KFK

היי, לפני שאתחיל לכתוב את כל מה שיש לי, אני רוצה להתנצל על החפירה..אבל חשוב לי שתקראו את זה, כל המטרה שלי היא באמת לתת תקווה לבנות מיואשות כמו שאני הייתי. עד ממש לא מזמן, למעשה עד לפני ימים ספורים הייתי בתולה. כל פעם שאני וחבר שלי ניסינו לבצע חדירה- הרגשתי שאני לא מסוגלת. הכאבים היו בלתי נסבלים. גם להחדיר אצבע לא הייתי מסוגלת. אחרי חודשים של ניסיונות, הצלחתי להגיע למצב שניתן להחדיר אצבע, אך גם לא בכל הפעמים, לפעמים זה עדיין היה מאוד כואב. אחרי שקראתי הרבה באינטרנט והבנתי שמה שיש לי הוא וגניסמוס (וכמובן אחרי שהשלמתי עם הבעיה, כי בהתחלה הייתי קצת בשלבי הכחשה), קבעתי תור לגניקולוג, שאך ורק מהסתכלות ונגיעות קלות קבע כי יש לי בכלל ויסטבוליס (מה שהכניס אותי לתיסכולים קשים אפילו יותר) מפגישה עם סקסולוגית הבנתי כי הבעיה שלי יכולה להיות גם וגניסמוס וגם ויסטבוליס, והדרך היחידה לברר זאת היא להתחיל טיפול בוגניסמוס ולקוות שזה יעזור. אם זה לא עוזר- כנראה יש לי ויסטבוליס. אחרי פגישה אחת עם הסקסולוגית (שלא עזרה לי יותר מדיי, למעשה אפילו בילבלה אותי יותר) באופן מפתיע ומאוד לא צפוי- הייתי עם חבר שלי בסיטואציה אינטימית וזה פשוט קרה. כן בהתחלה זה כאב לי, אבל אין לי מושג איך- הצלחתי להשתחרר וזה פשוט הצליח. אני לא אגיד ששזה לא כאב בכלל- הרגשתי לחץ באזור אבל זה מאוד הגיוני לפעם ראשונה (הפעם השניה והשלישית כבר השתפרו משמעותית ואפילו כאבי הלחץ כבר כמעט ונעלמו). מה שאני מנסה להגיד בכל זה, זה שלפעמים, אפילו רופא יכול לטעות. אני עברתי ימים לא פשוטים אחרי ההבחנה השגוייה של הרופא. המזל שלי היה הביטחון שלי שאני מכירה את הגוף שלי ויודעת מה יש לי, ויכולה להגיד בוודאות שאין לי ויסטבוליס. כן, וגניסמוס יש לי. שגם הוא השתחרר, ואפילו בלי עזרה מקצועית. כל מה שהיה לי זה חבר תומך, מבין וסבלני והרבה רצון. ותאמינו לי- זה מה שצריך. בטח חלקכן קוראות את זה ואומרות שזה מקרי, ולכן זה לא יילך (זה מה שאני הייתי חושבת אם הייתי קוראת את המייל הזה עד ממש לא מזמן) אבל תאמינו לי- זה לא שטויות. פשוט צריך הרבה סבלנות וזה יקרה מתי שהכי לא מתכננים. לתכנן זה לא טוב, כי אז יש את הציפייה לכאב. ובאמת שכדאי לכן קצת להאמין שיהיה בסדר, ועובדה שלפעמים זה מצליח אפילו בלי טיפול. ואומרת לכן את זה אחת שאפילו לא הצליחה לדמיין חדירה של משהו אלייה. המחשבה על כך כבר גרמה לי לכאבים. לסיכום, בנות, אל תתייאשו, ולא תמיד רופאים צודקים, אתן מכירות את הגוף שלכן הכי טוב. אם בן הזוג באמת אוהב הוא יהיה סבלני ויחכה, וזה יגיע כשזה יגיע, בלי לחץ. אני באמת חושבת שאם אני הצלחתי- כולן יכולות, וכן, אפילו בלי התערבות מקצועית. שיהיה בהצלחה!

גם אני הייתי במצבך. אני הייתי בתולה ויחד עם חבר שלי ניסינו לקיים יחסי מין ולא הצלחנו איזה חצי שנה ואפילו לא הלכתי לסקסולוגית. אצלי זה לא כאב, זה פשוט לא נכנס והייתי אצל גיניקולוגית שאמרה לי: פשוט תתני לו לחדור. חברה וגם אחותי אמרו את אותו דבר: תני לו לחדור מהר וכמה שיכאב, יכאב ולא הסכמתי איתן. האמנתי שנצליח לקיים יחסי מין בעדינות ובנועם ואחרי חצי שנה, הייתי אצלו, בבית ריק, בלי לחץ, רגועה והצלחנו לבצע חדירה ולהפתעתי, זה אפילו לא כאב ולא ירד דם. כמו שאמרת, אפשר להתגבר על קשיי חדירה עם הירגעות, משחק מקדים והרבה אהבה וסבלנות מבין הזוג (וגם במקרה שלי, בן זוגי לא הלחיץ אותי בנושא) ובלי רופאים וטיפולים, או להקשיב לחברות שחושבות שאם להן זה כאב, אז גם את צריכה לסבול בפעם הראשונה ושיירד לך דם. שמעתי גם על בנות אחרות שלא ירד להן דם ו/או שלא כאב להן בפעם הראשונה.