מחלות חניכיים: כיצד מתמודדים?

(0)
לדרג

מהם הגורמים למחלות חניכיים? מדוע דלקת חניכיים עלולה להפוך למחלה של ממש? מתי צריך למגר אותה באמצעות ניתוח? הכל אודות מחלות החניכיים הנפוצות ודרכי הטיפול בהן

רופא שיניים
09-7423435

מחלות חניכיים נגרמות, בדרך כלל, בעקבות חיידקי פה. יש להסיר את שכבת החיידקים (פלאק) הנוצרת בקביעות על גבי השן וכן בין השיניים והחניכיים, באופן יום-יומי, על ידי צחצוח שיניים וכן על ידי אמצעים נוספים.

במידה והפלאק אינו מסולק, הוא יהפוך תוך זמן קצר למשקע מחוספס הקרוי אבנית, אשר מאפשר לחיידקים ולמשקעים נוספים להצטבר באזור ולהפוך בעתיד למחלת חניכיים.
היחס בין חיידקי הפה, פעילות המערכת החיסונית וגורמים נוספים (לדוגמא: סוכרת) הוא זה שיקבע האם תתפתח בפה מחלת חניכיים מתקדמת, אם לאו.

חיידקים אלה גורמים בתחילה לאודם ולנפיחות של החניכיים, ובהמשך הם גורמים גם לדימום מהחניכיים, תוך יצירת כיסים סביב השן: היפרדות של הרקמה הרכה מצוואר השן, המתמלאת אף היא חיידקים וגורמת להחמרת הדלקת. לעתים יתרחש, במסגרת מחלת החניכיים, גם תהליך של אובדן עצם הלסת סביב השורשים, ואז נבחין בתזוזת שיניים העלולה להגיע עד כדי אובדן השיניים.

מהן מחלות החניכיים והשיניים הנפוצות באוכלוסייה?

ג'ינג'יביטיס: דלקת חניכיים שטחית. זו המחלה הנפוצה והקלה ביותר מבין מחלות החניכיים, אשר מופיעה אצל כ-90% מהאוכלוסייה בכל גיל. מקורה בעיקר בהצטברות חיידקים באזור המעבר בין השן והחניכיים. הצטברות זו גורמת לדלקת שטחית בחניכיים בלבד, ומאופיינת בחניכיים נפוחות, אדומות ומדממות (ספונטנית, או עם הצחצוח) ויכולה להיות מלווה בכאב.

פריודונטיטיס כרונית: מחלת חניכיים עמוקה, המופיעה ב-35% ממקרי מחלות החניכיים, אצל אוכלוסיית העולם המערבי. מחלה זו נפוצה בכל גיל, אך שכיחותה עולה עם הגיל. המחלה מאופיינת בדרגות חומרה שונות. מרבית המקרים יהיו בדרגת חומרה מתונה. כארבעה אחוזים מהאוכלוסייה יהיו בדרגת חומרה מתקדמת.

לרוב, היא מאופיינת בקצב התקדמות איטי, כאשר חומרת הפגיעה אינה זהה בכל השיניים. המחלה מתרחשת בעקבות הפרת שיווי משקל של מערכת החיסון, בתגובה לזיהום החיידקי וגורמת לפגיעה בלתי הפיכה באחיזת שורש השן וכן לאובדן עצם הלסת. התקדמות המחלה ניתנת לעצירה באמצעות טיפול חניכיים מקיף - והמחלה מגיבה היטב לטיפול זה.

פריודונטיטיס אגרסיבית: מחלת חניכיים חמורה, בשכיחות נמוכה באוכלוסייה. מדובר על מחלה בעלת קצב התקדמות מהיר, כאשר הפגיעה איננה זהה בכל השיניים, עם נטייה לפגיעה בשיניים מסוימות. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב היא מאופיינת בגיל התפרצות צעיר, מתחת לגיל 30 - ומקורה לעתים גנטי. לכן, בהתחשב בחומרת המחלה וקצב התקדמותה המהיר, יש חשיבות גבוהה לגילוי וטיפול מוקדמים וכן לבירור משפחתי.

רצסיות: נסיגת חניכיים (רצסיה) היא תופעה נפוצה המאופיינת על ידי חשיפה של פני שטח השורש, עקב תזוזה של שולי החניכיים לכיוון השורש - ושכיחה בעיקר אצל צעירים. הסיבות העיקריות הן צחצוח אגרסיבי, חניכיים דקות, הצטברות חיידקים ודלקת, נסיגת חניכיים, וכן עמדה בולטת של השן בקשת השיניים בלסת, במיוחד לאחר טיפול אורתודונטי.

פריאימפלנט מוקוזיטיס: דלקת שטחית סביב החניכיים המקיפות את השתל, אשר איננה מערבת אובדן עצם. היא מושפעת מכמות החיידקים בפה וישירות מהיגיינת הפה של המטופל. דלקת זו יכולה להיות הפיכה, בתנאי שמקפידים על ניקוי הולם. שכיחות התופעה גבוהה יחסית: הדלקת יכולה להופיע אצל 80% מהמטופלים ואצל כ-50% מהשתלים.

פריאימפלנטיטיס: דלקת חמורה בחניכיים המקיפות את השתל, המלווה באובדן עצם הלסת ובהפחתה באחיזת השתל.

האם מחלת חניכיים מזיקה לשתלים הנמצאים בחלל הפה, במידה וישנם כאלה?

מחלות חניכיים סביב שיניים עלולות בהחלט להגביר את הסיכון לזיהום סביב שתלים, ולכן חשוב לטפל בהן לפני התקנת השתלים. מכאן, שמומלץ לבצע מעקב אחר הרקמות אשר סביב השתלים ולטפל בהן באופן מיידי, כאשר מתפתחת דלקת. מטרות הטיפול במחלה סביב השתל הן שליטה בזיהום וניסיון לשחזר את רקמת העצם שאבדה.

כיצד נזהה שיש לנו דלקת חניכיים שעלולה להפוך בהמשך למחלת חניכיים?

חניכיים בריאות הן חניכיים בצבע ורוד, שאינן מדממות בצחצוח. קיומה של דלקת חניכיים מתבטא בחניכיים בוהקות, נפוחות ומדממות, בתזוזה או בהיווצרות של מרווחים חדשים בין השיניים, בנסיגת חניכיים וכן בטעם או בריח לא טובים מהפה.

כיצד מאבחן רופא השיניים מחלת חניכיים?

האבחון נעשה על ידי בדיקה מקיפה, הכוללת שאלון בריאות כללי והיסטוריה משפחתית, מצב היגיינת הפה, מצב הדלקת וכמויות האבנית, מדידת כיסי החניכיים ונסיגת החניכיים, ניידות השיניים והערכת אובדן העצם התומכת את השורש כל זאת באמצעות צילומי רנטגן עדכניים. רופא השיניים מתחשב בסך הממצאים האלה, על מנת להגיע לאבחנה הכוללת של סוג המחלה וחומרתה, וממליץ על תוכנית טיפול מתאימה.

מהם סוגי הטיפולים השמרניים במחלות חניכיים?

המטרה העיקרית של הטיפול הראשוני במחלות חניכיים, באשר הן, היא שליטה בגורמי הזיהום באמצעים שמרניים שאינם כירורגיים. בטיפול מבוצעת הסרה מקצועית של חיידקים ואבנית בעומק כיסי החניכיים ועליהן (הקצעת שורשים). טיפול זה מבוצע בדרך כלל על ידי שיננית מקצועית, בליווי מומחה לחניכיים, כאשר לרוב נדרשת לכך הרדמה מקומית אזורית. ישנה חשיבות מרובה לקבלת הדרכה מתאימה להיגיינת הפה הביתית, באמצעות צחצוח נכון במברשת שיניים, וכן להדרכה בשימוש באמצעים לניקוי יסודי בין השיניים ובחומרי חיטוי שונים.

לאחר חודשים אחדים, מסיום הטיפול הראשוני, יבצע מומחה החניכיים בדיקה חוזרת להערכת מצב החניכיים העדכני של המטופל, בדיקה שלפיה יחליט האם קיימת הטבה והאם ניתן להמשיך בטיפול שמרני תחזוקתי, או שיש צורך בטיפול כירורגי נוסף.

כאשר הטיפולים השמרניים אינם מצליחים, מהן החלופות הכירורגיות לטיפול במחלת חניכיים?

טיפול כירורגי מתקן נועד לתיקון פגמים שנותרו לאחר הטיפול הראשוני - השמרני, שלא ניתנים לתחזוקה בצורה נאותה, על ידי הצוות הרפואי, או על ידי המטופל - ולהפכם לברי תחזוקה.

טיפולים כירורגיים נפוצים כנגד מחלות חניכיים הם:

1.רגנרציית עצם מודרכת (Guided Bone Regeneration): פעולה כירורגית רגנרטיבית (משחזרת) שמטרתה לשחזר באופן חלקי או מלא את אובדן העצם, ואת יתר הרקמות התומכות בשורש השן, שאבדו בעקבות מחלת החניכיים, על ידי השתלת תחליף עצם וחומרים נוספים מעודדי צמיחה.

2. Open Flap Debridement: פעולה כירורגית המאפשרת גישה פתוחה, תוך הפשלת החניכיים וחשיפת שורשי השיניים, והסרת משקעי אבנית וחיידקים מפני שטח שורשי השיניים ואזור מסעף השורשים. פרוצדורה כירורגית זו מאפשרת גישה וניקוי טובים יותר לאזורים אלה. בסיום הטיפול מחזירים את החניכיים למקומן, תוך שמירה מרבית על מתאר החניכיים

3. ניתוח לצמצום כיסים: פעולה כירורגית שמטרתה העיקרית היא לצמצם, ובמידת ניתן אף להעלים, כיסים עמוקים באופן מבוקר, תוך חשיפת שורשים, המאפשרת למטופל ניקוי ותחזוקה טובים יותר, עם או ללא הסרת רקמת חניכיים עודפת. לאחר טיפול זה, עלולה להיווצר רגישות בצוואר השן החשוף

כיצד יש להתכונן לניתוח חניכיים?

יש לציין שלפני כל פרוצדורה כירורגית, יקבל המטופל הסבר מקיף מרופא השיניים, על הטיפול שהותאם לו, על תוצאותיו הרצויות ועל תופעות הלוואי, הסיכונים והסיבוכים האפשריים בהתאם לטיפול האינדיבידואלי שהותאם לו. לכן, טרם הטיפול, מומלץ למטופל להעלות בפני הרופא המטפל שאלות וחששות בנוגע לטיפול.

פעמים רבות, לפני פרוצדורה כירורגית, ניתן טיפול אנטיביוטי מונע, שיש ליטול על פי הוראות הרופא המטפל. מטופלים הסובלים ממחלות שונות, כדוגמת סוכרת ומחלות לב, או נוטלים תרופות שונות, כדוגמת קומדין, יקבלו הוראות נוספות מיוחדות לפני הטיפול.

ביום הטיפול כדאי להגיע נינוחים ולוודא כי הבאתם אתכם את כל המסמכים הדרושים (צילומים שונים, מכתבים מרופא משפחה ותוצאות בדיקות שנתבקשתם לבצע). מיד לאחר הניתוח, יקבל המטופל הוראות בעל פה ובכתב מהרופא המטפל.

לרוב, מומלץ שלא לאכול ולשתות למשך מספר שעות. ביום הראשון מומלץ להשתמש בקרח שיונח בסמיכות לאזור הטיפול, ולאכול אוכל קר ורך. לא מומלץ לירוק, לעשן או לצחצח את האזור. ביום הניתוח צפוי דימום קל. יש ליטול תרופות לשיכוך כאבים ואנטיביוטיקה לפי הוראות הרופא המטפל.

לאחר טיפול כירורגי נרחב, תיתכן נפיחות בפנים למשך ימים אחדים וכן שינויים בצבע הפנים, שייעלמו תוך כשבוע, ללא צורך בטיפול. ההחלמה אורכת מספר ימים עד כשבועיים - תלוי בסוג הטיפול הכירורגי.

ד"ר רחל ענר היא מומחית לפריודונטיה

בואו לדבר על זה בפורום השתלת שיניים ומחלות חניכיים.

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום