מחלות עיניים בילדים ותינוקות

(1)
לדרג

תינוקות וילדים עלולים לסבול ממגוון בעיות בראייה: פזילה, עין עצלה, עיוורון צבעים ועוד. איך תאבחנו קטרקט או גלאוקומה בילדים? ואיך לבקנות משפיעה? מדריך מקיף

מאת: ד"ר קלאודיה יהלום

תחום מחלות העיניים ובעיות הראייה אצל ילדים כולל מחלות מולדות ולקויות ראייה, אשר במקרים רבים מתפתחות כתוצאה מבעיית העיניים המולדת. כדי למנוע פגיעה אפשרית בראייה, חשוב לאתר בהקדם את הבעיה - ואם ניתן, לטפל בה בהקדם. אשר על כן, מומלץ שכל תינוק ייבדק ע"י רופא עיניים לילדים, לכל המאוחר עד גיל שנה. זאת מכיוון שהעיניים מתפתחות עד גיל שנה - והיעדר טיפול יגרום לנזק לראייה.

מהם הסימנים אשר דורשים בדיקת עיניים אצל פעוטות וילדים?

הילד מכווץ את עיניו בניסיון למקד את הראייה.
לילד יש ריצוד בעיניים (תנודה בלתי רצונית).
הילד מטה את ראשו.
הילד סוגר עין אחת.
הילד משפשף רבות את עיניו או ממצמץ.
הילד מקרב חפצים באופן קיצוני לעיניו, בניסיון לראות אותם.
הילד אינו ממקד מבט בפרצופים.
הילד נתקל בחפצים ונופל.
הילד מתקרב מאוד לטלוויזיה.
הילד לא רואה טוב מהלוח בכיתה.

מהן מחלות העיניים השכיחות בקרב פעוטות וילדים?

קטרקט (ירוד) אצל ילדים - ירוד (קטרקט) מתבטא בעכירות עדשת העין. עדשת העין הנמצאת מאחורי הקשתית (מאחורי האישון) הינה שקופה. כאשר העדשה עכורה, היא מונעת מקרני האור להתרכז על הרשתית - וגורמת לטשטוש ראייה. מצב חמור מתרחש כאשר העדשה עכורה בתקופת הילדות המוקדמת. עכירות זו עלולה לגרום להפרעה קשה בהתפתחות הראייה ולליקוי ראייה לצמיתות.

הסימנים של ירוד אצל תינוקות וילדים כוללים: סנוור, טשטוש ראייה, פזילה (עיניים לא ישרות: עין אחת פונה לאף או בורחת החוצה), ניסטגמוס (ריצוד מהיר של העיניים), הפרעה במיקוד וביכולת העקיבה, ורפלקס לבן מאזור האישון.

ירוד אצל תינוקות יכול להיות מולד. הוא עלול להיגרם מזיהום תוך-רחמי, הפרעה מטבולית או להיות תורשתי. במקרים רבים, לא ידועה הסיבה להופעת הירוד.

ירוד יכול גם להתפתח בשנות הילדות. הסיבות השכיחות כוללות: פציעה בעין, ירוד משני לתרופות או למחלות אחרות, או הופעה מאוחרת של קטרקט תורשתי.

הטיפול בילד עם ירוד הוא טיפול ארוך ונמשך שנים. הוא מתחיל בניתוח ומסתיים רק כאשר התפתחות הראייה הושלמה.

ניסטגמוס - תנודה בלתי רצונית של העיניים.

סינדרום הניסטגמוס בינקות (infantile nystagmus syndrome: INS), שהיה מוכר בעבר בשם "ניסטגמוס מולד" הוא הפרעה במערכת עין-ראייה-מח. ההופעה הראשונה היא בינקות - והביטוי הוא בתנועות עיניים קצובות ולא רצוניות.

ניסטגמוס מולד מופיע כהפרעה מבודדת, כחלק ממחלת עיניים אחרת או מחלה עצבית. במטופלים עם INS, התנועות מתמידות כל החיים. במטופלים רבים, המשרעת (amplitude) של הניסטגמוס קטנה במבט מסוים - לימין, לשמאל, למעלה או למטה. מכנים זאת 'נקודת האפס' (null point). מטופלים עם 'נקודת אפס' מאמצים לעיתים מנח ראש קבוע, בו הניסטגמוס הוא הקטן ביותר והראייה היא הטובה ביותר.

~~איזה טיפולים עומדים לרשותנו להתמודדות עם ניסטגמוס?~ מטרת הטיפולים ב-INS היא להפחית את עוצמת תנועות העיניים - ועל ידי כך לשפר את הראייה. נכון להיום, יעילות הטיפול התרופתי בהפחתת תנועות העיניים הלא תקינות מוגבלת ומתאימה רק לחולים מסוימים בלבד. ניתוחים של שרירי העיניים מבוצעים באופן תדיר במטופלים הסובלים גם מפזילה או ממנח ראש. נסיון של למעלה מ-20 שנה מצביע על כך שבמטופלים אלה, ישנה גם הפחתה במשרעת הניסטגמוס ובעצמתו בעקבות הניתוח, כמו גם שיפור בתפקוד הראיתי.
על מנת להשיג תוצאה ניתוחית טובה, צריך לבחור את הגישה הניתוחית לסוג הניסטגמוס, בכל מטופל ומטופל.

מה בנוגע לפזילה?

פזילה היא בעיה עינית שכיחה אצל ילדים. בחודשי החיים הראשונים של התינוק, מתפתחת הראייה הדו-עינית. בזכות התיאום הזה, יש לנו ראיית עומק מדויקת. לעיתים, כאשר עין אחת צופה קדימה, העין השנייה פונה פנימה או החוצה ונוצרת פזילה (עין אחת לא ישרה).

כל פזילה, מעבר לגיל חודשיים-שלושה, מחייבת בדיקה יסודית באופן מידי, על ידי רופא עיניים ילדים. גם כיום, ישנם רופאים שטוענים: "הילד עוד צעיר -והפזילה תעבור מעצמה". חשוב שנדע כי טענה זו לא נכונה! ההיפך הוא הנכון: הפזילה עלולה להיות משנית לבעיות עיניות קשות וגם לגרום לעין עצלה וכן לפגיעה בהתפתחות הראייה. לכן חשוב לטפל בתינוק ללא דיחוי!

פזילה נפוצה בקרב כ-2% מהתינוקות עד גיל 3, ואצל כ-3%-4% בילדים לאחר גיל 3. אצל מבוגרים, הופעת פזילה פתאומית (שעלולה להיות מלווה בראייה כפולה) עלולה להצביע על בעיות נוירולוגיות, שמחייבות בירור רפואי דחוף. חשוב שנדע כי פזילה אצל ילד מחייבת בדיקה וטיפול. חוסר טיפול עלול לגרום להתפתחות עין עצלה, הפרעה בראייה הדו-עינית, הפרעות למידה ועוד.

הטיפול בפזילה כולל משקפיים - ובחלק גדול מן המקרים יש צורך בניתוח הכולל הזזת שרירי העיניים.

מהי עין עצלה? כיצד מטפלים בה?

"עין עצלה" היא עין בריאה לחלוטין מבחינה אנטומית, אך בעיית הראייה נובעת מקשר לקוי בין העין למוח. עין עצלה מתפתחת אצל תינוקות בדרך כלל בשל פזילה או הבדל גדול במספר בין שתי העיניים, מצב הגורם למוח לבחור רק את התמונה הברורה ולהתעלם מהתמונה הפחות ברורה שמגיעה מהעין החלשה יותר. סיבה שכיחה פחות הינה הפרעה לתמונה הנוצרת בעין אצל התינוק, כגון במצבים של עפעף נפול (פטוזיס) או קטרקט מולד.

ניתן לטפל בבעיית "עין עצלה" עד גיל 8-10 לכל המאוחר, כל עוד ניתן להשפיע על מערכת הראייה. הטיפול ב"עין עצלה" נועד לחזק אותה באמצעות חסימת שדה הראייה של העין החזקה.

הטיפול המסורתי מבוצע באמצעות חבישת רטייה על העין החזקה, אולם חוסר הנוחות, הגירוי לעור וכן תגובת הסביבה, גורמים לכך שההיענות לטיפול היא נמוכה. בעיה שנייה היא פגיעה בהתפתחות התקנית של הראייה הדו-עינית, מאחר שבמשך תקופה ארוכה, העין הטובה נחסמת למספר שעות ביום. טיפול נוסף מבוסס על הזלפת טיפות אטרופין לעין החזקה, על מנת ליצור טשטוש -ולאלץ את העין העצלה לתפקד, אולם הטשטוש גורם לסבל ולאי נוחות לילד.

טיפול חדשני לבעיה זו הוא משקפיים אלקטרוניים "אמבליז". למשקפיים עדשות מיוחדות (LCD), קלות במיוחד. באמצעות מנגנון אלקטרוני, עדשת המשקפיים של העין הטובה הופכת לכהה מדי חצי דקה, זאת על מנת לאלץ את המוח להשתמש בעין העצלה ולחזק אותה. למשקפיים אלה ניתן להוסיף גם תיקון של המספר האופטי, במידה ויש בכך צורך. במקרה זה, מוסיפים למשקפיים עדשות אופטיות והן משמשות כמשקפי ראייה רגילים.

יתרון נוסף נעוץ בעובדה שהמשקפיים האלקטרוניים חוסמים לסירוגין את העין לזמנים קצרים, כך שהחסימה לא מפריעה לילד. המשקפיים מעוצבים כמו משקפי ראייה רגילים - ולכן הילד לא נראה חריג.

מהי גלאוקומה מולדת? כיצד מטפלים בה?

מדובר במחלה המלווה ברוב המקרים בלחץ תוך-עיני מוגבר, כתוצאה מהצטברות נוזלי העין. מחלה זו בתינוקות דורשת ניתוח שיאפשר ניקוז תקין של הנוזלים בעין, על מנת שלא לגרום לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה.

מהי חסימת דרכי דמעות מולדת?

באופן נורמלי, בזמן הלידה או אחריה, נפתח החלק הסופי של תעלת הדמעות, דבר המאפשר את מעבר הדמעות התקין וניקוזן אל האף.

מדובר בבעיה שכיחה אצל כ-10%-20% מהיילודים - והיא נובעת מחסימה בממברנה ע"ש הסנר, במוצא תעלת הדמע לאף. הסימפטומים כוללים דמעת מרובה, המלווה בהפרשות בעיקר בצד האפי - ולעיתים אודם ודלקת בעפעפיים.
ברוב המקרים, הטיפול המספק כולל עיסוי לשק הדמעות שנועד לגרום ללחץ על שק הדמעות ולפתיחה של איזור החסימה. לעיתים יש צורך בשימוש בטיפות אנטיביוטיות.
בכ-90% מהמקרים, הבעיה נפתרת עד גיל שנה. מקרים עקשניים מצריכים פתיחה כירורגית של דרכי הדמעות, עם שטיפת דרכי הדמעות. הליך זה מבוצע תחת טשטוש.

מהי צניחת עפעף?

צניחת עפעף מולדת (פטוזיס מולד) נגרמת לרוב כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של השריר האחראי על הרמת העפעף, הנקרא שריר הלבטור (Levator). תופעה זו יכולה לקרות בעין אחת בלבד, או בשתיהן. בד"כ צניחת עפעף מולדת בילדים היא בעיה רפואית היכולה להשפיע על התפתחות הראייה. הטיפול הינו ניתוח עפעפיים שמטרתו הרמת העפעף הצנוח, כדי למנוע התפתחות "עין עצלה".

מהי רטינופתיה של פגות ( ROP)?

חוסר התפתחות של כלי הדם ברשתית, עקב לידת פג במשקל נמוך. בחלק מהמקרים, כלי הדם יתפתחו ולא תהיה פגיעה באיכות הראייה. לעיתים יש צורך בצריבה של כלי הדם בלייזר, או בטיפול באווסטין, כדי להפחית מצב של חוסר אספקת דם וחמצן לרשתית. אם נגרמת היפרדות רשתית בעקבות המחלה, נדרש ניתוח רשתית.

מהי לבקנות (אלביניזם)? כיצד היא משפיעה על הראייה?

לבקנות (albinism) היא קבוצת תסמונות, ברובן אוטוזומליות רצסיביות, בהן קיים חסר חלקי או מלא של הצבען (פיגמנט) מלנין בעור, בשיער ובעיניים (לבקנות עורית-עינית, OCA Oculocutaneous Albinism,) או בעיניים בלבד (לבקנות עינית, OA ,Ocular Albinism).

שכיחות הלבקנות באוכלוסיות הישראליות מוערכת בכ-1:10,000. המופע החמור ביותר של לבקנות הוא הליקוי בראייה, שגם עם תיקון ראייה מיטבי יכול להיות בתחום של "ראייה ירודה". אופן ההורשה של לבקנות עורית-עינית הוא אוטוזומלי רצסיבי (דרושים שני עותקים פגומים של הגן), בעוד לבקנות עינית בלבד נגרמת על ידי גן בתאחיזה לכרומוזום X או באופן אוטוזומלי רצסיבי.

היעדר הפיגמנט מלנין בעור ובשיער מעלה את הסיכון לכוויות כתוצאה מחשיפה לשמש, אולם הלקות המשמעותית, הפוגעת באיכות חיי הלבקנים, היא הלקות בראייה. מאפייני הפגיעה בראייה כוללים: חוסר פיגמנט בקשתית וברשתית, פוטופוביה (סינוור משמעותי באור חזק), ניסטגמוס (ריצוד), פזילה, ירידה בחדות הראייה, צורך במשקפיים מגיל צעיר (בעיות תשבורת (refractive errors) משמעותיות, בעיקר אסטיגמציה), חוסר התפתחות מרכז הראייה והצלבה לא נכונה של עצב הראייה למרכז הראייה במוח (visual cortex).

מהם סוגי הלבקנות הקיימים?

לבקנות מסוג 1 (OCA1): הסוג השכיח ביותר של לבקנות בעולם, הנובע ממוטציות באנזים טירוזינאז החיוני ליצירת הפיגמנט מלנין. סוג זה של לבקנות נחלק לשני תתי-סוגים. המופע של תת הסוג OCA1A הוא החמור ביותר וכולל העדר מוחלט של הפיגמנט מלנין בעור, בשיער ובעיניים.

לבקנות מסוג 2 (OCA2): סוג פחות חמור של לבקנות. בסוג זה של לבקנות, פיגמנטציה יכולה להתפתח עד גיל 10. לבקנות מסוג 2 נגרמת ע"י מוטציות בגן P - גן גדול מאוד, הכולל מוטציות ידועות הגורמות ללבקנות.

לבקנות מסוג 3 (OCA3): נקראת גם לבקנות חומה, מופיעה בד"כ באוכלוסיות אפריקאיות או אפרו-אמריקאיות. הלבקנות נגרמת ע"י מוטציות בגן TYRP1. עד כה לא נמצא סוג זה של לבקנות באוכלוסייה בישראל.

לבקנות מסוג 4 (OCA4): נראה מבחינה קלינית כמו לבקנות מסוג 2 ונגרם ע"י מוטציות בגן SLC45A2 (MATP). מקרים בודדים של לבקנים מסוג 4 זוהו באוכלוסיות הישראליות.

לבקנות עינית נגרמת ע"י הגנים הגורמים ללבקנות עורית-עינית (OCA1-4), וכן OA1 נגרם ע"י מוטציות בגן GPR143 הממופה לכרומוזום X (המחלה מורשת מאמהות בריאות הנושאות את המוטציה לבנים בלבד). הלקות בראייה יכולה להיות קלה מאד עד חמורה.

יש לציין כי ייעוץ גנטי מתבצע לאחר השלמת האבחון של הילד הלבקן.

מהו הטיפול בלבקנים?

הטיפול מבוסס בעיקר על שיקום הראייה ומתחיל באבחנה מוקדמת, קרוב ככל הניתן ללידה. השיקום כולל: מתן משקפיים לפי הצורך בגיל צעיר, טיפול ניתוחי אפשרי להפחתת הריצוד ולתיקון הפזילה - ועדשות מגע צבעוניות, המפחיתות את הסינוור. התחלת הטיפול בגיל צעיר מאפשרת שיקום וראייה מיטביים. מגיל 4-5 שנים, ניתן להתאים עזרי ראייה להגדלת התמונה, הכוללים מגדלות לקרוב, משקפיים טלסקופיות למרחק, תוכנות הגדלה למחשב ועזרים נוספים.

מהו עיוורון צבעים?

ברוב המקרים, מה שנהוג לכנות "עיוורון צבעים", זו הפרעה מולדת בראיית צבעים, העלולה לבוא לידי ביטוי בראיית צבעים דהויים בדרגת חומרה משתנה.

אבחון הפרעה בראיית צבעים מבוצע באמצעות לוחות צבעים.
לא ניתן לשפר הפרעה בראיית צבעים. ייתכן צורך בבירור נוסף לשלול בעיות ברשתית.

מהי דלקת הלחמית?

דלקת בלחמית העין, שהיא הקרום המצפה את לובן העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים, נגרמת בדרך כלל על ידי וירוס - ויכולה להיגרם גם על ידי חיידק. אופיינית מאד בקרב פעוטות אשר נדבקים באופן ויראלי בגן. הטיפול באמצעות טיפות עיניים שונות.

מהי דלקת לחמית אביבית?

דלקת עיניים אלרגית השכיחה בעונת האביב וגורמת לגרד, אדמומיות ודמעת.

כאשר המחלה מתבטאת בגרד ואודם קלים בלבד, ניתן בשלב ראשון להשתמש בטיפות עיניים למניעת יובש וגירוי (דמעות מלאכותיות).כמו כן, קומפרסים קרים עוזרים גם הם מאוד. במקרים חוזרים או קשים, יש לפנות לטיפול ממוקד יותר - אצל רופא עיניים ילדים.

הסטרואידים הינם תרופה יעילה ביותר. הם גורמים להקלה כמעט מיידית אצל רוב הילדים. השימוש בהם לאורך זמן מסוכן. שימוש בלתי מבוקר עלול לגרום לסיבוכים, כמו עליית הלחץ התוך-עיני - והופעת קטרקט.

מהו כלזיון, הידוע לכולם בכינוי "שעורה"?

כתוצאה מדלקת בעפעפיים, לעיתים נשאר גוש קטן שנוצר בשל חסימת בלוטת החלב בעפעף, דרכו מופרש שומן. הדלקת מתבטאת בנפיחות וכאב. הטיפול באמצעות משחות שונות, במטרה להמית את החיידקים שחדרו לבלוטה. במקביל, מניחים על העיניים צמר גפן ספוג במים פושרים, מספר פעמים ביום למשך כמה דקות. במקרים מעטים נדרש ניקוז השומן מבלוטת החלב על ידי רופא עיניים.

ד"ר קלאודיה יהלום היא מומחית ברפואת עיניים ילדים ופזילה, במרכז הרפואי "עיניים" ובבית החולים "הדסה".

מוגש מטעם רשת "עיניים" (תוכן פרסומי)

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום