אבדן האינטימיות

אנחנו בני זוג בשנות השלושים לחיינו. יש לנו שני ילדים קטנים (הגדול מביניהם בן שנתיים). בסיס הזוגיות שלנו הוא בסיס מצויין. אנחנו חברים מאד טובים, מדברים על הכל בפתיחות והאהבה בינינו התחילה כאהבה גדולה. מטבע הדברים, עם כניסת הילדים לחיינו, הזוגיות נפגעה. אני בתור אמא משקיעה הרבה בילדים, ובשילוב עם הנקה ועבודה במקביל, אני מאד עייפה ומן הסתם לא נשאר לי הרבה כח להשקיע בזוגיות. בעלי, מאידך, "לא רוצה להציק לי", "נותן לי את הזמן להתאושש אחרי הלידה" וכתוצאה מכך גם הוא הפסיק "להשקיע" בזוגיות. אני חייבת לציין, שמעבר לכך שהסקס מגיע בתדירות מאד מביכה (כמו שאמרתי הוא נותן לי זמן להתאושש ואנחנו שנינו די שקענו בעייפות ולא להשקיע מספיק בנושא), חמור מכך בעיניי הוא שנעלמו בינינו המחוות הקטנות שעושות את כל הכיף בזוגיות. למשל, יותר חיבוקים, יותר נשיקות, יותר מחמאות אחד לשני וכו'. לאחר שיחה מאד פתוחה שהייתה בינינו מתוך דאגה לעתיד הזוגיות שלנו (שנינו רוצים שזה יצליח ויודעים שהאהבה בינינו קיימת, אבל היא די רדומה כרגע), בעלי אמר שנתחיל בדברים "הקטנים" ושהדברים "הגדולים" (סקס) יגיעו יותר מאוחר. גם לו וגם לי חשוב כרגע לבנות חזרה את האינטימיות. בפעם האחרונה שניסינו לעשות סקס, זה פשוט לא הלך (הוא לא הצליח להיכנס לאוירה, למרות שהו התלהב מהיוזמה ונורא רצה שזה יצליח) ובשיחה הבנתי ממנו שהוא מרגיש שאני עושה את זה בשבילו ושלא באמת בא לי, ושאני לא באמת נמשכת אליו, וזה מוציא לו את החשק. אני חייבת לפרגן לבעלי, שהוא בחור מאד רגיש וקשוב אליי מטבעו, שהדבר שהוא הכי נהנה ממנו הוא שאני נהנית. אם הוא רואה שאני לא ממש בקטע, זה פחות עושה לו את זה. ברור לשנינו שאנחנו צריכים יותר זמן איכות אחד עם השני, יותר לצאת לבלות ביחד על בסיס קבוע, ובאמת להחזיר את התשוקה והאהבה שהיתה בינינו. אני נורא מפחדת שיהיה קשה להצית מחדש את התשוקה, כי אנחנו כבר שקועים די הרבה זמן במצב הזה (שנתיים בערך). פרט חשוב נוסף הוא שבעלי עלה באופן משמעותי במשקל, מה שמוריד לי הרבה מהחשק. הוא מודע לזה ומדבר על זה, אבל לי לא ממש נעים להגיד לו את זה בפה מלא ולבקש ממנו שירזה (אמרתי לו בעבר שזה מפריע לי והוא גם אמר שזה מפרי לו ושהו ינסה לרזות. אבל זה כידוע לא פשוט). אין ספק, שהפרט הזה לא מקל עלי לעורר את התשוקה שהיתה לי אליו. השאלות שלי הן, כיצד והאם ניתן להחזיק תשוקה למערכת יחסים שהפכה ליותר חברית מזוגית. האם באמת ברגע שנחזור לחוש את האינטימיות בינינו, תחזור גם התשוקה והסקס? האם יש זמן מסוים אחרי הלידה שהוא זמן סביר לירידת חשק? אנחנו זוג מאד אוהב בבסיס ויש בינינו תמיכה וחברות טובה. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו "שני חברים" במקום "זוג אוהבים". נשמח לקבל כל עצה בנושא.

כל הכבוד על עושר לשונך ועומק התבוננותך! נראה לי שניתן לראות מתאורך 2 תהליכים משמעותיים: האחד - 'הפרעת תשוקה מינית' בעקבות לידה והנקה. כדאי שתקראו על בעייה זו בספר 'לנשים בלבד' של האחיות ברמן (בהוצאת מטר). השני - המעבר המאד משמעותי ממצב של 'זוג חפשי ומאושר' להורות לילדים, על כל המשמעויות הנפלאות והמכבידות של זה. לנוכח הזוגיות הטובה שתארת, אני ממליץ שתנצלו ותחזקו את ה"תמיכה והחברות הטובה" שלכם, כולל קירבה גופנית שלא לצורך סקס דווקא, עד שהתשוקה תשוב לשרור במחוזותיכם... אמשיך להעזר במילותיך ואדגיש ש"חברים" ו"אוהבים" אינם מצבים מתנגשים אלא דווקא המתכון האידאלי של זוגיות נפלאה כמו שנראה לי שתוכלו להשיג. בהצלחה!