הריון מאוחר: מה הדד ליין?

(0)
לדרג

רווקות מאוחרת, קריירה, שיקול כלכלי - ובינתיים האימהות נדחית. כל בחירה היא לגיטימית, אבל כדאי לקחת בחשבון שבכל הקשור לפריון והריון, גיל 33 הוא נקודת מעבר

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים)
053-7932208 (מספר מקשר)

נשים רבות מגיעות לגילאי 30-35 ולא ממהרות להיכנס להריון, בשל שיקולים מגוונים הגורמים להן לדחות עוד קצת את ההורות. אבל לפני שהן בוחרות לעשות זאת, ולפני שהן סומכות על כך שבעתיד יהרו וילדו ללא בעיה, כדאי שתבדוקנה עד כמה, אם בכלל, כדאי להן לחכות. אם את אחרי גיל 30-35 ולא מתכננת ילד בקרוב, מומלץ שתבדקי את מצב הפוריות שלך - ותתנהלי בהתאם ליכולות של גופך.


עד מתי אפשר לחכות עם הכניסה להריון מבלי לאבד את הסיכוי ללדת?

הגיל בו נשים בוחרות להביא ילד ראשון עולה בהתמדה. רווקות מאוחרת, שיקולי קריירה, שיקולים חברתיים או שיקולים כלכליים - כל אלה גורמים, ללא מעט נשים, לדחות את האימהות. בזמן הזה, השעון הביולוגי ממשיך לתקתק, והגוף לא מיישר קו עם התפיסה לפיה "ארבעים זה השלושים החדש". יכולת הפריון יורדת בהתמדה, החל מגיל 33 , ובהמשך הירידה בפריון נעשית אף תלולה יותר. על כן, לא מומלץ לחכות. מי שיכולה ורוצה ילדים, מומלץ לה להרות בשנות העשרים לחייה או בשנות השלושים המוקדמות. מי שבוחרת שלא לעשות זאת - זה בסדר גמור, אבל היא חייבת להיות מודעת למחירים האפשריים ולהשלכות שייתכנו למעשיה.

חדשות לבקרים מתפרסם בתקשורת סיפור נוסף על מישהי שהפכה להיות אמא בגיל מופלג. מה שלא מודגש בכתבות העוסקות בסיפורים אלה זו העובדה שברוב המוחץ של המקרים מדובר בתינוק שנולד מתרומת ביצית ולא מהביצית של האם. מי שרוצה תינוק ביולוגי שלה לוקחת סיכון שאם תדחה את הבאת הילדים לגיל מאוחר, ייתכן ותתקשה להיכנס להריון ותיאלץ לעבור טיפולי פוריות מפרכים, שלא בהכרח יניבו הריון, או אף תזדקק לתרומת ביצית.

הסטטיסטיקה מדברת על סיכויים טובים להרות עד גיל 33 - ולא שווה לקחת סיכון. מעבר לגיל זה מתחילה ירידה הדרגתית ביכולת הפריון, שהופכת לתלולה לאחר גיל 40, ויש לזכור כי גם קיימות חריגות מהסטטיסטיקה. ישנן לא מעט נשים שמצב הפוריות שלהן לא תואם את גילן - ולמרות היותן צעירות, התפקוד השחלתי שלהן, ומצב הביציות שלהן, מתאימים לזה של אשה מבוגרת מכפי גילן. כל מקרה ונסיבותיו. לכן אסור לקחת סיכון.

נטילת גלולות במשך שנים רבות מקובלת מאוד ואין בכך בעיה. אולם עצם נטילתן עלולה להסתיר בעיות שהיו מופיעות ללא נטילת הגלולות . לכן רצוי גם במקרים כאלה להעריך את כמות הביציות בשחלה מידי מספר שנים.

האשליה שניתן לנצח את הזמן מותירה נשים רבות, שסמכו על הקדמה, שתאפשר להן ללדת גם בגילאים מאוחרים, עם מפח נפש, וללא יכולת להגשים את חלומן להפוך לאימהות. אני לא מתנגד להמתנה עם הריון. ניתן להבין מקרים בהם יש אילוצים או רצון לגיטימי לחכות עם הקמת המשפחה. יחד עם זאת, חשוב מאוד שנשים שבוחרות בדרך זו תהיינה מודעות לסיכונים; ומומלץ להן לבצע עוד בשנות השלושים המוקדמות בדיקות המעידות על מצב הפוריות שלהן, ולפעול בהתאם לקצב שהגוף שלהן מכתיב. אין בעיה בדחיית הריון, כל עוד מודעים למחיר, וכל עוד פועלים לצמצום הסיכונים הנלווים להחלטה לדחיית ההריון.

יש לזכור כי רבות מהנשים רוצות יותר מילד אחד - ולכן לא יכולות לדחות את ההריון הראשון עד אין קץ. במסגרת תכנון המשפחה רצוי לחשוב "כמה ילדים אני רוצה ומתי ארצה ללדת את הילד האחרון? " ובהתאם לכך לתכנן מתי רצוי להרות בפעם הראשונה.

הקדמה אכן הגדילה את היכולת לסייע לנשים רבות עם בעיות פוריות להתגבר על הבעיה ולהביא ילדים, אולם הדבר איננו כה פשוט. מי שיכולה להימנע מכך - זה בהחלט עדיף עבורה. טיפולי פוריות אמנם עשויים להיות יעילים, אבל יש בהם גם סיכון וגם השלכות בריאותיות וריגשיות. כמו כן, אחוזי ההצלחה של טיפולי הפוריות רחוקים מלהיות מאה אחוז. לכן אישה שסומכת על המדע שיביא לה ילד אחרי גיל 40 לא נוהגת בחכמה - ועלולה להתאכזב.

איזה בדיקות יכולות לסייע לקבוע את פוריות האישה?

ישנן מספר בדיקות היכולות לתת תמונה מלאה על מערכת הרבייה של האישה, על תפקוד האיברים, על הפרופיל ההורמונלי ועל הסיכויים להרות. לאשה שדוחה הריון מומלץ לבצע את הבדיקות הללו מדי פעם, כדי למנוע הפתעות בלתי רצויות, וכדי לשקול את מלוא האפשרויות בטרם מקבלים החלטות.

בין הבדיקות, יש בדיקות דם ובדיקות דימות. בדיקות הדם קובעות את הפרופיל ההורמונלי של האישה. התוצאות יכולות, בין היתר, לקבוע את התפקוד השחלתי ואת הרזרבה השחלתית. כך, למשל נבדק ערך הורמון שנקרא FSH (הורמון מגרה זקיק), הורמון זה מופרש ע"י בלוטת ההיפופיזה ומפעיל את השחלה. כשהשחלה לא עובדת כיאות, בלוטה זו מפרישה רמות גבוהות של ההורמון. על כן, רמות גבוהות של הורמון זה מצביע על תפקוד שחלתי לא אידאלי. בדיקה חדשה המבוצעת בשנים האחרונות היא בדיקת דם ל-AMH, המלמדת על הרזרבה השחלתית ומצביעה על כמות הביציות בשחלה.

לרוב, בדיקות אלה משולבות עם בדיקות דימות מגוונות הבאות לשלול בעיה מכנית העשויה לפגוע בפריון, כגון חסימה בחצוצרה, שרירנים ברחם, פוליפים ברחם והידבקויות בחלל הבטן. הבדיקות הללו כוללות, למשל, אולטרסאונד, צילום רחם, הידרוסונוגרפיה והיסטרוסקופיה.

כך, למשל, יש בדיקת אולטרסאונד המבוצעת בימים הראשונים שאחרי הווסת, במסגרתה סופרים את כמות הזקיקים הקטנים בשחלה - מדד המצביע על רזרבת הביציות בשחלה.

מה ניתן להסיק מתוצאות הבדיקות?

תוצאות הבדיקות מסייעות לנבא את יכולת הפריון של האישה, לקבוע קיומן של בעיות פריון ולהסיק לגבי יכולתה להרות. במידה ומסיקים כי על האישה "להזדרז" עם כניסה להריון, עליה להכניס פרמטרים אלה למערך השיקולים שלה - ולקבל החלטה מושכלת יותר בדבר לוח הזמנים לתכנון המשפחה. בשלב זה, חלק מהנשים עשויות לשקול אופציה של הקפאת ביציות.

מהי הקפאת ביציות?

כיום, החוק בישראל מאפשר לנשים בטווח הגילאים 30-40 הקפאת ביציות מסיבות חברתיות. בעבר אופציה זו יועדה רק לנשים, שמפאת מחלה נאלצו לעכב כניסה להריון, ושאפו לשמור את יכולתן להרות בעתיד. כיום, גם נשים הבוחרות מסיבות שאינן בריאותיות לדחות את הכניסה להריון - ומקוות שהביציות שיוקפאו ישמשו אותן בעתיד, זכאיות לעשות זאת. ההבדל היחיד הוא שהקפאת ביציות על רקע חברתי נעשית באופן פרטי וכרוכה במימון עצמי של הנשים.

מה כולל תהליך הקפאת הביציות?

האישה השוקלת הקפאת ביציות תפנה לרופא נשים מומחה לפריון - ותעבור תשאול רפואי מקיף. היא תופנה לבדיקות ואם תרצה להמשיך בתהליך, תקבל טיפול המגרה התפתחות זקיקים ותעבור שאיבה של ביציות. הביציות שיישאבו מגופה יוקפאו, ובמידה ותרצה בעתיד, היא תוכל להפרות אותן ולהחזיר עוברים לגופה. כל אישה זכאית לעבור עד ארבעה טיפולי "שאיבה" או לשאוב עד עשרים ביציות - מה שיקרה מוקדם יותר. עדיף לבצע את ההליך עד גיל 35-37 ולנסות לא לדחותו מעבר לכך, עקב הירידה בסיכויי ההצלחה.

האם זה מהווה ביטוח להריון עתידי?

ממש לא. אמנם קיים היום הליך המאפשר שימור אופטימלי של הביציות ויש סיכויים יפים שחלק מהביציות שהוקפאו יעמדו בהצלחה בהפרייתן, וכי ייווצרו עוברים שניתן יהיה להחזירם לרחם, אולם זה לא בטוח במאה אחוזים. למרבה הצער, כל אישה שבוחרת שלא ללדת בחלון ההזדמנויות שהגיל מאפשר לה, לוקחת סיכון. הקפאת הביציות מפחיתה מעט את הסיכון ומגדילה את הסיכוי להריון, אבל שום דבר לא ודאי.

לסיכום: הפוריות של האישה יורדת עם הגיל. הקדמה מצליחה לסייע לנשים עם בעיות פוריות ללדת, אבל לא לכולן ולא מבלי לגבות מחיר. לנשים המתכננות ללדת אחרי שנות השלושים המוקדמות מומלץ לבצע בדיקה שתקבע את מידת פוריותן ולנהוג בהתאם לקצב שגופן מכתיב. לנשים המעוניינות לדחות את תוכניות הילודה מעבר לגיל 35 מומלץ לשקול הקפאת ביציות.

ד"ר אמיר רבהון הוא מומחה לגניקולוגיה ופריון.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום