מפחדת מסקס?

אני בת 22, ויש לי חבר קרוב לשנתיים.. ואני פשוט מתעללת בו. קצת אחרי שהתחלנו לקים יחסי מין הגעתי למצב שאני תמיד מנסה להמנע מלעשות איתו סקס, כך שיוצא שאנחנו מקיימים יחסי מין מעט מאוד. ועד שאנחנו עושים, אני ממש סובלת מזה- אני מתחילה להתעצבן עליו (כמובן שומרת בלב ומראה לו שאני נהנית) ככל שאנחנו עושים יותר סקס ככה אני שונאת את זה יותר... בעבר מאוד מאוד אהבתי סקס , הייתי מתעסקת בזה המון, מדברת עם חברות וכו', עכשיו אני נגעלת מעצם המחשבה, מתרחקת מהשיחות, כל דבר שקשור לסקס מגעיל אותי.. כל פעם אני ממציאה לו משהו חדש, או שכואב לי (יש לו איבר מין עצום ככה שזה די הגיוני לו..) או ששורף לי או שאני במחזור.. וזה גורר למצב שתמיד בערב אני נכנסת למיטה רק שהוא גמור מעייפות וכך עובר לו עוד יום. אני ממש אוהבת אותו- ואני רוצה שהוא יהנה.. וזה די מתסכל אותו, הוא לא מפסיק לנסות לדבר איתי, לחדש לי דברים, לעשות לי ערבים רומנטיים צימרים- כלום, אני פשוט לא יכולה לחשוב על סקס. זה לא חסר לי, לא מחפשת את זה. כאילו זה הפך מצורך לנטל. אני מנסה לחשוב על אולי לפנק אותו בדרכים אחרות- ועצם המחשבה על זה עושה לי בחילה אני לא יכולה להסביר את זה, כי אני ממש נמשכת אליו ומאוד מאוד אוהבת אותו.. אין בו שום דבר שאני נגעלת ממנו או משהו בסגנון- מבחינתי הוא מושלם ואני מרגישה לידו חופשית לחלוטין.. ניסיתי לדבר איתו על זה שאני לא אוהבת סקס, אבל הדבר היחיד שהוא אמר לי זה ללכת לפסיכולוג (שאין סיכוי שזה יקרה..) הזמן היחיד שעוד איכשהוא אני לא סובלת כל כך מסקס זה כשאני שותה אלכוהול.. אני חייבת עזרה... הדבר היחיד שעולה לי לראש זה שאולי יש לי טראומה מסקס, כי בהתחלה מאוד כאב לי שהיינו שוכבים (יש לו איבר מין מאוד עבה) והייתי ממש סובלת, ברמות של רופאים עד שמצאנו חומר סיכה שיעזור.. כאילו סיגלתי לעצמי שסקס זה דבר שלילי..יכול להיות דבר כזה?

כתבת שאת פוחדת מיחסי מין ושבהשפעת אלכוהול - שבכמות ראשונית מפחית חרדה - קל לך יותר לקבל חדירה: בעבר נהנית מיחסי מין ולכן פחדיך קשורים כנראה לקשר הנוכחי - אולי בגלל גודל הפין של בן זוגך וללא ספק בגלל הכאבים שחשת ביחסי המין אתו. ברמת האיבחון האפשרית באינטרנט אני מתרשם שפיתחת הפרעת כאב מיני 'וגיניזמוס': זוהי בעייה פסיכוסקסואלית שמקורה בכאבי החדירה ובפחדים מהישנות הכאב. הפחד הזה גורם לכיווץ הנרתיק לקראת החדירה וכתוצאה הופכת החדירה לבלתי אפשרית או לפחות למכאיבה מאד. זוהי גם הסיבה שהתשוקה המינית שלך מדוכאת וגם הירידה בתשוקה תורמת בתורה להחמרת המצב. את אוהבת את בן זוגך וחפצה בקשר שלכם ולכן תעשי נכון אם תשתפי אותו בקשייך (בלי להסגיר את שקריך..) ותפנו יחד לפסיכוסקסולוג כמוני: בטיפול הנכון תלמדי לשלוט בכיווץ והרפיית הנרתיק ושניכם תלמדו לעשות חדירה הדרגתית ללא כאבים. עם סילוק הכאב תשובי להנות מהמשגל וכך תתאושש גם התשוקה המינית. אם תעני בפירוט על שאלון 'מיניות' http://www.sexuality.co.il/test.php אחזור אליך עם הנחיות מפורטות. בהצלחה!

לא עוד. מאז שמצאנו חומר סיכה (או גילינו שיש דבר כזה בכלל..) הסקס כבר לא כואב. פשוט המצב הוא שאני לא מעוניינת בו (בסקס) יותר. בזמן הסקס אני מתעצבנת- זה מציק לי, אני מסוגלת לראות טלויזיה במקביל ולגמרי מנסה לשכוח איפה אני נמצאת... זה לא כואב, וזה לא מהנה. פשוט הייתי מעדיפה לעשות דברים אחרים (כל דבר) חוץ מאשר את זה.. זה מציק לי זה מלכלך, אני מרגישה כאילו חזרתי לגיל 16 שאני נגעלת מבנים בכלל ומחבר שלי בפרט. זה לא שיש לי בעיה עם אינטימיות, אני אוהבת להיות קרובה אליו, להתחבק ולהתנשק, ברגע שזה מגיע ליותר מזה- אני נסוגה לאחור וכל הכיף נעלם, ממש ברמה שיכולה להרוס ערב כיף בבית ובעיקר את מצב הרוח שלי ללכת לטיפול אני לא מסוגלת, לפחות לא בשלב הזה- ובטח ובטח לא ביחד איתו.