בעיה שלא מניחה לי

ד"ר שלום. אני בת 22,ללא חבר.לפני שנה וחצי התחילו לי דכאונות וחרדות,למעשה זה היה עוד לפני אבל רק אז זה ממש התפרץ והייתי חייבת לקבל טיפול.מאז התאשפזתי והתחלתי לקחת תרופות.בכל אופן אני זוכרת שבכל פעם בחיי כשהייתי מאוננת הייתי אחר כך מרגישה ממש רע ומרגישה מין רגשות אשם והייתי מתביישת בעצמי ושונאת את עצמי שעשיתי את זה.לפני שממש חליתי הייתי בתקופה ממש לא טובה ואני זוכרת שהייתי מסתכלת בכל מיני אתרים פרונוגרפיים במחשב ונוגעת בעצמי.הייתה פעם שעשיתי את זה ופתאום הרגשתי ממש חרדה וממש רע ולא ידעתי איך להתמודד עם זה ומאז אני לא עושה את זה יותר.כשהתחלתי "להגמל" ממש הרגשתי שכל יום שעובר ואני לא מאוננת אז אני מרגישה שאני אדם יותר מכובד ובסדר.אפשר לומר שכבר שנה אולי לא היו לי יחסי מין,גם מאז שהתחלתי לקחת תרופות החשק המיני נעלם ואני מאמינה שזה גם בגלל כל המצב הזה שלי.בכל אופן אתמול,אחרי הרבה זמן ש"נגמלתי" מזה,פתאום הרגשתי קצת דחף ונעלתי את האמבטיה ועשיתי את מה שעשיתי.זה היה נורא קשה כי גם בגלל הכדורים אין כל כך רגישות במקום כמו שזה אמור להיות.בקיצור עשיתי את זה ממש מהר כי רציתי לגמור וזה היה כמעט בלתי אפשרי והרגשתי ממש רע(גם במשך העשייה)אבל בכל זאת המשכתי.כש"גמרתי"לא הייתי קוראת לזה כך כי זה לא היה ממש ככה,הרגשתי שוב מן חרדה כזאת והלב שלי פעם מהר והרגשתי שאני הולכת להתעלף או משהו.אחר כך הרגשתי ממש זוועה וכעסתי על עצמי שאחרי כל כך הרבה זמן עשיתי את זה וכאילו "שברתי" את ההסכם ביני לבין עצמי.בכל מקרה,מה הבעיה שלי?זה בסדר שאני מרגישה אחר כך כל כך גרוע ומתביישת בעצמי עד כדי כך שכשיצאתי ממש פחדתי שאולי אמא שלי שמעה את מה שעשיתי.ההרגשה לא עוזבת אותי ואני מרגישה שנאה עצמית בגלל כל מה שקרה.מה לעשות ואיך להתגבר על הרגשות האלה?זה דבר שקורה לעוד אנשים ?? תודה רבה על תשובתך! אני :(

פורם באינטרנט לא מתאים לאנשים שנמצאים בטיפול. הכתובת הנכונה להתיעץ אתה הוא הרופא המטפל. דבר אחד אני יכול בכל זאת להגיד לך: אוננות נשית אפילו אינה אסורה באופן מפורש בדת היהודית. לגבי אוננות גברית יש אסור "להשחית זרע" אבל באוננות נשית אין כמובן כל זרע להשחית. אינני יודע למה את חוששת שאמך תגלה שאת מאוננת. כמעט בכל מקום בספרות הרפואית שמוזכר נושא האוננות כתוב כמה זה טוב לאיזון הנפשי של האדם, ובלבד שאינו הופך לאובססיה, כלומר שזה מפריע לתפקוד היומיומי של האדם באופן חברתי, בעבודה, ולימודים וכו'. גם פנטזיות מיניות שלעתים קרובות מלוות את האוננות, נחשבות לבלתי מזיקות באותן מגבלות שהזכרתי. ד"ר בירן בחופשה עד בערך סוף השבוע, אבל אני מקוה שיהיה לו מה להוסיף. בכל אופן אני מציע שתתיעצי בקרוב אם הרופא שרשם לך את התרופות, ואני מקוה שירגיע אותך עוד יותר.

אני מקווה שבנוסף לתרופות את מקבלת גם פסיכותרפיה: רגשי אשמה בנוגע למין הם חלק מרכזי בדכאון ורצוי מאד לברר סוגיות אלו עם הרופא המטפל. בהצלחה!