חוסר תחושה

הכל התחיל לפני שלוש שנים, התחיל לי דיכאון קל בעקבות כדורי הרזיה שלקחתי, התחלתי לקחת ציפרלקס לדיכאון ומפה הכל התחיל. חוסר חשק מיני מוחלט שגרר חוסר רטיבות והבעיה הכי גדולה חוסר תחושה בדגדגן. את הציפרלקס הפסקתי לקחת אבל שום דבר לא חזר לקדמותו (הייתי כמעט שנה בלי כדורים) זהו. מפה כל פעם ששכבתי עם בעלי זה היה אך ורק כדי לבדוק האם הפעם יש תחושה. כל הזמן בדיקות וחרדות גדולות. אציין שהייתי נורא רגישה שם. המחשבה שאיבדתי את מקור ההנאה הכניס אותי לחרדה עצומה ולעוד יותר דיכאון שאני לא יהנה יותר מיחסי מין אני לא יודעת מה לעשות ולאן לפנות האם זו בעיה רפואית? האם זו בעיה רגשית? אציין שבחודש השלישי של ההריון היה לי חשק מאוד גבוהה וכן הייתה תחושה ולא זוכרת באיזה שלב היא נעלמה שוב. הייתי אצל 2 רופאות שאמרו שהכל תקין אחת מהן שלחה אותי לסקסולוג שאמר לי פשוט להרפות ולא להתעסק בזה, שבוע לאחר מכן ששכבתי עם בעלי באמת ניסיתי להרפות והרגשתי שם אחרי כמעט שנתיים. ושוב נעלמה התחושה. בסך הכל במשך 3 שנים אולי 3 פעמים הייתה תחושה. כיום מבחינת הדיכאון המצב טוב אני עם כדורים שעוזרים אבל המצב של החוסר תחושה מאוד מדכא ומאמלל אותי אני כולה בת 23 ולא נהנית מיחסי מין בגלל זה! ועוד יותר מאמלל אותי החוסר ידיעה האם זו בעיה גופנית או לא! אם אדע שזו בעיה גופנית אז אנסה להשלים עם זה ולנסות להנות בדרכים אחרות ולהפסיק לקוות שארגיש שם מתישהו. היום גם שאני שוב מנסה אולי ללכת בכיוון של להרפות זה לא עוזר. בבקשה עזור לי מה אתה חושב? האם זו בעיה גופנית עצבית הורמונלית או בכלל בעיה פסיכולוגית? האם יש בדיקות שאפשר לעשות? מוכנה לעשות הכל רק בשביל לפחות להפסיק להיות בחוסר הידיעה המייאש הזה! הרופאת נשים שלי לא ככ מתייחסת והתשובה שלה שגופנית היא לא רואה כלום היא לא מגדילה ראש ושולחת לבדיקות. מה אתה מייעץ מאיזה כיוון עליי להתחיל ואיך???

כתבת שמספר פעמים ( ולו מועט ביותר ) היתה לך הנאה מגירוי הדגדגן ומכאן שהבעייה אינה פיזיולוגית אלא פסיכוסקסואלית. לכן עלייך להתייעץ - יחד עם בן זוגך - עם פסיכוסקסולוג כמוני באזור מגוריך. כתבת גם שהצלחת להרגיש ולהנות כשהרפית מהלחץ וזוהי הוכחה שבטיפול התנהגותי נכון תצליחי לשקם את חיי המין שלך. אם את באזור המרכז תוכלי לפנות גם אלי באמצעות מענה מפורט על שאלון 'מיניות' http://www.sexuality.co.il/category/4/