שתלים דנטליים - פשט ודרש

(0)
לדרג

השתלים הדנטליים משפרים את איכות החיים של המטופלים. ד"ר אלכס פרסון מנתח את השינויים הטכנולוגיים שמפחיתים את הכאבים

מאת: ד"ר אלכס פרסון

עוד בנושא: דלקת חניכיים טיפול, הלבנת שיניים בלייזר

עד לפני כ-30 שנים האפשרויות שעמדו בפני רופאי השיניים בבואם לשקם חוסר של שיניים היו שתיים: תותבות נשלפות או תותבות קבועות (גשרים). במקרים בהם היה חוסר של שיניים אחוריות בפה או חוסר שיניים מלא, נשארה למעשה אפשרות אחת בלבד והיא תותבת נשלפת (שלמה או חלקית).

ניסיונות להשתלות שיניים נעשו כבר לפני מאות ואפילו אלפי שנים. קיימות עדויות על ניסיונות כאלה עוד מימי הפרעונים. כיום מקובל לבצע השתלות של שתלי טיטניום; שתלים מסוג זה מבוצעים בהצלחה מזה כ-35 שנים. השתלים הראשונים נעשו על מנת להתגבר על הבעיה הנפוצה של ניידות יתר של תותבות שלמות תחתונות. עקב צורת התותבת התחתונה והרקמות הסובבות אותה (לחיים, שפתיים ולשון) קשה להשיג תותבת שתהיה יציבה ונוחה. המשמעות היא שהמטופל נדרש להתרגל למגבלות שיש לתותבת - ניידות בזמן תפקוד, קושי בלעיסה ואי נוחות מסוימת. השתלים באו למנוע או לפחות להקטין בעיות אלה ועל ידי כך לשפר את איכות החיים של המטופל.

בעקבות ההצלחה הגבוהה של ההשתלות אצל אנשים בעלי חוסר שיניים מלא, התחילו לשים שתלים גם במצבים של חוסר שיניים חלקי. עד עידן השתלים, במידה ורצו לבצע שיקום קבוע במצבים אלה, היה צורך בהשחזת השיניים הסמוכות לחוסר השיניים, שיניים אשר פעמים רבות היו בריאות ולא הצריכו טיפול כלשהו. בעקבות ההשחזה של אותן שיניים סמוכות נוצר לעיתים צורך בטיפולי שורש ומבנים. ביצוע שתלים באזור מחוסר השיניים מאפשר שיקום קבוע אשר לא תלוי בשיניים הסמוכות.

הנחת השתלים

היכולת לבצע שתלים תלויה במספר גורמים. הרופא המשקם אמור לערוך בדיקה ולקבוע האם ניתן לבצע שיקום הנתמך על ידי שתלים. במידה וניתן, כירורג פה ולסת או פריודונט יבדקו האם ניתן לשלב שתלים במקום הדרוש לרופא המשקם. לצורך הבדיקה מבצעים מספר צילומי רנטגן, ובדרך כלל צילום C.T של הלסת או האזור הרלוונטיים. במידה ונמצא שיש מספיק עצם באזור המיועד להשתלה ניתן לבצעה. אם אין מספיק עצם, עדיין אפשר לבצע השתלה אך יש צורך בהכנה מתאימה של המקום, אשר כוללת השתלה מקדימה של עצם או תחליף עצם.

הנחת השתלים מבוצעת בשני שלבים; תחילה מחדירים את השתלים למקום הרצוי בלסת ומחכים לקליטתם. תקופת ההמתנה לקליטה היא כ-3 חודשים בלסת תחתונה וכ-6 חודשים בעליונה. בתקופת ההמתנה המטופל נמצא עם שחזורים זמניים בפיו. בשלב השני חושפים את השתלים לחלל הפה ומשקמים על גביהם שיקום סופי. תהליך השיקום אורך מספר פגישות, אינו כרוך בכאבים ולכן לא דורש הרדמה.

שכלול השיטה

שני הניתוחים (ניתוח ההשתלה וניתוח החשיפה) מבוצעים בהרדמה מקומית, כמו בכל טיפול שיניים רגיל אחר. לאחרונה מבוצעים במקרים מסוימים שני השלבים יחד, וכך לפעמים ניתן "לחסוך" ניתוח אחד. מצבים מסוימים מאפשרים אף לשקם באופן זמני את השתלים ביום ההשתלה, וכך לוותר על הצורך בשחזורים זמניים נשלפים. פעולה זו נקראת "העמסה מיידית" שכן השתלים נכנסים לתפקוד מייד עם השתלתם.

בזמן השתלה יש צורך לפתוח את החניכיים ולחשוף את העצם על מנת לקדוח בה ולמקם את השתל בגודל הרצוי ובזוית הנכונה. למרות שהתכנון מתבצע על סמך צילומי C.T מקדימים, עדיין צריך לחשוף את העצם כדי לקדוח ולהחדיר את השתל. בשנים האחרונות תחום ההדמיה התפתח מאוד וכיום פועלות מספר חברות המאפשרות לשכלל את השיטה. בשיטה החדשה, הרופא המבצע את ההשתלה מתכנן אותה על ידי הכנת 'מדריך אבחנתי רנטגני' שאיתו מבוצע צילום ה-C.T.

נתוני הצילום מעובדים על ידי תוכנה שהופכת אותם לתמונות תלת מימד של הלסת. על גבי התמונות הללו מבוצעת השתלה וירטואלית. לאחר מיקום השתלים מיוצר "מדריך כירורגי" שבו שרוולים המכוונים את הזווית, העומק והכיוון הרצוי של הקידוח בהתאם לתכנון המוקדם וכך נחסכת פתיחת החניכיים. בשיטה זו אין חתכים; הקידוח נעשה ישירות לעצם, תוך ניצול מיטבי של נפח העצם ומניעת פגיעה במבנים אנטומיים. מאחר שכיוון השתל ידוע מראש, ניתן לבחור מראש את המבנים לשתלים הללו ולהכין שיחזור מיידי. כך, במקרים רבים, המטופל יכול להיכנס למרפאה בלי שיניים ולצאת עם שיניים.

המיומנות של מבצע ההשתלה באה לידי ביטוי כבר בשלב התכנון, ולאחר מכן ההשתלה נעשית באופן טכני וזריז מאוד. בשיטה החדשה, המבצע חייב לתכנן מראש את השחזור הקבוע הרצוי לפני ביצוע ההשתלה הוירטואלית בלסת. התוכנה מאפשרת לדמות את התוצאות הסופיות וייחודה הוא בכך שהיא מאפשרת להעתיק את נתוני ההשתלה הוירטואלית ולבצעם בפה.

שיקום הלסת

בעוד ששיטה זו היא אמצעי נהדר לתכנון וביצוע שתלים דנטליים, יש שהפכו אותה למטרה ומציעים "פתרונות קסם" למצבים שונים בהם יש חוסר עצם אחורית מספיקה להשתלה ומציעים שיקום לסת שלמה עם שיקום קבוע על מספר קטן של שתלים (לעיתים 4 בלבד).

ישנן אף תוכניות טיפול שבהן מוצע למטופל לעקור 6 שיניים "טובות" באזור הקדמי של הלסת, על מנת לאפשר לרופא לבצע שם 4 שתלים שישאו גשר של כל הלסת. חשוב לדעת כי בביצוע טיפול כזה קיים סיכון כי במידה ולא כל ארבעת השתלים יקלטו, לא ניתן יהיה לשקם באופן קבוע את הלסת וחבל לעקור שיניים "טובות" לצורך זה. כמו כן, שיטה זו של שיקום לסת שלמה על 4 שתלים בלבד, תוך כדי העמסה מיידית, עדיין לא נבחנה לאורך זמן רב. ניתן במקרים מסוימים לבצע השתלה עם העמסה מיידית (על ידי גשר זמני) ואף במצבים של חוסר שיניים חלקי אך הדבר תלוי בכמות העצם הקיימת במקום המיועד לביצוע השתלים, בכמות השתלים, במצב השיניים הסמוכות ובסוג השחזור בלסת הנגדית.

ד"ר אלכס פרסון הוא מומחה לשיקום הפה, בית חולים אלישע, חיפה.

בואו לדבר על זה בפורום שתלים דנטליים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום