סטיה

אני בן 17 ואני פדופיל. מה לעשות?

לצערנו יש מעט מאוד אנשי מקצוע בארץ בעלי הכשרה מתאימה לטיפול בהפרעה שציינת בעיקר: קרמינולוגים קליניים, עובדים סוציאלים שהתמחו בטיפול בעברייני מין במסגרת שרותי מבחן לנוער ולמבוגרים. גילך הצעיר משחק לטובתך מבחינת האפשרויות הטיפוליות וטוב עשית שפנית בשאלה לקבלת סיוע והדרכה. הצעה עניינית: מציע לך להשיג את מספר הטלפון של הגב' רחל שרביט ( בעבר קצינת מבחן לנוער מחוזית) ו\או של פרופ' ויטצטונג ( פסיכיאטר) המטפל בפדופילים באמצעות טיפול תרופתי (בבית חולים הדסה ) . מדובר בשני אנשי מקצוע רציניים. אפשרות אחרת נוספת היא לפנות לשרות מבחן לנוער באזור מגוריך ולבקש להתיעץ בנדון עם המנהל.דע לך ההפרעה זו אינה נרפאת בעצמה והיא אף מחריפה במשך הזמן.. סופו של דבר במידה ולא תקבל טיפול הולם תסתבך עם החוק ותעצר. במתכוון איני מתיחס לנזק שהינך מסב לילדים-הנושא יעלה בשיחות הטיפוליות. פעל מהר ובהתאם להנחיות האלה. אוסקר

קודם כל תודה רבה על העזרה וההתיחסות,זה מאוד חשוב לי, באמת תודה רבה. אך הפתיע אותי שמיד התייחסת אלי כאל עברין או עברין פוטנציאלי. אני אזרח הגון שומר חוק, אני מודע למצבי ולמציאות, ואין לי שום כוונות לפגוע בילדים בצורה זו או אחרת, ההפך הוא הנכון - בשל מצבי אני משתדל להתרחק מילדים, ואני יודע לשים לעצמי גבולות. נכון להיום. דאגתי היא בקשר לעתידי, אני רוצה לדעת אם אוכל לגדול להיות בן-אדם נורמלי ותקין, ולחיות חיי מין ונפש בריאים. (אני עדין, 'במקביל', מרגיש משיכה נורמלית לבנות המין היפה, שבגילי..) ושוב - תודה רבה.

בנטיותך המינית ולא אשם בפגיעה בילדים ולא כדאי לך להפוך לכזה. כל הכבוד לך שאתה פונה לעזרה, זה מראה שהמצפון שלך עדיין נקי ולא עשית משהו איום. אני מצדיע לך - מתוך כבוד והערכה ( ב א מ ת ). אני מדמיין את המצב, אם הייתי במקומך ולאהוב בנות היה אסור כמו שאסור לך לאהוב ילדים. בבקשה !!! פנה לעזרה מקצועית. לפי התיאור שלך אתה נמשך לנערות בגילך , אז זה מראה שעדיין אתה יכול לגרום לעצמך בעזרת פסיכולוג , להפוך לבעל נטיות מיניות רגילות. כמו שענו לך המצב של הפדופילים רק מחמיר עם השנים והמשיכה גוברת אתה עדיין בטווח גילאים שאפשר לטפל בו . זכור! אתה יכול להפוך תוך כמה שנים לאדם אומלל , שלא יכול להסתכל במראה על עצמו בגלל האשמה והשינאה העצמית ,פחד מהסביבה בגלל הסוד האיום שתאצור בתוכך. שנה את הגורל הזה ע"י טיפול. אני מאמין בטוב שבכל אדם , טוב לב בסיסי ורחמים כלפי הזולת . עצוב.

תודה רבה על התמיכה, זה עוזר לי מאוד. אני מקווה שאתה לא עצוב בגללי, הרי אני די מאושר לגורלי. אבל עד עכשיו הכל היה ממש בסדר. גדלתי למשפחה מאושרת, מצבי בלימודים תמיד היה מצוין, ואף ניחנתי בכשרון מוסיקלי מסוים. על כן אני מודה. זה שנולדתי קצת דפוק לא צריך להרוס הכל, אני חושב.. ושוב - תודה. אני אכן מקווה שאמצא את האומץ לקום ולעשות מעשה בכוון החיובי.