פעילות גופנית ומחלות מעי דלקתיות

בחודשים האחרונים פנו אלי לטיפול פיזיותרפי חולה קרוהן ובעקבותיו חולת קוליטיס. שנעהם הגיעו במשקל ירוד ביותר ובתחושת עייפות גדולה מאוד. הבנתי מהם שפעילות גופנית אינה מומלצת ושהעיפות ותחושת חוסר היכולת הם חלק מהמחלה. אני עובדת עם הבחור 5 חודשים והוא עלה 9 קג במשקל ועם הבחורה 4 חודשים והיא עלתה 7 קג. שניהם שיפרו את היכולת הגופנית בצורה דרמטית. מניסיוני עם חולים כרונים ברור לי שפעילות גופנית זהירה ומבוקרת מחזקת את הגוף ומאפשרת לו להתמודד עם המחלה בצורה יעילה יותר. שאלתי לרופאים המלווים את הפורום ולחולים: האם יש לכם ניסיון בפעילות גופנית מבוקרת בחיזוק הגוף במחלות מעי דלקתיות? האם קימים מאמרים בנושא?

לצערי אין מחקרים מבוקרים בנושא זה. פעילות גופנית בהחלט מומלצת לחולי מחלת מעי דלקתית בזמן רמיסיה בעיקר כאמצעי לשמירת צפיפות העצמות שהיא בד"כ נמוכה אצל חולים אלה ואישית אני ממליץ על פעילות גופנית מבוקרת. ד"ר גל

תודה על התשובה. שני החולים שבטיפולי הגיעו במצב חריף ולא ברמיסיה. התחלנו עם עבודה איטית של תנועתיות בית החזה וחיזוק סטאטי של שרירי הבטן ובהדרגה בהתאם ליכולת התקדמנו לעבודה עם משקולות ידים ורגלים. לחולה עם הקוליטיס פסקו הדימומים לחלוטין והעליה במשקל פשוט מדהימה. שניהם מפגינים יכולת גופנית מרשימה וממשיכים לעלות במשקל. ההתיחסות שלי לשיפור (אנחנו רואים זאת גם בחולים עם מחלות אחרות) היא שהחוזק הנבנה של הגוף הוא שמאפשר לגוף התמודדות טובה יותר עם המחלה ומכאן השיפור. אנחנו עובדים רבות על הפחתת החולי במקום על חיזוק הצדדים הבריאים של הגוף החולה. אשמח לתגובתך. ענת דמרי