שבר בשני המלאולוסים

אני סטודנטית לפיזיוטרפיה שנה שניה (שנגמרה סוף סוף) באוניברסיטת חיפה. עוד מטלה לקיץ שניתנה לנו מעט מעיקה עלי....את רב התשובות לשאלות הצלחתי לפענח באמצעות הידע הקודם משני קורסים באורתופדיה השנה, אך יש לי עדיין מספר שאלות לא ברורות לחלוטין. המקרה המדובר הוא על בחור ששבר את שני המלאולוסים מתחת למפרק tibio-fibularובשל תזוזת פרגמנטים התבצע ORIF. כמו כן מותרת הפעלה, NWB, ולאחר 10 ימים- גיבוס. ולשאלותי- האם לעובדה שהשבר מתחת לקו המפרק יש רק משמעות בפרוגנוזה טובה יותר כל עוד השבר הוא חוץ פרקי- או האם יש חשיבות נוספת לעובדה זאת? השבר לא גובס מיד מחשש ל compartment syndrome בלבד, או בשל סיבות נוספות? ולשאלה האם מותרת הפעלה בכל מישורי התנועה- לדעתי כן- בשל היות השבר חוץ פרקי ניתן לבצע גם flex-ext. האם אני צודקת? בתודה רבה רבה מראש, מיכל.

מיכל שלום. בעיקרון מחלקים שברי קרסול לשברים מתחת לקו המפרק (WEBER A), בגובה המפרק (WEBER B) ומעל קו המפרק (WEBER C). שברים מסוג A הם יחסית הקלים יותר, בד"כ לא דורשים התערבות ניתוחית גם בשברים עם תזוזה קלה. שברים מסוג B כבר פוגעים ביציבות המפרק לכן אם יש תזוזה דורשים התערבות. בשברים מסוג C בד"כ יש נזק או קרע של הסינדסמוזיס - אותה רצועה המחבר בין הפיבולה לטיביה ולכן גם הם דורשים התערבות ניתוחית. במידה ושבר עבר ORIF והושגה עמדה יציבה אין שום סיבה לגבס את הרגל אלא יש להתחיל בהפעלה מוקדמת בד"כ הפעלה אקטיבית בלבד בהתחלה עד שיש חיבור ראשוני של השבר ואז לאחר חודש חודש וחצי , ניתן גם להפעיל אקטיבית ולהתחיל בדריכה. אין בעיה במידה והקיבוע יציב לבצע FLEX-EXT כל עוד מבצעים זאת אקטיבית. שאר המישורים גם בסדר בתנועות אקטיביות. זכרי שעיקר התנועה בקרסול היא FLEX-EXT ואילו שר התנועה היא בעיקר סובטאלארית והכף הרגל עצמה. בברכה - דר' טיטיון.