בדיקת פאפ: להקדים את הסרטן

(1)
לדרג

בדיקה פשוטה שמתבצעת על ידי רופא הנשים ואורכת מספר שניות, יכולה להיות ההבדל בין בריאות שלמה לבין התמודדות עם סרטן צוואר הרחם. מתי בפעם האחרונה עשית פאפ?

מאת: ד"ר רם איתן

בדיקת פאפ, המכונה גם "פאפ סמיר" או "משטח צוואר הרחם", היא אחת הבדיקות החשובות ביותר לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם נגרם מווירוס הפפילומה האנושי (HPV), המועבר במהלך קיום יחסי מין. בהעדר טיפול מתאים הניתן בזמן, עלולה המחלה לסכן חיים. אמנם שכיחות סרטן צוואר הרחם בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי, אולם מדי שנה מאובחנות בישראל כ- 190 נשים. על פי הערכות מומחים, כ-80% מאוכלוסיה בעולם המערבי נחשפו לווירוס הפפילומה, וכ-50% מהאוכלוסיה נושאים את הווירוס באופן קבוע.

בדיקה של משטח צוואר הרחם מסייעת במניעת הסרטן בכ-90% מהמקרים, ומחקרים מראים כי 75% מהנשים שחלו בו לא עברו בדיקת פאפ מעולם. ההערכה היא כי אם היו עוברות את הבדיקה באופן שגרתי, הסיכוי למנוע את התפתחות המחלה היה גבוה מאוד. אז מה עלייך לעשות כדי להישאר בצד החיובי של הסטטיסטיקה? פשוט לא לוותר על ביצוע הבדיקה.
בדיקת פאפ למניעת סרטן צוואר הרחם (אילוסטרציה) בדיקת פאפ למניעת סרטן צוואר הרחם (אילוסטרציה)

25: הגיל שכדאי להתחיל

אם עברת את גיל 25, ולא עברת בדיקת פאפ בשלוש השנים האחרונות, זה הזמן להתקשר למרפאה ולקבוע תור. אל תחפשי סממנים גופניים כדי ללכת להיבדק. וירוס הפפילומה נחשב לרוב נגיף "שקט", שגורם לשינויים במערכת הרבייה באופן איטי והדרגתי, ולרוב בלי להותיר סימנים חיצוניים. יש לסייג ולומר כי בזנים מסויימים של הווירוס ניתן לגלות, בשכיחות נמוכה, תופעות חיצוניות כמו יבלות באיברי המין החיצוניים, דמם לא סדיר ודמם לאחר קיום יחסי מין (ויש לציין שסממנים אלה אינם מעידים בהכרח על סרטן צוואר הרחם). הריון, אגב, אינו מהווה סיבה לוותר על הבדיקה.

כדי להגביר את מהימנות הבדיקה, מומלץ לבצע אותה כ- 10-20 יום לאחר היום הראשון של הווסת. כיומיים לפני הבדיקה, יש להימנע משימוש בחומרים קוטלי זרע או שטיפות נרתיקיות.

אם הבדיקה "נופלת" על ימי הווסת או על זמן שבו את סובלת מדלקת נרתיקית, דחי אותה למועד מתאים. אגב, גם אם התחסנת נגד סרטן צוואר הרחם, עלייך להמשיך לבצע בדיקות פאפ, מאחר שהחיסונים אינם מגינים מפני כל זני נגיף הפפילומה.

מהלך הבדיקה ומשמעות התוצאות

כדי לבצע את המשטח הרופא יחדיר לנרתיק מרחב (ספקולום) שיאפשר לו גישה ישירה לצוואר הרחם. לאחר מכן יחדיר מקלון עם סיבים בקצהו, ויגרד מעט את השכבה החיצונית של צוואר הרחם, במטרה להסיר קבוצת תאים לבדיקה. לאחר מכן יניח הרופא את המקלון על זכוכית מיוחדת או בתוך צנצנת נוזל, ויעביר אותה לבדיקה במעבדה הציטולוגית. במעבדה יבדקו את תקינות התאים שנלקחו בבדיקת הפאפ. בדיקה זו מסייעת לאשש או לשלול אבחנה של שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, ולעתים נדירות מתגלה בבדיקה גם ממצא ממשי של סרטן צוואר הרחם.

אם הבדיקה שלך תתגלה כתקינה, תקבלי הודעה בכתב או בעל פה מרופא הנשים שלך. אם קיים חשד לתאים לא תקינים, תזומני שוב אל הרופא. חשוב לציין כי בדיקת פאפ היא בדיקת סקר ראשונית. אי תקינות הבדיקה אינה מעידה בהכרח שנדבקת בווירוס הפפילומה. יכולות להיות סיבות שונות לבדיקה שאינה תקינה - החל בטעות מעבדה, דרך גירוי מקומי או דלקת בצוואר הרחם ועד לסרטן רירית הרחם וסרטן צוואר הרחם. אולם אם הגעת לשלב זה, עלייך לגלות ערנות ואחריות ולהמשיך בבירור בדיקת קולפוסקופיה, וביופסיה.

המשך טיפול

קולפוסקופיה היא בדיקה גינקולוגית אבחנתית, המכוונת לצוואר הרחם. הרופא משתמש במיקרוסקופ המאפשר הגדלה פי 10 של אזור צוואר הרחם, במטרה לזהות נגעים שיצר הווירוס בצוואר הרחם. במהלך הקולפוסקופיה ניתן לקחת ביופסיה (דגימת רקמה) פשוטה מהצוואר, ולאבחן את הנגע. את הבדיקה חשוב לבצע בזמן. היא אינה כואבת. אם האבחנה מצביעה על נגעים בצוואר הרחם, ימליץ הרופא על מעקב או על טיפול כירורגי, לפי מצב הנגעים.

במקרים שבהם ישנו חשד לשינוי טרום סרטני, ובמטרה להיפטר מהאזור הנגוע בצוואר הרחם, מבצעים הליך כירורגי לסילוק הרקמות הנגועות (קוניזציה). פעולה זו נעשית במסגרת אשפוז יום, תחת הרדמה מקומית או כללית, בהתאם לגודל הנגע ורצון המטופלת. אם התוצאה היא נגע במצב טרום סרטני בלבד, אזי הקוניזציה היא לרוב הפעולה הטיפולית היחידה שצריך לבצע.

במקרה שבו אובחן גידול סרטני המוגבל לצוואר הרחם, מומלץ לבצע כריתה רדיקלית נרחבת של הרחם ושל בלוטות הלימפה באגן, אם כי במקרים מסוימים ניתן להסתפק בכריתת צוואר הרחם והבלוטות האגניות. את ההחלטה לגבי אופן הטיפול יש לקבל יחד עם האונקו-גינקולוג, רופא מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית. במצב שבו הגידול פלש לאיברים סמוכים או שהוא מערב בלוטות לימפה, ההמלצה היא, לרוב, לבצע גם טיפול בקרינה לאגן.

כיום ניתן לבצע את הניתוחים האלו בגישה זעיר-פולשנית בסיוע רובוטי. הסיוע הרובוטי מאפשר דיוק מקסימלי, ניהול עדין של הרקמות, פגיעה מזערית ברקמות שכנות ומכאן החלמה מהירה יותר ( שחרור מבית החולים תוך כ-24 שעות), וחזרה לפעילות מלאה במהירות מירבית תוך בטחון אונקולוגי מקסימלי. כאשר מדובר בגידולים יחסית גדולים, לעתים אנו ממליצים לעבור כריתת רחם רדיקלית בגישה פתוחה.

הכותב, ד"ר רם איתן, הוא רופא בכיר ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים בילינסון ומנהל תחום אונקו-גינקולוגיה באיה מדיקל, המרכז לרפואת נשים מתקדמת בבית החולים אסותא.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום