אל תהיו עיוורים לסכנה: גלאוקומה

(4)
לדרג

גלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה": אין לה תסמינים - עד לשלבים מתקדמים, כאשר הנזק לראייה כבר בלתי הפיך. ברוב המקרים, בדיקה תקופתית תמנע הידרדרות

רופא עיניים ,מומחה למחלות עיניים

פעולת הראייה מתחילה בקליטה של גירויים חיצוניים על ידי העין, אך תהליך הראייה המלא מותנה בכך שהנתונים הנקלטים בעין "מתורגמים" לאותות חשמליים, הנשלחים אל המוח - לצורך פענוח ופרשנות. בין העין לבין המוח, מקשר עצב הראייה - והוא האיבר המשמש להעברת הנתונים האלה, בין העין למוח - ובחזרה.

מהי גלאוקומה?

גלאוקומה היא מחלה כרונית, המתבטאת בדרך כלל בעלייה בלחץ התוך עיני; ובעקבות זאת, בפגיעה בעצב הראייה ובתפקודו. בסופו של דבר, פגיעה בתפקוד עצב הראייה - משמעה פגיעה בראייה. ללא אבחון וטיפול מוקדמים, הפגיעה בעצב הראייה עלולה להיות בלתי הפיכה - ואף להוביל לעיוורון. זאת, משום שבניגוד לעיוורון הנוצר בשל קטרקט - לא ניתן לטפל בעצב הראייה, מרגע שנפגע ולא ניתן להחליף את עצב הראייה.

למעלה: עצב בריא, למטה: עצב פגוע כתוצאה מלחץ תוך עיני. צילום: שאטרסטוק
למעלה: עצב בריא, למטה: עצב פגוע כתוצאה מלחץ תוך עיני. צילום: שאטרסטוק

מהי הסיבה לעליית הלחץ התוך עיני? כיצד הדבר משפיע על עצב הראייה?

בתוך העין ישנה מערכת פנימית של תאים, שתפקידם לייצר נוזל המזין את רקמות העין. תפקיד מערכת התאים הזו - לוודא כי שיווי המשקל בין כמות הנוזל שנכנסת לעין וכמות הנוזל שיוצאת ממנה - נותר מאוזן. כך, הגוף דואג כי הרקמות לא יהיו יבשות (מצד אחד) ושלא תיווצר בהן בצקת (מצד שני).
גלאוקומה היא מחלה הנוצרת עקב בעיה כלשהי בניקוז הנוזלים אל העין ומתוך העין, בהצטברות הנוזלים וביצירת הלחץ התוך עיני, המשפיע על עצב הראייה.

מהי השכיחות של מחלת הגלאוקומה?

גלאוקומה היא מחלה אופיינית לגיל השלישי. המחלה מתחילה להופיע מגיל 40 ואילך, ביחד עם תהליכי הניוון הטבעיים של הגוף; ומגיעה לאחוזים הגבוהים ביותר שלה, ככל שהגיל עולה. על פי הערכותכ-3%-5% מכלל בני 70 ו-80 יסבלו מהמחלה.

מדובר אמנם באחת ממחלות הגיל השלישי הנפוצות ביותר בעולם המערבי, אך ישנן קבוצות אתניות נוספות בעולם להן יש נטיה גנטית גבוהה במיוחד לגלאוקומה, כגון אוכלוסיות ממוצא אפריקאי או ממוצא סיני.

השכיחות המדויקת של גלאוקומה אינה ידועה, משום שלמעלה מ 50% מהחולים אינם מודעים למחלה עד שלב מאוחר מאד. על פי הערכה, בשנת 2000 היו כשבעים מיליון חולים בעולם, מתוכם כ-10% עיוורים לפחות בעין אחת.

האם קיימים מספר סוגים של גלאוקומה?

ישנם שני סוגים של גלאוקומה:

הסוג הראשון: גלאוקומה פתוחת זווית כרונית Primary Open Angle Glaucoma - גלאוקומה מסוג זה מתפתחת באופן שקט וללא תסמינים כלשהם; רוב המקרים בעולם המערבי שייכים לקבוצה זו.

בקבוצת הגלאוקומה עם זווית פתוחה ישנן שתי תת קבוצות שחשוב להזכיר:

גלאוקומה שבה הלחץ התוך עיני תקין, Normal Tension Glaucoma. במחלה זו קיימת כנראה בעיה באספקת דם לעצב הראייה וזה תורם לפגיעה בו. בשל הלחץ הנמוך יש נטייה לאבחון מאוחר או חסר.

גלאוקומה על רקע תסמונת פסוידואקספוליאציה pseudoexfoliative glaucoma. זוהי מחלה המאופיינת בלחצים גבוהים, נזק קשה לעצב הראיה ותגובה מופחתת לטיפול תרופתי. מחלה זו שכיחה במיוחד ביוצאי ברה"מ לשעבר וכן באנשים מעל גיל שישים.

הסוג השני: גלאוקומה עם זווית צרה או סגורה Angle Closure Glaucoma. סוג זה עשוי להתפתח בצורה אקוטית או כרונית.

בצורה האקוטית יש הופעה פתאומית של כאב עז בעין מלווה בכאבי ראש, טשטוש בראיה, בחילות והקאות ולחץ תוך עיני גבוה מאד.

