מים בברך

שלום ד''ר. כתבתי לך את ההודעה הזאת בתגובה לתשובתך, אך כנראה היא לא הגיעה אליך, ולכן אני כותב אותה שוב. במהלך מסע בצבא הרגשתי, תוך כדי הליכה, כאב חד בברך. לא יכולתי לכופף את הברך (הדבר עלה בכאבים איומים), והמשכתי בצליעה עד סוף המסע (עוד כחמישים קילומטר). אחרי המסע, כשיכולתי להרים את המכנסיים, גיליתי שהברך נפוחה במידה משמעותית. הנפיחות ירדה לאחר כמה ימים, אך הכאבים החזקים נשארו לכחדשיים, ולאחר מכן הכאבים פחתו והופיעו בעיקר בעת או/ו לאחר מאמץ כלשהו (בעיקר עמידה בשמירות), ובלחיצה על הברך. לא אלאה אותך בנפלאות הבירוקרטיה הצבאית, אך בקיצור, שנה ומשהו אחרי כשבדרך עברתי שתי סדרות של טיפולים פיזיותרפיים (לא רצופים), צילומים וחזרה לפעיות סדירה- הכאבים בברך נשארו. בלית ברירה חיכיתי לאזרחות כדי לעשות M.R.I. (הרופאים בצבא לא נתנו לי לעשות אפילו C.T. לברך, אלא פטרו אותי ב 'לא נורא, יש הרבה אנשים שסובלים מכאבים בברך בחיים' ... ). התשובה שקיבלתי מה M.R.I. היתה פחות או יותר- נוזל תוך מפרקי באופן מעט מוגבר, כשהמיניסקי, הסחוס והרצועות תקינים. מהרופא הבנתי שיש לי 'מים' בברך. בכזה מקרה, האם השאיבה הכרחית? ואם כן, האם הוצאת הנוזל תפתור את הבעיה? כמה זמן לוקח להתאושש מזה? ושאלה אחרונה, האם צריך להקפיד על מינימום פעילות כדי שלא להחמיר את התופעה? תודה רבה על התשובה הקודמת, ותודה מראש על התשובה הנוכחית.

תפליט תוך מפרקי בכמות מוגברת מהתקין ("מים" כלשונך), הינו בטוי לבעייה או אי סדירות בברך. מעבר למניסקים ורצועות ישנם מבנים נוספים בברך. קרום הממשח = הסינוביום הוא יוצר הנוזל המוגבר. לעתים הבעייה נעוצה בו עצמו, ברוב המיקרים מקורה בדרגות שונות של שחיקה בסחוסי המפרק או בשל מחלה מפרקית. שאיבה אינה הכרחית, אם כי היא בעלת ערך אבחנתי, ולעתים כאשר כמות הנוזל רבה מאד ומכאיבה בשל הלחץ, ניתן לשאוב לצורך הקלתו. מניעת שימוש בברך והפחתת פעילות יכולות להפחית כמות הנוזל והכאב , אך מומלץ להגיע לאבחנה ולטפל באופן ייחודי. פנה לאורתופד.

תודה על התשובה.