דימום בקיבה
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול
שלום לכולם, אבא שלי אושפז לפני שבוע עם דימום בקיבה, שגרם לו לירידה בהמוגלובין מערכים של 12-14 לערכים של 8-9, וכן לירידה בלחץ הדם לערך עליון של 80-90. הוא עבר שלוש גסטרוסקופיות במהלך השבוע האחרון: בראשונה לא ראו כמעט כלום כי נמצאו דם והרבה קרישים. בשנייה הצליחו לראות שתי התכייבויות מאוד שטחיות אשר לא נראה סביר כי הן אלה הגורמות לדימום, ובשלישית שנערכה אתמול מצאו בחלק העליון של הקיבה כיב "לא יפה" כלשון הרופאים, ולא ראו את ההתכייבויות הקלות מהפעם הקודמת. לא ברור לי/לרופאים אם מדובר באותן ההתכייבויות שהתפתחו או בכיב אחר. יצויין שבכל שלוש הגסטרוסקופיות לא מצאו עדות לדימום פעיל! מאחר שהמקום מדמם כרגע הרופאים טוענים שאין זה נכון לקחת ביופסיה (אני מבין את ההיגיון מאחורי השיקול), אך אתמול ערכו לאבא שלי סיטי בטן וחזה על מנת לשלול גידול ממאיר במצב מתקדם, ותודה לאל הסריקה יצאה "נקיה" (ללא עדות לגרורות, התעבות של דופן הקיבה, בלוטות או כל תופעה אופיינית אחרת). כמובן שלא שוללים עדיין גידול ממאיר, אך גם הליקובקטר פילורי טרם שללו מאחר שהמקום אינו יציב. אני רוצה לבקש מהם היום לעשות תבחין נשיפה בשביל ההליקובקטר. העניין הוא שבינתיים אבא ממשיך לדמם, ולא זאת בלבד שהרופאים לא יודעים כיצד לעצור זאת, הם נראים מודאגים מאוד ומופתעים בכל פעם מחדש כשההמוגלובין שלו יורד (וזה כבר קורה רצוף במשך שבוע - מנת דם מעלה ואז זה שוב יורד). לא נראה שהתהליך מתכנס, ואמרו לי שבסופו של דבר (שזה אומר מתי?) יצטרכו לכרות את החלק הבעייתי אם זה לא ייפתר מעצמו, ללא תלות בהאם זה סרטני או לא. כיצד עוצרים את הדימום הבלתי פוסק הזה?? זה בוודאי קרה גם לעוד אנשים. לאן אני אמור לפנות? כסף זה לא בעיה - אני אתמודד. תודה
אבא שלי, אגב, בן 59.