הצורה הכרונית מתאפיינת בהתקפים קלים וחולפים של תחושת לחץ או מועקה על גלגל העין. אך לעתים אין כל סימנים מקדימים והמחלה מתגלה בשלב מאוחר עם לחץ תוך עיני גבוה ונזק ניכר לעצב הראיה ולשדה הראיה.

מהם הגורמים לגלאוקומה?

בראש ובראשונה, הופעת גלאוקומה קשורה בנטייה גנטית. לכן, כל מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחולה בגלאוקומה - נמצא בסיכון גבוה יותר; ומומלץ שייבדק באופן שגרתי בתכיפות רבה יותר, החל מגיל 40.

גורמים אחרים, העלולים לגרום גם הם נזק למערכת ניקוז הנוזלים בעין, הינם טיפול תרופתי בסטרואידים בדלקות שונות; קוצר ראייה; טראומות חבלתיות לעין אפילו בילדות; וכן מבנה עין מסוים, שניתן לגלותו רק בבדיקה, העשוי אף הוא לגרום לבעיה כמו זווית צרה או סינדרום פסוידואקספוליאציה.

בכל המקרים, הגורמים השונים פוגעים ביכולת העין לשמור על האיזון בניקוז הנוזלים המצויים בה; ועקב כך, מוגבר הלחץ התוך עיני, תוך פגיעה בעצב הראייה.

מהם התסמינים של גלאוקומה?

מאחר שלגלאוקומה במצבה הראשוני (ואף בשלבים מתקדמים יחסית) אין סימפטומים, הממצא הקליני החשוב ביותר הוא איתור העלייה בלחץ התוך עיני. זהו גורם הסיכון מספר אחת - וניתן לאתר אותו אך ורק בבדיקה אצל רופא.

ללא אבחון יזום על ידי הרופא או המטופל, המחלה תתגלה רק בשלבים המתקדמים, שבהם נוצרה כבר פגיעה בלתי הפיכה בעצב הראייה לעתים עד כדי עיוורון.

זו גם הסיבה בעטיה מומלץ לבצע בדיקות שגרתיות לגילוי המחלה החל מגיל 40. מי שיש במשפחתם נטייה גנטית או עשו שימוש בתרופות סטרואידיות לטיפול בדלקות, מומלץ שיבצעו בדיקות בתדירות גבוהה יותר - ויפנו מראש לרופא עיניים המתמחה בגלאוקומה. מעל גיל 60, מומלץ בכל מקרה לבצע את הבדיקה אחת לשנה.

האבחון נעשה בבדיקה אצל רופא עיניים. צילום: שאטרסטוק
האבחון נעשה בבדיקה אצל רופא עיניים. צילום: שאטרסטוק

כיצד מטפלים בגלאוקומה?

מטרת הבדיקה היא לאתר את היווצרות הלחץ התוך עיני; ומרגע שאותר - לעקוב אחריו ולוודא את יעילות הטיפול התרופתי. מאחר שגלאוקומה היא מחלה כרונית (שאינה ניתנת לרפוי), הטיפול הוא בסימפטום העיקרי שלה - הלחץ התוך עיני - על ידי הורדתו; ויצירת איזון, בניקוז הנוזלים בעין באופן קבוע, לאורך כל חיי המטופל.

בשלב הראשון, הטיפול להורדת הלחץ התוך עיני ואיזון בעיית ניקוז הנוזלים, נעשה באמצעות טיפות עיניים. ישנם מספר סוגי טיפות - והבחירה נעשית על ידי הרופא המטפל, הן בהתאם למצב הלחץ התוך עיני; והן בהתאם לתגובה של המטופל לסוגי הטיפות השונים, עד שנמצא הסוג המתאים, עם תופעות לוואי מועטות.

כאשר הטיפול בטיפות איננו מועיל (או מפסיק להועיל), השלב הבא הוא טיפול בלייזר; ובשלב האחרון - טיפול ניתוחי. מטרת הטיפול בלייזר והטיפול הניתוחי - להביא להפחתת הלחץ התוך עיני ולטפל בבעיית ניקוז הנוזלים. בשל הסיכונים הטמונים בניתוחים, תמיד תהיה עדיפות לקו טיפולי ראשון - באמצעות טיפות עיניים.

האם ניתן למנוע הופעת גלאוקומה?

לא ניתן למנוע הופעת גלאוקומה, אך ניתן בהחלט לעכב או למנוע את הפגיעה בעצב הראייה, באמצעות אבחון מוקדם של המחלה. האבחון נעשה בבדיקה אצל רופא עיניים (ולא בדיקה אצל אופטומטריסט!) - הכוללת גם בדיקת קטרקט, בדיקת ניוון מרכז רשתית ובעיות א-סימפטומטיות אחרות.

לסיכום: גלאוקומה היא מחלה נפוצה ושכיחה, העלולה לגרום לעיוורון, משום שעד לשלביה המתקדמים והבלתי הפיכים - היא חסרת תסמינים ואינה מורגשת. מעקב קבוע אצל רופא העיניים, מגיל 40 ואילך - יאפשר אבחון מוקדם של המחלה ומניעת נזק בלתי הפיך לעצב הראייה.

ד"ר תמר פדות-קלויזמן היא אחראית שירות גלאוקומה, בבית החולים "בני ציון" בחיפה; ומנתחת עיניים בכירה, ב"שירותי בריאות כללית" בחיפה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה