדומה. השאלה היא כיצד למנן את החשיפה וכיצד להשיב על שאלותיהם, מבלי ליצור חששות וחרדות?

מהי בכלל חרדה?

חרדה היא תגובה נורמלית למצבים מאיימים, אך לעיתים היא מוגזמת ומתרחשת גם כשאין איום אמיתי. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות מחשבה בלבד. יש מצבי חרדה שתוקפים בפתאומיות וללא כל התראה או סימנים מוקדמים, ויש מצבי חרדה שנוצרים בהדרגה עד לכדי יצירת מועקה ופגיעה בתפקוד.

לעיתים ישנו 'טריגר' להופעת הפרעות חרדה, ולעיתים לא ניתן לאתר סיבה משמעותית אחת להופעת החרדה, אלא על מכלול סיבות, כדוגמת משתני אישיות, מצב בטחוני, תורשה ועוד. את ביטויי החרדה הקשים, ניתן לזהות גם פיזיולוגית בעצבנות, מתח, הזעה, כאבי בטן, שלשולים, דפיקות לב מהירות, בחילה ועוד.

אז האם נכון לשבת ולצפות עם ילדים בחדשות?

כמובן שהכל תלוי בגיל הילדים, ברמת התעניינות שלהם ושיתוף הפעולה שלהם. אם הילדים מתעניינים ורוצים לשמוע על ההתרחשויות הביטחוניות, חשוב להקפיד שלא יחשפו לתמונות קשות או לסיקור נרחב מידי. כלומר, אין צורך לצפות בכל שעה בעדכונים ובשחזורים של התקשורת.

מה לעשות כאשר הם שואלים שאלות?

ילדים שמתעניינים ושואלים שאלות רלוונטיות למצב, חשוב לספק להם תשובות, שוב בהתאם לגיל ולרמת המוכנות וההבנה שלהם. על התשובות להיות פשוטות, קצרות וברורות (לא 'הכל בסדר'). ספקו מידע בהתאם למידת ההתעניינות, היכולות השכליות והרגשיות שלו.

מהם הסימנים שמעידים על חרדה או פחד שמחייבים התייחסות?

ראשית נציין כי פחד/חשש הם נורמליים במצב זה אבל צריך לבחון אם הוא סביר או מוגזם והדרך לבדוק זאת היא לשאול האם זה פוגע בתפקוד הילד? פחד מוגזם יכול להוביל לסיוטים, היצמדות להורים, חזרה למיטת ההורים, עצבנות יתר, התפרצויות זעם ועוד המון סימנים שמעידים על מצב לא סביר.

מה עושים כשילדים מפחדים?

הנטייה הראשונה והטבעית של ההורים היא לנסות לגונן, לרחם על הילדים ולעטוף אותם וזה מובן בהחלט אך הבעייתיות היא בתגובה שמשמרת את הקושי. כלומר, במצבים אלו במקום "לוותר" ולהכניס את הילד כל לילה למיטת ההורים צריך להתעקש על שמירה על השגרה ושינה במיטה שלו. אפשר לשבת לידו, להשאיר נורה או ללטף אותו ולהרגיע אותו אך לא לקחת אותו למיטה שלנו. במקביל יש לתת לגיטימציה לקושי, להכיל ולתת לילד להבין שאנחנו אתו ומבינים אותו אך לדחוף אותו לתפקוד נורמלי. הרעיון הוא להתעקש לשמור על השגרה.

כיצד ניתן לעודד ולהסיח את דעת הילד מהמצב?

אפשר ואפילו מומלץ לתת לילד משימות ותפקידים כמו אחריות על אחיו הקטנים, תפקיד מסוים בבית, אפילו קטן. זה מאוד עוזר להתמודדות עם חרדות. כמובן שאין תחליף לחיבוק והפגנת דאגה ואהבה. הבהירו לו שאתם שם בשבילו ושהוא יכול לפנות אליכם ולפרוק רגשות.

מה חשוב לומר לילדים?

אל תגידו להם 'הכל בסדר גמור ואין שום סכנה' כיוון שזה לא נכון, הם חשים שמשהו לא כשורה. עם זאת הקנו להם תחושה של שליטה במצב, ביטחון באפשרות שיהיה טוב ושהגורמים המתאימים במדינה מטפלים בנו ושומרים עלינו. הכי חשוב לא לשדר בהלה יתרה. בכל מקרה, כדאי להבהיר לילד שרגשות של פחד או חשש הם לגיטימיים, אפשר להוסיף ולומר שגם אתם מפחדים ושזה טבעי לפחד.

ומה עם ההורים?

ההורים הם רק בני אדם וברור שגם הם מושפעים מהמצב וקצת יותר פוחדים או עצבניים בעקבותיו ולכן חשוב מאוד לווסת את הפחדים ולזכור שהילדים מאוד מושפעים מהתנהגות ההורים והאימפקט של התנהגות ההורים מתבטאת, במידה רבה, בתגובת ילדיהם.

איך נדע מה ילדינו חשים?

ישנם ילדים שקשה להם לבטא את חששותיהם במילים הן בשל אופיים והן בשל מוגבלות אוריינית, במקרה זה דרך הביטוי הטובה ביותר של הילדים היא ציור. כמובן שזוהי תרפיה טובה ודרך אידיאלית לדובב כל ילד לשוחח על הרגשות שלו. בקשו מהילד לצייר את תחושותיו וכך תוכלו לשוחח על הדברים ולתת במה לתחושותיהם. את השיחה יש לערוך במילים פשוטות וברורות, בהתאם לגיל הילד. בכלל כל דרך יצירתית בה יוכלו הילדים לבטא את הפחדים שלהם מבורכת. זה יכול להיות כתיבת סיפור, או אפילו יומן או מכתב.

כיצד נסייע למתבגרים?

לא רק ילדינו הקטנים חשופים לפחדים וחששות אלא גם המתבגרים שלנו ולכן חשוב לבדוק גם מולם, כיצד הם רואים את המצב? האם זה בגדר הנורמלי ובמסגרת פרופורציונלית, או שמא זה מעורר אצלם פחדים שגורמים להם להימנע מפעילות מסוימת או כעס שנובע מחשש עמוק יותר. גם אצל בני הנוער חשוב לשמור על שיגרה סבירה ופעילות. כל עוד הם נמצאים בפעילות ולא נמנעים ממנה ואינם עסוקים כל העת בחרדות, אזי המצב סביר.

תרגילי נשימה פשוטים יועילו אף הם במקרים של לחץ; כדאי לעודד פעילות גופנית כדי להשתחרר מהמתחים, ואפילו לשים מוסיקה רועשת ולרקוד. אם נראה לכם כי הילד נמצא במצוקה ואינכם יודעים כיצד לסייע לו, פנו לעזרה מקצועית באחד מקווי החירום המתאימים לכך.

ד"ר יונתן קושניר הוא פסיכולוג קליני

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות חרדה במבוגרים, נוער וילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום