חיים בלי מין

אנחנו נשואים שש שנים בני 38. בחודשים הראשונים להכירותינו היו לנו יחסי מין מהנים ותכופים. מרגע שעברנו לגור ביחד (אחרי מספר חודשים) יחסי המין נעשו נדירים. ובכל זאת אהבנו והחלטנו להביא ילד לעולם. לאחר שנה של ניסיונות מעטים התחלנו טיפולי פיריון וכך נולדו ילדינו. בהתחלה חוויתי את חוסר הענין של בעלי בסקס כדחיה נוראית. הייתי יוצאת מדעתי. לאט לאט איבדתי גם אני את הרצון. היום אני כבר לא מרגישה כלום. אנחנו חיים כל השנים האלה בלי מין ובלי בגידות. אני מתגעגעת למי שהייתי פעם.. האם לדעתך בינינו זה אבוד? (בעבר היו לי מערכות יחסים עם סקס נפלא).

לצערנו אבדן הענין במין בזוגות נשואים הוא לא נדיר, עד כדי כך שהוא משמש מקור לאין ספור בדיחות. יש בהחלט מה לעשות. בראש ובראשונה צריך לזה פתיחות בין בני הזוג. לשוחח על זה כמה חיי המין היו מהנים ומה אפשר לעשות כדי לחזור לכך. (אגב, יש סטטיסטיקות המראות שלבני אדם שיש להם חיי מין - קרי אורגזמה - בתדירות סבירה, סובלים פחות ממחלות) הייתי ממליץ לקנות ספר הדרכה טוב, למשל "סקס עכשיו", לקרוא אותו יחד ולבדוק אם יש שם טיפים שיכולים לעורר ענין מחודש בסקס. אפשר גם ללכת ליעוץ פסיכוסקסולוגי, אבל בהרבה מקרים אפשר לפתור את הבעיה בין בני הזוג. אני מקוה שלדר' בירן תהיינה עצות נוספות.

דני, תודה על ההתיחסות האמפתית והאופטימית. אולי אתה כן צריך ללכת בכיוון של רופא או מטפל. זה בא לך טבעי.

היי אורה, אמנם חסרים נתונים רבים אודות שניכם אולם מדבריך משתמעת בעייה אמיתית בחיי המין שלכם. הדרך הנכונה לשפר את המצב היא נסיון כן וגלוי שלכם לתקשר וללבן את ציפיותיכם וקשייכם. יתכן שתגיעו למסקנה שברצונכם לשנות ולהיטיב את חיי המין ואז תוכלו לבקש אבחון משולב - פסיכוסקסואלי זוגי וגופני - ולקחת טיפול בהתאם לממצאי האבחון. שיטות הטיפול המתקדמות כיום מסייעות לפתרון מרבית הבעיות המיניות וכדאי שגם אתם תהנו מהן. היה ובעלך אינו מוכן עדיין להצטרף למהלך כזה - אולי כדאי לך לבקש ייעוץ אישי בו תבררי לעצמך איך לשפר את מיניותך ואיך לגייס את בן זוגך למאמץ המשותף. בהצלחה!