התאפקות מכוונת של ילדה

שלום בתי בת שנה ועשר. היו לה בעבר תקופות של קושי במתן צואה, הצואה היתה קשה. בדק אותה רופא וטען ש- פי הטבעת אינו מקביל לצינור עצמו אם כי חוסר החפיפה אינו קיצוני. כמו כן הוא המליץ להוסיף שמן זית בתזונה היומית שלה - דבר שעזר לה מאד וריכך את היציאות. היום היא כבר לא תינוקת ומבינה שמתן צואה כרוך לעיתים בכאב, ולכן היא בוחרת שלא להתאמץ אלא להתאפק כמה שיותר. ההתאפקות כמובן מייסרת אותה וכל העצירות הזו לדעתי הינה תופעה פסיכולוגית מובהקת. אני לצערי לא תרמתי הרבה בנסיונותי לשכנע אותה לדחוף החוצה את הצואה, הפעלתי עליה כנראה לחץ גדול מידי - והיא נגדי בעניין זה. בגן שלה יחד עם הגננת היא מוכנה יותר לשתף פעולה, מה שמביא למצב שבסופי-שבוע היא עסוקה בלהתאפק ולכאוב. האם יש לכם עיצה מה אוכל לעשות בנידון?

לא יודעת אם חשוב לציין: היא ניגמלה בגיל שנה וחצי מטיטולים, גמילה מהירה, עם כמה ריגרסיות קלות.

.