בכי..

אממ...אני בת 16. כשאני מאוננת, קורה לי משהו נוראי: תמיד, תמיד כשאני מאוננת אני בוכה. אני נהנת והכל, אבל אני בוכה, אני לא יודעת למה. אי פעם מישהו שמע על התופעה הזו? אני צריכה לדאוג? להפסיק לאונן?

דריה שלום, מה שאת מספרת נראה כאילו מוזר על פניו: נהנית והכל ובכל זאת בוכה! קרוב לודאי זוהי תגובה מתוך עולם הרגשות שלך למצב בו את ובעצם כולנו נמצאים בו (בנות כמו בנים). זהו מצב פרדוקסאלי כלומר מלא ניגודים: יש לנו דחף לאונן או לעשות פעילות מינית ובאותו הזמן החינוך שקיבלנו מגיל צעיר כל הזמן לוחש לנו בשקט בשקט, בלי שנרגיש בכך, שזה מעשה לא טוב וזה מעשה "מלוכלך" וזה דבר שאלהים כועס עליו ומקבלים על זה עונש ויש לנו לנו חלומות בהלה שהשינים שלנו נושרות ועוד כל מיני דוגמאות ותופעות לא רצויות. ובכל זאת אנו נכנעים לדחף המיני הזה שהטבע שהיה שותף מלא לאדושם, שיצר אותנו ככה שאנו נידחף לאוננות או למעשים מיניים עם בני זוג וכו'. והאמת שלנו היא שכנראה תופעת הבכי שלך היא ביטוי לרגשות האשמה האלה שלך שקימות גם אצלנו כולנו, ולא משנה בני כמה אנו (אפילו בגיל 70) כאשר אנו מאוננים או מקיימים יחסים מיניים "אסורים" או אפילו חוקיים עם הבעלים שלנו אנו עלולים לסבול מהתופעות הללו בלי שנתכוון אליהן בכלל. אז תרימי מקל גדול על רגש האשמה שלך ותיהני מהמין.עוזי

בכי, וכל תגובה רגשית אחרת, הוא ביטוי לריגוש עז שאנו חווים. בין אם הבכי שלך מעיד על הנאה עילאית ובין אם הוא מבטא עצב ותחושת חדלון - זו תגובה נורמלית ודי שכיחה. הסירי דאגה מלבך! להפסיק לאונן? ממש לא!!